שמשון חיים נחמני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ כבר לא, הרחבה
מאין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
רבי שמשון בן נחמן מיכאל נחמני ונכד לר' יהודה מצליח פאדובה, רב קהילת [[מודינה]]. למד מפי ר' אפרים כהן במודינה, ר' [[בנימין הכהן ויטאלי]] ב[[רג'ו אמיליה]], וכן במנטובה מפי המקובלים הרב דוד פינצי ורבי אביעד שר שלום באזילה. נחשב לבקי בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. העמיד תלמידים רבים. ביניהם רבי [[ישראל בנימין באסאן]] וכן אחיינו, רבי [[דוד זכות]], מגדולי רבני איטליה{{הערה|מאיר בניהו, יום טוב שני של גלויות, עמ' עג.}}.
רבי שמשון בן נחמן מיכאל נחמני ונכד לר' יהודה מצליח פאדובה, רב קהילת [[מודינה]]. למד מפי ר' אפרים כהן{{הבהרה|האם מדובר ב"שער אפרים"?}} במודינה, ר' [[בנימין הכהן ויטאלי]] ב[[רג'ו אמיליה]], וכן ב[[מנטובה]] מפי המקובלים הרב [[דוד פינצי]] ורבי [[אביעד שר שלום באזילה]]. נחשב לבקי בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. העמיד תלמידים רבים. ביניהם רבי [[ישראל בנימין באסאן]] וכן אחיינו, רבי [[דוד זכות]], מגדולי רבני איטליה{{הערה|מאיר בניהו, יום טוב שני של גלויות, עמ' עג.}}.

היה רב בכמה ערים באיטליה, ביניהן [[מודינה]] [[סיינה]]{{הערה|בשנת תק"י, על פי הסכמתו למהדורת [[אורחות חיים]], פירנצה תק"י, והסכמה נוספת באותה שנה לספר "מסורת סייג לתורה" של [[הרמ"ה]].}} ורבה של [[יהדות רג'ו אמיליה]]. גישתו הכללית בהלכה הייתה מחמירה, ולדעתו נטייה להקל היא מ"כח הטומאה"{{הערה|תולדות שמשון פרק ג, דף מ ע"א.}}.
היה רב בכמה ערים באיטליה, ביניהן [[מודינה]] [[סיינה]]{{הערה|בשנת תק"י, על פי הסכמתו למהדורת [[אורחות חיים]], פירנצה תק"י, והסכמה נוספת באותה שנה לספר "מסורת סייג לתורה" של [[הרמ"ה]].}} ורבה של [[יהדות רג'ו אמיליה]]. גישתו הכללית בהלכה הייתה מחמירה, ולדעתו נטייה להקל היא מ"כח הטומאה"{{הערה|תולדות שמשון פרק ג, דף מ ע"א.}}.


עסק גם בשירה, וחלק משיריו נדפסו על ידי תלמידיו. בין השאר ידוע על שיר שחיבר לכבוד חתונתו של [[רמח"ל|הרמח"ל]]{{הערה|מאיר בניהו, שירים ליום חתונתו של רמח"ל, עמ' 52 - 53.}}.
עסק גם בשירה, וחלק משיריו נדפסו על ידי תלמידיו. בין השאר ידוע על שיר שחיבר לכבוד חתונתו של [[רמח"ל|הרמח"ל]]{{הערה|מאיר בניהו, שירים ליום חתונתו של רמח"ל, עמ' 52 - 53.}}.
שורה 28: שורה 28:
* '''זרע שמשון''' על חמישה חומשי תורה וחמש מגילות (מנטובה תקל"ח, ודפוס צילום ברוקלין תשל"ה).
* '''זרע שמשון''' על חמישה חומשי תורה וחמש מגילות (מנטובה תקל"ח, ודפוס צילום ברוקלין תשל"ה).
* '''קרבן קטורת''' - ספר שיריו, שלא נדפס פרט לקינה ארוכה לתשעה באב{{הערה|נדפסה ע"י תלמידו, ר' חנניה אלחנן חי כהן, ריג'יו תקע"ב.}}.
* '''קרבן קטורת''' - ספר שיריו, שלא נדפס פרט לקינה ארוכה לתשעה באב{{הערה|נדפסה ע"י תלמידו, ר' חנניה אלחנן חי כהן, ריג'יו תקע"ב.}}.

==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* שם הגדולים, מערכת ספרים, "זרע שמשון".
* שם הגדולים, מערכת ספרים, "זרע שמשון".

גרסה מ־14:23, 29 במרץ 2017

תבנית:רב רבי שמשון נחמני (תס"ו - ו' באלול תקל"ט), רב בקהילות באיטליה ומחבר ספרים.

ביוגרפיה

רבי שמשון בן נחמן מיכאל נחמני ונכד לר' יהודה מצליח פאדובה, רב קהילת מודינה. למד מפי ר' אפרים כהן[דרושה הבהרה] במודינה, ר' בנימין הכהן ויטאלי ברג'ו אמיליה, וכן במנטובה מפי המקובלים הרב דוד פינצי ורבי אביעד שר שלום באזילה. נחשב לבקי בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. העמיד תלמידים רבים. ביניהם רבי ישראל בנימין באסאן וכן אחיינו, רבי דוד זכות, מגדולי רבני איטליה[1].

היה רב בכמה ערים באיטליה, ביניהן מודינה סיינה[2] ורבה של יהדות רג'ו אמיליה. גישתו הכללית בהלכה הייתה מחמירה, ולדעתו נטייה להקל היא מ"כח הטומאה"[3].

עסק גם בשירה, וחלק משיריו נדפסו על ידי תלמידיו. בין השאר ידוע על שיר שחיבר לכבוד חתונתו של הרמח"ל[4].

בנו היחיד נפטר בחייו, וכדי להותיר שם אחריו קרא לספריו "זרע שמשון" ו"תולדות שמשון". והבטיח שמי שילמד בספריו, יזכה לברכות וישועות מופלגות[5]. עקב כך ספריו נדפסים במהדורות חוזרות בשנים האחרונות, כסגולה להיפקד בצאצאים.

החיד"א מזכירו בספרו שם הגדולים: "שמעתי שהוא היה בקי בקבלה מעשית וציוה לגנוז כל ספריו בקברו".

נקבר בעיר רג'ו אמיליה שבאיטליה שם כיהן ברבנות, אולם לאחר כ-30 שנה מפטירתו הועברו כל העצמות לבית קברות אחר ובו לא צויין מקומו.

ספריו

  • תולדות שמשון על מסכת אבות, (ליוורנו תקכ"ו).
  • זרע שמשון על חמישה חומשי תורה וחמש מגילות (מנטובה תקל"ח, ודפוס צילום ברוקלין תשל"ה).
  • קרבן קטורת - ספר שיריו, שלא נדפס פרט לקינה ארוכה לתשעה באב[6].

לקריאה נוספת

  • שם הגדולים, מערכת ספרים, "זרע שמשון".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאיר בניהו, יום טוב שני של גלויות, עמ' עג.
  2. ^ בשנת תק"י, על פי הסכמתו למהדורת אורחות חיים, פירנצה תק"י, והסכמה נוספת באותה שנה לספר "מסורת סייג לתורה" של הרמ"ה.
  3. ^ תולדות שמשון פרק ג, דף מ ע"א.
  4. ^ מאיר בניהו, שירים ליום חתונתו של רמח"ל, עמ' 52 - 53.
  5. ^ ועיניכם תראינה בנים בני בנים כשתילי זיתים סביב לשולחנכם חכמים ונבונים, בתים מלאים כל טוב גם עושר גם כבוד לא יסופו מזרעכם
  6. ^ נדפסה ע"י תלמידו, ר' חנניה אלחנן חי כהן, ריג'יו תקע"ב.