בתים ושדות בתקופת היובל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 20489361 של פרץ הכהן (שיחה)
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
אם אדם לא גאל את שדהו עד שהגיע היובל, וכן אם אדם גאל שדה שלא היתה שלו, השדה יוצאת ל[[כהנים]], והם צריכים לשלם את שוויה (אם עדיין לא נפדתה). שדה אחוזה שלא נפדתה היא אחת מ[[כ"ד מתנות כהונה]]. הכהנים שזוכים בשדה הם אלו הנמצאים ב[[כ"ד משמרות כהונה|משמר]] ששרת בבית המקדש בתחילת היובל.
אם אדם לא גאל את שדהו עד שהגיע היובל, וכן אם אדם גאל שדה שלא היתה שלו, השדה יוצאת ל[[כהנים]], והם צריכים לשלם את שוויה (אם עדיין לא נפדתה). שדה אחוזה שלא נפדתה היא אחת מ[[כ"ד מתנות כהונה]]. הכהנים שזוכים בשדה הם אלו הנמצאים ב[[כ"ד משמרות כהונה|משמר]] ששרת בבית המקדש בתחילת היובל.
ב[[תוספתא]] מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת [[שנת היובל]]{{הערה|1=תוספתא מנחות יג ג, וכן כותב רש"י ויקרא כז כא}}. אולם, לפי הרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של היובל.
ב[[תוספתא]] מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת [[שנת היובל]]{{הערה|1=תוספתא מנחות יג ג, וכן כותב רש"י ויקרא כז כא}}. אולם, לפי הרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של היובל.
== שדה מקנה ==

שדה מקנה היא שדה שאדם קנה מאדם אחר והיא חוזרת לבעלים המקורי ביובל.
=== מכירה ===
אדם יכול למכור את שדה מקנתו לאדם שלישי, וביובל היא חוזרת לבעלים המקורים (שעבורו היא שדה אחוזה).
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־13:33, 4 באפריל 2017

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה

פרמטרים [ שם הסוגיה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בתים ושדות בתקופת היובל
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוקים י"דל"ד
ספר ויקרא, פרק כ"ז, פסוקים י"דכ"ד
משנה מסכת ערכין, פרק ז'
פרק ט'
תלמוד בבלי מסכת ערכין, דף כ"ד, עמוד א'-דף כ"ז, עמוד א'
דף כ"ט, עמוד ב'-דף ל"ד, עמוד א'
משנה תורה שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות הפלאה.הלכות הפלאה, פרק ערכין וחרמי"ן, הלכה ד'-
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.הלכות חמץ ומצה, פרק ערכין וחרמי"ן, הלכה ה'
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זרעים.הלכות זרעים, פרק שמיטה ויוב"ל, הלכה י"א-סוף הספר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לבתים ושדות בארץ ישראל בתקופה שהיובל נוהג, ישנם דינים מיוחדים בהלכה, הנוגעים לאפשרות המכירה וההקדשה שלהם. באופן כללי, השדות מתחלקים ל"שדה אחוזה", שאותה אדם ירש מאבותיו, שקבלוה מחלוקת הארץ בימי יהושע בן נון, ו"שדה מקנה", שאדם קנה מאדם אחר, והיא חוזרת לבעלים המקורי כשמגיעה שנת היובל. דין מיוחד יש לבתים בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ובה בית שנמכר לא חוזר לבעלים ביובל.

שדה אחוזה

מכירה

ערך מורחב – גאולת קרקע

שדה אחוזה היא שדה שאדם ירש מאבותיו, וישנו איסור למוכרה, להוציא מצבי עוני, אולם אם מכר באיסור, המכירה חלה. לאחר המכירה, אסור לגאול את השדה עד שיעברו שנתיים, וכן שהקונה יאכל את יבול השדה פעמים, ולכן, אם אדם מכר שנה קודם היובל, הלוקח מקבל את השדה שנה נוספת אחר היובל כדי להשלים את השנתיים. אם המוכר (או קרוביו) לא גאל את השדה, היא חוזרת אליו ביובל.

הקדשה

אדם שהקדיש את שדה אחוזתו, אינו פודה אותה בשוויה הרגיל ככל ההקדשות, אלא על פי סכום קבוע הכתוב בתורה, והוא 50 סלע לשטח שניתן לזרוע בו כור שעורים. סכום זה הוא עבור כל השנים עד היובל, אך אם אדם פודה את השדה, שנים מועטות קודם היובל, הוא משלם רק את הסכום היחסי עבור מספר השנים, כלומר סלע ופונדיון (1/48 מסלע) לכל שנה. אף על פי שבמשנה מובא ש"אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים ולא גואלין לאחר היובל פחות משנה", הגמרא שם מסיקה שזוהי רק המלצה, משום שמי שיעשה זאת יאלץ לגאול אותה בשוויה המלא, כי "אין מחשבין חדשים להקדש", כלומר לא גורעים מסכום הפדיון עבור חדשים בודדים. ישנה מחלוקת בין רב ושמואל האם ניתן להקדיש שדה בתוך שנת היובל, והרמב"ם פסק כשמואל שהשדה כלל לא מתקדשת.

שדה שהוקדשה ויוצאת לכהנים

אם אדם לא גאל את שדהו עד שהגיע היובל, וכן אם אדם גאל שדה שלא היתה שלו, השדה יוצאת לכהנים, והם צריכים לשלם את שוויה (אם עדיין לא נפדתה). שדה אחוזה שלא נפדתה היא אחת מכ"ד מתנות כהונה. הכהנים שזוכים בשדה הם אלו הנמצאים במשמר ששרת בבית המקדש בתחילת היובל. בתוספתא מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת שנת היובל[1]. אולם, לפי הרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של היובל.

שדה מקנה

שדה מקנה היא שדה שאדם קנה מאדם אחר והיא חוזרת לבעלים המקורי ביובל.

מכירה

אדם יכול למכור את שדה מקנתו לאדם שלישי, וביובל היא חוזרת לבעלים המקורים (שעבורו היא שדה אחוזה).

הערות שוליים

  1. ^ תוספתא מנחות יג ג, וכן כותב רש"י ויקרא כז כא

תבנית:הלכה