אהרן אמינוף – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 35: שורה 35:
לאחר סיום עבודתו בועדת אגרנט יצא בשנת [[1975]] עם משפחתו לשליחות בת שנתיים מטעם תחלקת הנוער והחלוץ של [[הסוכנות]] היהודית ל[[אוסטרליה]]. מגוריו היו ב[[מלבורן]] והוא פעל לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה במדינות [[ניו סאות' ויילס]], [[ויקטוריה]], [[קווינסלנד]], [[אוסטרליה הדרומית]] וכן ב[[קנברה]] הבירה,
לאחר סיום עבודתו בועדת אגרנט יצא בשנת [[1975]] עם משפחתו לשליחות בת שנתיים מטעם תחלקת הנוער והחלוץ של [[הסוכנות]] היהודית ל[[אוסטרליה]]. מגוריו היו ב[[מלבורן]] והוא פעל לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה במדינות [[ניו סאות' ויילס]], [[ויקטוריה]], [[קווינסלנד]], [[אוסטרליה הדרומית]] וכן ב[[קנברה]] הבירה,


לאחר שובו לארץ, בשנת [[1979]] חזר לעבוד בהנהלת בתי המשפט ובדצמבר 1979 מונה לשופט ב[[בית משפט השלום]] ב[[עפולה]], לשם עקר עם משפחתו מירושלים. בשנת [[1983]] נתמנה כשופט בפועל של בית המשפט המחוזי בנצרת, ולאחר מכן במינוי של קבע. בשנת [[2002]] נתמנה לסגן נשיא בית משפט זה.
לאחר שובו לארץ, בשנת [[1979]] חזר לעבוד בהנהלת בתי המשפט ובדצמבר 1979 מונה לשופט ב[[בית משפט השלום]] ב[[עפולה]], לשם עקר עם משפחתו מירושלים. בשנת [[1983]] נתמנה כשופט בפועל של בית המשפט המחוזי בנצרת, ולאחר מכן במינוי של קבע. בשנת [[2002]] נתמנה לסגן נשיא בית משפט זה. במשך חמש שנים שימש יושב הראש של ועדת השחרורין לאסירים וביקר דרך קבע בבתי הכלא בצפון הארץ על מנת לבדוק את תנאי החזקת האסירים בהם. במשך למעלה מעשר שנים שימש כראש ההרכב במשפטי פשעים חמורים.


כשופט עסק גם בתחום [[משפט אזרחי|המשפט האזרחי]], במשפטים מנהליים ומסחריים וב[[עירעור|עירעורים]], כדן יחיד, על החלטות [[בית משפט לענייני משפחה|בית המשפט לענייני משפחה]]. הוא נודע כשופט חרוץ ודייקן המקפיד על מתן [[פסק דין|פסקי הדין]] שלו תוך המועד הקבוע בחוק. נחשב כשופט מחמיר אך הוגן.
במקביל למשרתו השיפוטית בבית המשפט כיהן אהרון אמינוף כ[[אב בית דין]] ב[[בית דין צבאי]] בדרגת [[רב סרן]] ומרצה לענייני משפט ב[[אוניברסיטת חיפה]].


במקביל למשרתו השיפוטית בבית המשפט כיהן אהרון אמינוף כ[[אב בית דין]] ב[[בית דין צבאי]] בדרגת [[רב סרן]],
ב-[[28 באוקטובר]] [[2008]] הודיע אמינוף על פרישתו לגמלאות.

בנוסף לתפקידיו השיפוטיים שימש אהרון אמינוף בין השנים [[1982]] ל-[[1991]] כמרצה לענייני משפט ב[[אוניברסיטת חיפה]] וב[[המכללה האקדמית עמק יזרעאל|מכללה האקדמית עמק יזרעאל]]. כמו כן שימש בהתנדבות כמרצה אורח ב[[אורנים - המכללה האקדמית לחינוך|מכללה האקדמית לחינוך אורנים]], בבתי ספר, בקיבוצים ובמושבים.

ב-[[28 באוקטובר]] [[2008]], במלאות לאהרון אמינוף שבעים שנה, [[פרישה לגמלאות|פרש לגמלאות]]. אהרון אמנוף הוא אב לשני בנים ובת והוא מתגורר בעפולה.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־21:42, 5 באפריל 2017

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


שגיאות פרמטריות בתבנית:משפטן

פרמטרים [ נולד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אהרון אמינוף
לידה 28 באוקטובר 1938 (בן 85)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית
השתייכות מערכת בתי המשפט הישראלית
תפקידים בולטים
בן או בת זוג עירית אמינוף עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים הראל נוף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהרון אמינוף (נולד ב-28 באוקטובר 1938) הוא שופט ישראלי לשעבר ששימש כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, ובצעירותו כדורגלן ששיחק בעמדת החלוץ בקבוצת בית"ר ירושלים.

כיהן בעבר כמזכיר של שלוש ועדות חקירה ממלכתיות ועדת עציוני, ועדת ויתקון וועדת אגרנט.

ראשית דרכו

אהרון אמינוף נולד בירושלים בשנת 1938 להורים שעלו ארצה מאוזבקיסטן. הוריו יצאו בדרכם לארץברגל מסמרקנד והגיעו לארץ, בדרכי ההעפלה של יהודי בוכרה בנדודים דרך אפגניסטן, איראן והודו, בקיץ 1936. אמינוף גדל בשכונת הבוכרים בירושלים. עד גיל עשר למד בתלמוד תורה "נזר ישראל" ובתום מלחמת העצמאות עבר ללמוד בבית הספר היסודי עירוני לבנים בירושלים. בשנת 1953 החל את לימודיו התיכוניים בגימנסיה "כרמיה" בירושלים.

לאהרון אמינוף ושני אחיו הייתה קריירה ככדורגלנים בקבוצת בית"ר ירושלים. אמינוף החל את דרכו כשחקן בקבוצת הנוער של מכבי ירושלים, בגיל 15 וחצי. לאחר שנתיים פורקה הקבוצה ואמינוף עבר לקבוצת בית"ר ירושלים בעידוד המאמן ארנסט "וורמש". שנות השיא בקריירה שלו היו בין השנים 1959 - 1962, תוך שהוא משתף פעולה עם אחיו יוסי אמינוף. בשנת 1969 פרש מהקבוצה[1].

בשנת 1957 התגייס אהרון אמינוף לצה"ל, בתחילה במסגרת של"ת מוקדם בגרעין נח"ל של תנועת הנוער בית"ר ולאחר מכן שירת בנח"ל ובפיקוד המרכז.

בין השנים 1962 ל-1966 למד אהרון אמינוף בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. בזמן לימדיו עסד בסניף הראשי של המוסד לביטוח לאומי בירושלים.

במהלך לימודיו בשנת 1965 נשא אהרון אמינוף לאשה את עירית שנודעה לימים כסופרת וחוקרת המקרא, התלמוד ומחשבת ישראל.

קריירה משפטית

עם סיום לימודיו בשנת 1966 התמחה אמינוף במוסד לביטוח לאומי, קיבל רשיון לעריכת דין בשנת 1968 ולאחר מכן עבד כשכיר בחברת עורכי דין ופתח משרד עצמאי. במקביל להיותו עצמאי היה למנהל המחלקה לביקורת פנימית בהנהלת בתי המשפט, כשבתחום אחריותו כל בתי המשפט במדינה, לרבות המשרד הראשי של הנהלת בתי המשפט. בין השנים 1970 ל1972 היה אחראי גם על הביקורת הפנימית של בתי המשפט הערביים באזור יהודה ושומרון.

בשנת 1971 נתמנה אהרון אמינוף ליועץ מקצועי ומזכיר ועדת עציוני שהייתה חקירה ממלכתית לחקירת השחיתות בהליגה הלאומית לכדורגל. בשנת 1972 נתמנה למזכיר ועדת ויתקון שהייתה ועדת חקירה ממלכתית לחקירת פרשת "נתיבי נפט". באותה שנה התפטר מעבודתו בהנהלת בתי המשפט והחל לפעול כערך דין פרטי. ב-1 באוקטובר 1973 שב לשירות המדינה וב6 באוקטובר, יום פרוץ מלחמת יום הכיפורים גוייס לשירות מילואים. ב-1973 מונה לסגן מזכיר ועדת אגרנט שהייתה ועדה לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים. עבודת הועדה ארכה ארבעה עשר חודשים ברציפות. במקביל המשיך בעבודתו השוטפת כמנהל המחלקה לביקורת פנים בהנהלת בתי המשפט.

לאחר סיום עבודתו בועדת אגרנט יצא בשנת 1975 עם משפחתו לשליחות בת שנתיים מטעם תחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית לאוסטרליה. מגוריו היו במלבורן והוא פעל לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה במדינות ניו סאות' ויילס, ויקטוריה, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית וכן בקנברה הבירה,

לאחר שובו לארץ, בשנת 1979 חזר לעבוד בהנהלת בתי המשפט ובדצמבר 1979 מונה לשופט בבית משפט השלום בעפולה, לשם עקר עם משפחתו מירושלים. בשנת 1983 נתמנה כשופט בפועל של בית המשפט המחוזי בנצרת, ולאחר מכן במינוי של קבע. בשנת 2002 נתמנה לסגן נשיא בית משפט זה. במשך חמש שנים שימש יושב הראש של ועדת השחרורין לאסירים וביקר דרך קבע בבתי הכלא בצפון הארץ על מנת לבדוק את תנאי החזקת האסירים בהם. במשך למעלה מעשר שנים שימש כראש ההרכב במשפטי פשעים חמורים.

כשופט עסק גם בתחום המשפט האזרחי, במשפטים מנהליים ומסחריים ובעירעורים, כדן יחיד, על החלטות בית המשפט לענייני משפחה. הוא נודע כשופט חרוץ ודייקן המקפיד על מתן פסקי הדין שלו תוך המועד הקבוע בחוק. נחשב כשופט מחמיר אך הוגן.

במקביל למשרתו השיפוטית בבית המשפט כיהן אהרון אמינוף כאב בית דין בבית דין צבאי בדרגת רב סרן,

בנוסף לתפקידיו השיפוטיים שימש אהרון אמינוף בין השנים 1982 ל-1991 כמרצה לענייני משפט באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל. כמו כן שימש בהתנדבות כמרצה אורח במכללה האקדמית לחינוך אורנים, בבתי ספר, בקיבוצים ובמושבים.

ב-28 באוקטובר 2008, במלאות לאהרון אמינוף שבעים שנה, פרש לגמלאות. אהרון אמנוף הוא אב לשני בנים ובת והוא מתגורר בעפולה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רון עמיקם, מאיר גבאי, רוני דיאון, אני אוהב אותך בית"ר - תולדות בית"ר ירושלים, פרק רביעי, אהרון אמינוף - החלוץ שהפך לשופט מחוזי, עמוד 67, הוצאת Media41LTD