האימפריה הברזילאית – הבדלי גרסאות
מ עיצוב דגל ל-22px (ברירת מחדל) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ]] |
||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
לאחר קבלת העצמאות של ברזיל מהפורטוגלים ב-[[7 בספטמבר]] 1822 ברזיל הפכה למונרכיה, האימפריה הברזילאית, אשר התקיימה עד הקמת [[היסטוריה של ברזיל: הרפובליקה הישנה (1889 - 1930)|הרפובליקה]] ב-[[15 בנובמבר]] 1889. שני קיסרים ישבו על כס המלוכה בתקופה זו: [[פדרו הראשון, קיסר ברזיל|פדרו הראשון]], מ-1822 ועד [[1831]]; ו[[פדרו השני, קיסר ברזיל|פדרו השני]], מ-1831 עד ל-1889. בנוסף לכך, המלך [[ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל]] גם נשא את התואר [[קיסר ברזיל]], כפי שהובטח בחוזה שהכיר בעצמאות ברזיל. |
לאחר קבלת העצמאות של ברזיל מהפורטוגלים ב-[[7 בספטמבר]] 1822 ברזיל הפכה למונרכיה, האימפריה הברזילאית, אשר התקיימה עד הקמת [[היסטוריה של ברזיל: הרפובליקה הישנה (1889 - 1930)|הרפובליקה]] ב-[[15 בנובמבר]] 1889. שני קיסרים ישבו על כס המלוכה בתקופה זו: [[פדרו הראשון, קיסר ברזיל|פדרו הראשון]], מ-1822 ועד [[1831]]; ו[[פדרו השני, קיסר ברזיל|פדרו השני]], מ-1831 עד ל-1889. בנוסף לכך, המלך [[ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל]] גם נשא את התואר [[קיסר ברזיל]], כפי שהובטח בחוזה שהכיר בעצמאות ברזיל. |
||
בין השנים [[1835]] ו-[[1845]] התחוללה ב[[ריו גרנדה דו סול |
בין השנים [[1835]] ו-[[1845]] התחוללה ב[[ריו גרנדה דו סול]] [[מלחמת אזרחים]] בין הרפובליקאים למלוכנים שזכתה לכינוי [[מלחמת לבושי הבלויים]] או מלחמת פרופיליה. |
||
סופה של האימפריה בשנת 1889, וייסוד הרפובליקה הייתה התפתחות [[ריאקציה (אידאולוגיה)|ריאקציונרית]] שנעשתה בתגובה ל[[חוק הזהב|ביטול העבדות]] ב-[[1888]], שיצר איום על האינטרסים של האוליגרכיה הכלכלית והפוליטית דאז. |
סופה של האימפריה בשנת 1889, וייסוד הרפובליקה הייתה התפתחות [[ריאקציה (אידאולוגיה)|ריאקציונרית]] שנעשתה בתגובה ל[[חוק הזהב|ביטול העבדות]] ב-[[1888]], שיצר איום על האינטרסים של האוליגרכיה הכלכלית והפוליטית דאז. |
||
גרסה מ־03:27, 6 באפריל 2017
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים ריקים [ ראש המדינה, שמות מנהיגים, תמונת מפה, מנהיגים, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ תמונת סמל, תמונת דגל, מפה מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| |||
| מוטו לאומי |
”Independência ou Morte!” "עצמאות או מוות!" | ||
|---|---|---|---|
| ממשל | |||
| משטר | מונרכיה חוקתית | ||
| שפה נפוצה | פורטוגזית | ||
| עיר בירה | ריו דה ז'ניירו 22°54′19″S 43°10′38″W / 22.905392°S 43.177128°W | ||
| רשות מחוקקת |
הקונגרס הלאומי של ברזיל  | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אמריקה הדרומית | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | הכרזת פדרו כקיסר ברזיל | ||
| תאריך | 1822 | ||
| פירוק | ביטול הקיסרות והכרזת הרפובליקה | ||
| תאריך | 1889 | ||
| ישות קודמת |
 הממלכה המאוחדת של פורטוגל, ברזיל ואלגרבש | ||
| ישות יורשת |
.svg){kind=small} הרפובליקה של ברזיל  אורוגוואי | ||
| אוכלוסייה בעבר | כ-9,930,478 (נכון ל־1872) | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | ריאל ברזילאי | ||
  | |||
| היסטוריה של ברזיל | ||
|---|---|---|
| ||
| פורטל ברזיל |
האימפריה של ברזיל הייתה הישות המדינית שהקיפה את ברזיל של ימינו תחת שלטונם של הקיסרים פדרו הראשון, ובנו פדרו השני. נוסדה בשנת 1822, והוחלפה ברפובליקה בשנת 1889.
כתוצאה מהכיבוש הנפוליאוני של פורטוגל, עברה משפחת המלוכה הפורטוגזית לגלות בברזיל - המושבה החשובה ביותר של האימפריה הפורטוגזית. בתקופת גלות זו הפכה ברזיל למרכז הממלכה המאוחדת של פורטוגל, ברזיל ואלגרבש, בסטטוס חדש, אשר כלל שלטון עצמי תחת משפחת המלוכה, ללא קשר היררכי לרשויות בליסבון. מצב זה הזין את ההתנגדות להחזיר את המצב מלפני המלחמות הנפוליאוניות. ולפיכך, ברזיל הפכה לעצמאית, אך עדיין תחת שליטתה של משפחת המלוכה הפורטוגזית.
לאחר קבלת העצמאות של ברזיל מהפורטוגלים ב-7 בספטמבר 1822 ברזיל הפכה למונרכיה, האימפריה הברזילאית, אשר התקיימה עד הקמת הרפובליקה ב-15 בנובמבר 1889. שני קיסרים ישבו על כס המלוכה בתקופה זו: פדרו הראשון, מ-1822 ועד 1831; ופדרו השני, מ-1831 עד ל-1889. בנוסף לכך, המלך ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל גם נשא את התואר קיסר ברזיל, כפי שהובטח בחוזה שהכיר בעצמאות ברזיל.
בין השנים 1835 ו-1845 התחוללה בריו גרנדה דו סול מלחמת אזרחים בין הרפובליקאים למלוכנים שזכתה לכינוי מלחמת לבושי הבלויים או מלחמת פרופיליה.
סופה של האימפריה בשנת 1889, וייסוד הרפובליקה הייתה התפתחות ריאקציונרית שנעשתה בתגובה לביטול העבדות ב-1888, שיצר איום על האינטרסים של האוליגרכיה הכלכלית והפוליטית דאז.
