אליטא – הבדלי גרסאות
| שורה 45: | שורה 45: | ||
* 'אליטא (אליטוס), עיר מחוז, בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר ב: "ישובים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 287–288 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1499 ואילך). |
* 'אליטא (אליטוס), עיר מחוז, בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר ב: "ישובים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 287–288 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1499 ואילך). |
||
** '''על השמדת יהודי אליטא:''' שם, כרך ד, עמ' 244–246 (שם, תמונה 1946 ואילך) |
** '''על השמדת יהודי אליטא:''' שם, כרך ד, עמ' 244–246 (שם, תמונה 1946 ואילך) |
||
{{ערי ליטא}} |
|||
[[קטגוריה:ליטא: ערים]] |
[[קטגוריה:ליטא: ערים]] |
||
[[קטגוריה:קהילות יהודיות בליטא]] |
[[קטגוריה:קהילות יהודיות בליטא]] |
||
גרסה מ־23:55, 5 באפריל 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| |||
| אליטא, מראה כללי | |||
| אליטא, מראה כללי | |||
| מדינה |
 ליטא | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | אליטא | ||
| רשות מחוקקת |
Alytus city council (2011-2015), Alytus city council (2007-2011), Alytus city council (1997-2000), Alytus city council (2003-2007), Alytus city council (1995-1997), Alytus city council (2000-2003)  | ||
| תאריך ייסוד | 1377 | ||
| שטח | 45 קמ"ר | ||
| גובה | 93 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 74,563 (1 בינואר 2023) | ||
| קואורדינטות | 54°24′N 24°3′E / 54.400°N 24.050°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| www.alytus.lt | |||
  | |||
.svg)
אליטא (בליטאית: Alytus, בפולנית: Olita, ברוסית: Олита, בבלרוסית: Аліта, ביידיש: אליטע, בגרמנית: Aliten) היא בירת מחוז אליטא בדרום ליטא, על גדות נהר הניֶימן ועל הדרכים הראשיות לווילנה, לקובנה ולבלארוס. בעיר מוזיאון המוקדש לוותיקי מלחמת אפגניסטן.
היסטוריה
במאה ה-14 הייתה במקום טירה בה שמרו אנשי המסדר הטבטוני על הגבול הליטאי. בשנת 1581 קיבלה אליטא זכויות עיר מהדוכס הגדול של ליטא, סטפאן באטורי. לזכר האירוע נקבע בעיר יום חג, "יום אליטא".
העיר הייתה מרכז מסחרי ומרכז ייצוא מליטא, וכן מרכז מנהלי וכלכלי של ממלכת פולין-ליטא. עם חלוקת פולין השלישית, ב-1795, חולקה העיר בין האימפריה הרוסית וממלכת פרוסיה. לאחר פלישת נפוליאון ושלום טילזיט, הוכפף מערב העיר לממלכת פולין שתחת חסות רוסיה. אחרי קונגרס וינה הוכפפה כל העיר לממלכת פולין. אחרי מרד 1863, שבו נכשל ניסיונה של פולין הקונגרסאית לזכות בעצמאות, הוחלשה האוטונומיה של פולין, אך שני חלקי העיר עדיין נותרו בידי ממשלים נפרדים.
בסוף המאה ה-19 הוכנסה אליטא למערך מבצרים רוסים לאורך הגבול עם פרוסיה המזרחית. בעיר הונחה מסילת ברזל ונסללה דרך ראשית. השלטונות הרוסיים בנו בה כנסייה אורתודוקסית (שבתקופה מאוחרת יותר הפכה לכנסייה קתולית). למרות מאמצי הביצור הרוסיים, במלחמת העולם הראשונה נפלה העיר בידי הגרמנים ובעלי בריתם ללא קרב משמעותי ואוחדה, לראשונה מאז 1795.
בשלהי מלחמת העולם הראשונה ניטשה מחלוקת על זכות הבעלות על העיר, בין פולין וליטא. ב-1919 עזבו הגרמנים את העיר, והצבא האדום נכנס אליה. בפברואר 1919 כבש הצבא הליטאי את העיר מידי ברית המועצות.
ב-1939, לאחר כיבוש מזרח פולין בידי ברית המועצות, הוקם בעיר מחנה שבויים לחיילים פולנים. בקיץ 1941 כבשו הגרמנים את העיר, והמחנה הוסב למחנה שבויים לחיילים סובייטיים (סטלג 343). ביערות הסביבה רצחו הגרמנים כ-60,000 איש, רובם יהודים מערי הסביבה.
יהודי אליטה
ערב הכיבוש הגרמני חיו באליטה כ-1,700 יהודים שקיימו מוסדות חינוך, ספרייה ותנועות נוער. ביוני 1941 כבשו הגרמנים את אליטה וירו במאות יהודים כתגמול על מות חיילים גרמנים. ליטאים לאומנים רצחו בימים הבאים מאות יהודים נוספים. בעיר הוקם גטו ובאוגוסט 1941 נרצחו כ-1,100 מתושבי הגטו ביער סמוך בידי ליטאים.
קישורים חיצוניים
- אליטה (Alytus), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- אליטא במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- 'אליטא (אליטוס), עיר מחוז, בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר ב: "ישובים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 287–288 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1499 ואילך).
- על השמדת יהודי אליטא: שם, כרך ד, עמ' 244–246 (שם, תמונה 1946 ואילך)
