מאיר מלובלין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 2: שורה 2:


== תולדותיו ==
== תולדותיו ==
רבי מאיר נולד ב[[לובלין]] שב[[פולין]] בשנת 1558, וכבר בילדותו נודע כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]]. הלך ללמוד ב[[ישיבה]] ב[[קראקא]], והתחתן עם אסתר, בתו של ראש הישיבה ואב בית הדין, רבי יצחק כ"ץ. ב-[[1582]] הלך לייסד ישיבה בלובלין, וחמש שנים מאוחר יותר, ב-[[1587]] נתמנה ל[[ראש ישיבה]] ול[[אב"ד]] בקראקא, במקום חותנו שנפטר. ב-[[1595]] נתמנה לרב ב[[לבוב]], וכיהן שם עד שנת [[1613]]. בעקבות הסכסוך על הגט מוינה נאלץ לעזוב את כס הרבנות שם, וחזר ללובלין, שם כיהן כרב העיר עד לפטירתו, ב[[ט"ז באייר]] [[ה'שע"ו]] (1616).
רבי מאיר נולד ב[[לובלין]] שב[[פולין]] בשנת 1558, וכבר בילדותו נודע כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]]. הלך ללמוד ב[[ישיבה]] ב[[קראקא]], שם התחתן עם אסתר, בתו של ראש הישיבה ואב בית הדין, רבי יצחק כ"ץ. ב-[[1582]] עבר ללובלין בכוונה לייסד בה ישיבה. חמש שנים מאוחר יותר, ב-[[1587]] חזר לקראקא למלא את מקום חותנו שנפטר והתמנה ל[[ראש ישיבה]] ול[[אב"ד]]. ב-[[1595]] נתמנה לרב ב[[לבוב]], שם כיהן עד שנת [[1613]] אז נאלץ לעזוב את כס הרבנות בעקבות הסכסוך על הגט מוינה. חזר ללובלין, שם כיהן כרב העיר עד לפטירתו, ב[[ט"ז באייר]] [[ה'שע"ו]] (1616).


[[קובץ:Maharam lublin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שו"ת מהר"ם לובלין, [[ורשה]], 1881]]
[[קובץ:Maharam lublin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שו"ת מהר"ם לובלין, [[ורשה]], 1881]]

גרסה מ־15:58, 26 במרץ 2017

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

תולדותיו

רבי מאיר נולד בלובלין שבפולין בשנת 1558, וכבר בילדותו נודע כעילוי. הלך ללמוד בישיבה בקראקא, שם התחתן עם אסתר, בתו של ראש הישיבה ואב בית הדין, רבי יצחק כ"ץ. ב-1582 עבר ללובלין בכוונה לייסד בה ישיבה. חמש שנים מאוחר יותר, ב-1587 חזר לקראקא למלא את מקום חותנו שנפטר והתמנה לראש ישיבה ולאב"ד. ב-1595 נתמנה לרב בלבוב, שם כיהן עד שנת 1613 אז נאלץ לעזוב את כס הרבנות בעקבות הסכסוך על הגט מוינה. חזר ללובלין, שם כיהן כרב העיר עד לפטירתו, בט"ז באייר ה'שע"ו (1616).

שו"ת מהר"ם לובלין, ורשה, 1881

שיטת לימוד ופסיקה

המהר"ם היה פלפלן, ודן רבות בדברי רש"י והתוספות, דייק בכל מילה מדבריהם וברוח זו כתב את חיבורו הגדול "מאיר עיני חכמים" שנדפס לאחר מכן בסוף כרכי התלמוד בבלי תחת השם "מהר"ם", בצמוד לפירושי המהרש"א והמהרש"ל החל ממהדורת אמסטרדם ה'תקט"ו. פעמים רבות הוא מתווכח עמם על הבנת פירושי הראשונים.

בפסיקה, נראה שהמהר"ם היה מאסכולת המתנגדים לקודיפיקציה שנכנסה בעקבות כתיבת השלחן ערוך, והוא מציין בספר הפסקים שלו "שו"ת מהר"ם" כי אין לסמוך בעינים עצומות על פסקי המחבר והרמ"א (ראה למשל סוף סימן יא). מאידך, וכנראה דווקא בגלל זאת, חש כבוד עמוק כלפי המהרש"ל, כפי שמתבטא רבות בפירושיו על הש"ס, וגם נכתב מפורשות בתשובותיו.

הוא צידד ב"כחא דהיתרא" והשתדל להקל במקום הצורך.

הסכסוך על הגט מוינה

בשנת 1612 סידרו רבי מנוח הענדל ורבי יהושע פלק כץ ("הסמ"ע"), גט בווינה, לאשה שבעלה היה חולה, ולאחר שהבריא הבעל, לא ביטלו הרבנים את הגט. המהר"ם כתב תשובה ארוכה בעניין, והתיר לאשה לחזור לבעלה, על ידי ביטול הגט. למרות שרבנים חשובים כבעל ה"לבוש" תמכו בעמדתו, מכיוון שהמהרש"א והסמ"ע התנגדו, אחד מהרבנים החשובים בלבוב מחה נגדו בחריפות, ובשל כך נאלץ המהר"ם לעזוב את לבוב.

תלמידים מפורסמים

קישורים חיצוניים