כלל אצבע – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
כוזרי (שיחה | תרומות)
אין מקור לאגדה על בעל המכה את אשתו
שורה 7: שורה 7:
מקור אפשרי נוסף לביטוי נעוץ במנהג להרטיב את האגודל, להזקירו ברוח וכך להעריך את כיוונה.
מקור אפשרי נוסף לביטוי נעוץ במנהג להרטיב את האגודל, להזקירו ברוח וכך להעריך את כיוונה.


אחת הסברות היא שמקור הביטוי בכלל מ[[המשפט המקובל]] בשיטת [[המשפט האנגלי]], מתקופת המלך [[צ'ארלס השני]], אשר התיר לבעל להכות את אשתו במוט שעוביו לא עולה על אגודלו{{הערה|1=[http://pages.uoregon.edu/dynamic/jjf/essays/ruleofthumb.html מקורו של הביטוי "כלל אצבע" בשפה האנגלית]}}.
אחת הסברות היא שמקור הביטוי בכלל מ[[המשפט המקובל]] בשיטת [[המשפט האנגלי]], מתקופת המלך [[צ'ארלס השני]], אשר התיר לבעל להכות את אשתו במוט שעוביו לא עולה על אגודלו{{הערה|1=[http://pages.uoregon.edu/dynamic/jjf/essays/ruleofthumb.html מקורו של הביטוי "כלל אצבע" בשפה האנגלית]}}, אך אין אף ראיה לסברא זו ואין שום מקור המרמז על כך שחוק כזה היה קיים{{הערה|Henry Ansgar Kelly (September 1994). "Rule of Thumb and the Folklaw of the Husband's Stick". Journal of Legal Education. 44 (3): 341–365.}}.


=== במשנה ובתלמוד===
=== במשנה ובתלמוד===

גרסה מ־18:09, 2 באפריל 2017

כלל אצבע הוא כלל שאינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה. במרבית המקרים כללי אצבע הם פשוטים וקל ללמדם וליישמם. העיקרון העומד מאחורי כלל אצבע דומה להיוריסטיקה.

מקור הביטוי

קריקטורה של השופט סר פרנסיס בולר, אשר נטען שהתיר הכאת נשים על ידי בעליהם בהתאם לכלל מהמשפט המקובל האנגלי, המתיר זאת בלבד שעובי המוט לא יעלה על עובי אגודל.

מקור הביטוי הוא כנראה תרגום מאנגלית או שפה אירופית אחרת (rule of thumb). בעבר נהגו לאמוד אורכים ומידות שונים באמצעות אגודל, ולאחר מכן להקיש ממדידה זו על דברים אחרים – לדוגמה מדידת גודל כף הרגל של ילד ולפיה אומדן גובהו כבוגר, או מדידה של הצוואר על ידי חייטים ואומדן המבנה הנדרש לכותונת על פי מדידה זו.

מקור אפשרי נוסף לביטוי נעוץ במנהג להרטיב את האגודל, להזקירו ברוח וכך להעריך את כיוונה.

אחת הסברות היא שמקור הביטוי בכלל מהמשפט המקובל בשיטת המשפט האנגלי, מתקופת המלך צ'ארלס השני, אשר התיר לבעל להכות את אשתו במוט שעוביו לא עולה על אגודלו[1], אך אין אף ראיה לסברא זו ואין שום מקור המרמז על כך שחוק כזה היה קיים[2].

במשנה ובתלמוד

מדידה על פי האגודל מופיע במשנה ובתלמוד במקומות רבים, ו'אצבע' היא מידה עתיקה כפי שמידת הסנטימטר משמשת כיום. בירושלמי, מסכת מגילה (פרק א הלכה ט דף יב.), לדוגמה, כתוב בהקשר של כתיבת מגילה והמרחקים הנדרשים בין האותיות והשורות: "בין תיבה לתיבה: מלוא האות. בין אות לאות: כל שהוא. בין שורה לשורה מלוא גודל", כלומר: בין מילה למילה צריך להיות רווח של אות. בין האותיות צריך להיות רווח כלשהו, ואילו בין שורה לשורה צריך רווח של אגודל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מקורו של הביטוי "כלל אצבע" בשפה האנגלית
  2. ^ Henry Ansgar Kelly (September 1994). "Rule of Thumb and the Folklaw of the Husband's Stick". Journal of Legal Education. 44 (3): 341–365.