כ"ט בנובמבר – הבדלי גרסאות
מידע שגוי |
מ שוחזר מעריכות של 5.29.98.195 (שיחה) לעריכה האחרונה של Hanay |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
[[קובץ:PartitionPlan1947.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מפת [[תוכנית החלוקה]]]] |
[[קובץ:PartitionPlan1947.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מפת [[תוכנית החלוקה]]]] |
||
{{פירוש נוסף|נוכחי=תאריך החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל|אחר=אוניית מעפילים על שם אירוע זה|ראו=[[כ"ט בנובמבר (אוניית מעפילים)]]}} |
{{פירוש נוסף|נוכחי=תאריך החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל|אחר=אוניית מעפילים על שם אירוע זה|ראו=[[כ"ט בנובמבר (אוניית מעפילים)]]}} |
||
'''כ"ט בנובמבר''' הוא הכינוי לתאריך [[29 בנובמבר]] [[1947]] (אור ל[[י"ז בכסלו]] [[ה'תש"ח]]), היום בו החליטה [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|עצרת האומות המאוחדות]] (האו"ם) ב[[פארק פלאשינג מדוז]] על סיום [[המנדט הבריטי]] והקמת שתי מדינות עצמאיות ב[[ארץ ישראל]] – מדינה יהודית ומדינה ערבית ([[תוכנית החלוקה]]). עוד נקבע כי [[ירושלים]] וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי. |
|||
==ההכנות ואירוע ההחלטה בעצרת האומות המאוחדות (האו"ם)== |
==ההכנות ואירוע ההחלטה בעצרת האומות המאוחדות (האו"ם)== |
גרסה מ־19:19, 23 במרץ 2017
כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי.
ההכנות ואירוע ההחלטה בעצרת האומות המאוחדות (האו"ם)
ההחלטה התבססה על מסקנות הרוב של חברי "הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל" (ועדת אונסקו"פ). הוועדה הגישה את מסקנותיה לאו"ם, ב-31 באוגוסט 1947. בעצרת האו"ם, שנפתחה בספטמבר 1947, התקיים דיון ארוך ומפורט בתוכנית החלוקה, במסגרת ועדת משנה מיוחדת שהוקמה לצורך העניין. ועדה זו גם דנה באופן היישום של תוכנית החלוקה והחליטה להקים ועדה ביצועית מיוחדת שתגיע לארץ ישראל ותוציא אל הפועל את תוכנית החלוקה. ועדה זו, ששמה היה "ועדת ארץ-ישראל", אכן הוקמה ואיש האו"ם ראלף באנץ' מונה לעמוד בראש צוות המזכירות שלה.[1]
ההיסטוריון יהודה ואלך תיאר כיצד "נציגי הסוכנות היהודית הצהירו כי הם רואים בצער את התוכנית לחלוקת הארץ, אך נענים לה למען השכנת שלום".[2] חרף האופי המקוטע והמוגבל של השטח שהוקצה ליישוב היהודי בתוכנית החלוקה, קיבלו ההסתדרות הציונית העולמית והנהגת היישוב את התוכנית. "נציגי הערבים הצהירו על התנגדותם להחלטה ואף הזהירו כי התנגדות זו עלולה להיות אלימה".[2] ב-28 בנובמבר 1947 הזהיר שגריר מצרים באו"ם, יוסף היכל פאשה: "מיליון יהודים חיים בשלום במצרים (וביתר ארצות האסלאם) ונהנים מכל זכויות האזרח. בהחלט אין הם רוצים להגר לפלשתינה. אולם אם מדינה יהודית תיווצר אף אחד לא יוכל למנוע צרות. פרעות תפרוצנה בפלשתינה, תתפשטנה על כל ארצות ערב ותובלנה אולי למלחמה בין הגזעים. ...אם יחליטו האומות המאוחדות על חלוקת פלשתינה הן תשאנה באחריות לצרות חמורות ביותר ולטבח של מספר רב של יהודים".[3] ממשלת בריטניה הודיעה לאו"ם כי "לא תתנגד לביצוע התוכנית אך היא עצמה לא תנקוט בצעדים מעשיים כלשהם להגשמתה".[2] לאחר זמן קצר, הודיעה ממשלת בריטניה כי שלטונה בארץ ישראל, יסתיים ב-15 במאי 1948.
נשיא העצרת, אוסוולדו ארניה מברזיל, אשר דחה את הדיון עד השגת הרוב, קרא את שמות המדינות בזו אחר זו לפי הא"ב האנגלי.
ההצעה נתקבלה ברוב של 33 קולות, 13 נגד, 10 נמנעו ומדינה אחת נעדרה.
בעד: אוסטרליה, אוקראינה, אורוגוואי, איסלנד, אקוודור, ארצות הברית, בוליביה, בלארוס, בלגיה, ברזיל, ברית המועצות, גואטמלה,
הרפובליקה הדומיניקנית, דנמרק, דרום אפריקה, האיטי, הולנד, ונצואלה, לוקסמבורג, ליבריה, נורווגיה, ניו זילנד, ניקרגואה, פולין, הפיליפינים, פנמה, פרגוואי, פרו, צ'כוסלובקיה, צרפת, קוסטה ריקה, קנדה, שוודיה.
נגד: איראן, אפגניסטן, הודו, טורקיה, יוון, לבנון, מצרים, סוריה, עיראק, ערב הסעודית, פקיסטן, קובה, תימן
נמנעו: ארגנטינה, אתיופיה, הממלכה המאוחדת, הונדורס, יוגוסלביה, מקסיקו, הרפובליקה הסינית, צ'ילה, אל סלוודור, קולומביה.
נעדרה: תאילנד (אז "סיאם").
התגובות בארץ ישראל
ההחלטה התקבלה ביישוב בשמחה רבה, בשל הגושפנקא המדינית והמשפטית להקמת מדינה יהודית שנתנה. יהודים רקדו משמחה בחוצות הערים והיישובים בכל רחבי ארץ ישראל. גם בקהילות יהודיות בתפוצות ישראל חגגו רבים. ברומא התאספו לתפילת הודיה מול שער טיטוס, המקום המסמל את החורבן בארץ ישראל לאחר המרד הגדול, שאירע כאלפיים שנה קודם.
אחד התיאורים המרשימים להמתנה הדרוכה מצוי בספרו של עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך:
כל ההמון הגדול הזה כמו התאבן שם בדומיית לילה מפחידה, כאילו אינם בני אדם אמיתיים כי אם מאות צלליות כהות מצוירות על פני יריעת החושך המהבהב. כאילו מתו כולם בעמידה. לא דיבור לא שיעול ולא מדרַך נעל. יתוש לא זמזם שם.
— עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך, עמ' 402
על השמחה אחר היוודע תוצאות ההצבעה כתב:
... וכעבור רגע שוב הייתי על כתפי אבא, והוא, אבי המשכיל מאוד, המנומס, עמד שם וצעק בכל קולו, לא מילים, לא משחקי מילים, לא סיסמאות ציונות ולא קריאת גיל כי אם צעקה ארוכה עירומה כמו לפני שהמציאו את המילים... אבי לא שתק אלא נתן את כל קולו בצעקתו הארוכה עד קצה קיבול ריאותיו אאאאההה וכשאזל לו האוויר שאף שוב, כטובע, והמשיך וצעק האיש הזה שרצה להיות פרופסור דגול וגם ראוי היה ועכשיו הוא היה כולו רק אאאאההה.
— שם, עמ' 403
... ונפתחו הבארים בכל הערים ועד אור הבוקר חילקו חינם משקאות קלים וממתקים ודברי מאפה וגם משקאות חריפים, ומיד ליד ומפה לפה עברו בקבוקי המיץ והבירה והיין, וזרים התחבקו ברחובות ונישקו זה את זה בדמעות, ושוטרים אנגלים המומים נגררו גם הם אל מעגלות המחול ורוככו בפחיות של בירה ובליקרים, ועל שריוניות הצבא הבריטי טיפסו חוגגים משולהבים ונוססו עליהם את דגלי המדינה שעדיין לא קמה אך הלילה הוחלט שם, בלייק סאקסס, שמותר יהיה לה לקום.
— שם, עמ' 404
לעומת שמחת היהודים דחו הערבים לחלוטין את התוכנית. למחרת ההצבעה באו"ם פתחו הערבים הן במדינות ערב, והן בשטחי ארץ ישראל, במעשי איבה נגד קהילות יהודיות והיישוב, וכך פרצה מלחמת העצמאות.
עיצוב הזיכרון
כיום בדרך כלל אין מציינים באופן מיוחד את יום כ"ט בנובמבר. רחובות בערי ישראל נקראו בשם "כ"ט בנובמבר". ועדת העורכים של העיתונים היומיים בישראל נוהגת לקיים ביום זה מפגש עדכון עם ראש הממשלה, שהפך ברבות השנים לכעין מסיבת עיתונאים פומבית.
בשנת 2014 אישרה ממשלת ישראל כי יתקיים יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל מדי שנה בי"ז בכסלו, התאריך העברי של 29 בנובמבר 1947. כמו כן, יצויין יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן בכל שנה, ב-30 בנובמבר, למחרת ה-29 בנובמבר.
ראו גם
- פרעות עדן (1947) - תגובת מוסלמים מתושבי עדן (אז מדינת חסות בריטית) להחלטת האו"ם.
- פרעות חלב (1947)
- ועדת פיל
- הסכם סייקס פיקו
קישורים חיצוניים
- על כ"ט בנובמבר והקלטת ההצבעה באו"ם באתר הכנסת (קישור ישיר להקלטה)
- נתן אקסלרוד, ההצבעה באו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, 29.11.1947, אוסף יומני כרמל באתר YouTube
- נוסח החלטת האומות המאוחדות על הקמת המדינה העברית (תוכנית חלוקה) באתר הכנסת
- מצגת תמונות של התגובות ברחוב הירושלמי בכ"ט בנובמבר, באתר ארכיון צה"ל
- מדינת היהודים קמה, דבר, 30 בנובמבר 1947
- אליעזר טאובר, תרומתה המשמעותית של קנדה להחלטת החלוקה בעצרת האו"ם, נובמבר 1947, קתדרה 86, ינואר 1998
- כנס מוקלט, ששים שנה לכ"ט בנובמבר - וידאו, באתר הערוץ האקדמי, 25/11/2007
- ירון דרוקמן, חדרים לבחורים ובחורות. החיים עצמם בכ"ט בנובמבר, באתר ynet, 28 בנובמבר 2015
- אסתר אשכנזי, הדרך לכ"ט בנובמבר - שאלת ארץ ישראל 1945 – 1947, הרצאה מצולמת באתר תולדוט
- כ"ט בנובמבר – תאריך לועזי בלבוש עברי, באתר האקדמיה ללשון העברית, שגיאה: זמן שגוי
- על החלטת כ"ט בנובמבר ויישומה, פעילות אינטראקטיבית, עמלנט
הערות שוליים
- ^ אלעד בן-דרור, המתווך: ראלף באנץ' והסכסוך הערבי-ישראלי 1949-1947, הוצאת מכון בן-גוריון, 2012, עמ' 61-37.
- ^ 1 2 3 יהודה ואלך, אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 108.
- ^ יעקב מירון, הפיצוץ ברובע הקראי בקאהיר ב 19 ביוני 1948, פעמים, 70, חורף תשנ"ז, עמ' 141-156.