ירוחם פישל יהושע ברנשטיין – הבדלי גרסאות
יהודה לענד (שיחה | תרומות) ←משפחתו: תיקון טעות. מידע לא נכון תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
|||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==משפחתו== |
==משפחתו== |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
*בנו בנימין יהודה לייב |
*בנו בנימין יהודה לייב נפטר בצעירותו בנו יחידו האברך המופלא רבי מאיר שלמה ברנשטיין |
||
*בתו ברכה, אשת רבי משה אדלר רב [[שיכון הרבנים]]. בנם הוא הרב בנימין אדלר, ממלא מקום אביו ברבנות, חבר [[בד"צ אגודת ישראל]]. |
*בתו ברכה, אשת רבי משה אדלר רב [[שיכון הרבנים]]. בנם הוא הרב בנימין אדלר, ממלא מקום אביו ברבנות, חבר [[בד"צ אגודת ישראל]]. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
*בתו פריידא זיסל חתן הגה"צ רבי יצחק וינגרטן תלמיד מובהק לרבי מנחם בראדי מקאלוב בעל באר מנחם וראש כולל באר מנחם לזכרו של רבו |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־13:42, 3 באפריל 2017
תבנית:רב רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין (מכונה ר' פישל דיין) (ה'תר"ם 1880 לערך - כ"ט בחשוון[1] תש"ט 1949) היה רב עדת החסידים בירושלים, וראש ישיבת חיי עולם, חבר ועד הישיבות בארץ ישראל. היה ממקימי הרבנות הראשית. בהמשך פרש לאגודת ישראל ובסוף ימיו היה חבר העדה החרדית.
תולדות חייו
נולד לרבי משה ישראל בירושלים בנו של רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין. צאצא של אדמו"רי לעלוב, קרלין ושל היהודי הקדוש מפשיסחה. היה מקורב לאדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין[2] ולמד עמו בחברותא. לאחר הגעת רבי אברהם מרדכי אלתר מגור לישראל התקשר גם אליו. נישא לדינה, בתו של רבי יהושע אשר רבינוביץ[3].
היה ממייסדי הרבנות הראשית. בכ"ו בטבת תרפ"ח (1928) פרש באופן רשמי יחד עם הרב צבי פסח פרנק מכנסת ישראל, הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל. השניים לא הצטרפו לאגודת ישראל אלא עמדו בראש ארגון חדש: "עדת ישראל החרדית". עם זאת, המשיכו שני הרבנים לשמש כחברים במועצת הרבנות הראשית. מצב זה גרם לתרעומת בציבור והיו שקראו להם להתפטר מתפקידם[4]. עם זאת, הרב קוק סירב לגנותם ומנע ניסיונות להדיחם מן התפקיד. בשל קרבתו לרבי מגור פרש הרב ברנשטיין בתרצ"ה משותפותו עם הרב פרנק והצטרף למעשה לאגודת ישראל. בטבת תרצ"ז, לאחר שנבחרה מועצה חדשה לרבנות הראשית (ובין חבריה הרב פרנק), הצטרף הרב ברנשטיין באופן רשמי לבית הדין של העדה החרדית[5].
כיהן כראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים, שהיה בית הדין של הציבור החסידי בירושלים. בנוסף לכך כיהן כראש ישיבת חיי עולם וכיהן בתפקיד לאחר פטירת סבו רבי בנימין יהודה לייב, ראש הישיבה הראשון. לאחר פטירתו ירש את מקומו בראשות ישיבת חיי עולם הרב דב בריש ווידנפלד. הוא כיהן גם כחבר ועד הישיבות בנשיאות הרב הרצוג ובראשות הרב איסר זלמן מלצר.
כחודשיים לפני פטירתו, בי"ג באב תש"ח, כאשר כיהן כרב בעדה החרדית, חתם יחד עם רבנים נוספים מהעדה על כרוז המביע התנגדות חריפה לגיוס נשים לצה"ל[6].
נקבר בבית העלמין הקטן ליד מבנה שערי צדק הישן.
חידושיו נקבצו ונדפסו לאור בה'תשנ"ו בספר תורת ירוחם, שנדפס יחד עם הספר "פרי אהרון" שבו נקבצו שיעורי בנו רבי אהרון ברנשטיין. היה ברשותו אוסף של כתבי יד נדירים. כך למשל היו בידו כ"ח תשובות הלכתיות מהרב דוד שלמה אייבשיץ הלבושי שרד, שנדפסו על ידי בניו וחתניו בשנת תשכ"ב בספר 'מי מנוחות'[7]. כתביו של היהודי הקדוש ששכנו אצלו, נדפסו בספר "כתר היהודי".
משפחתו
- בנו יעקב חנניה מנהל ישיבת חיי עולם חתן רבי מרדכי הערש שמרלר.
- בנו בנימין יהודה לייב נפטר בצעירותו בנו יחידו האברך המופלא רבי מאיר שלמה ברנשטיין
- בתו ברכה, אשת רבי משה אדלר רב שיכון הרבנים. בנם הוא הרב בנימין אדלר, ממלא מקום אביו ברבנות, חבר בד"צ אגודת ישראל.
- בנו הרב אהרן ברנשטיין, חבר בד"ץ אגודת ישראל וראש ישיבת חיי עולם. בתו נחמה פרל נשואה לרבי משה יהודה לייב רבינוביץ, האדמו"ר ממונקאטש.
- בתו פריידא זיסל חתן הגה"צ רבי יצחק וינגרטן תלמיד מובהק לרבי מנחם בראדי מקאלוב בעל באר מנחם וראש כולל באר מנחם לזכרו של רבו
הערות שוליים
- ^ בתפארת בית דוד (ויינשטוק) מופיע התאריך כ"ט בכסלו תש"ט
- ^ ראו עוד בהצופה אודות האסיפה של זקני חסידי קרלין בראשות האדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין.
- ^ היה נכד לאדמו"רי פוריסוב, דור רביעי ליהודי הקדוש מפשיסחא
- ^ בן ציון מאיר חי עוזיאל, מכמני עוזיאל
- ^ הפסקה כולה מבוססת על מנחם פרידמן, חברה ודת, ירושלים תשל"ח, עמ' 381-367
- ^ פאר הדור חלק ה'
- ^ ראו בהקדמת הספר "מגילת סתרים" לרבי דוד שלמה אייבשיץ.