טראוטוניום – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ]] |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''טראוטוניום''' (ב[[גרמנית]]: '''Trautonium''') הוא [[כלי נגינה]] [[אלקטרוניקה|אלקטרוני]] [[מונופוניות|מונופוני]], שהמציא '''פרידריך טראוטוויין''' (Friedrich Trautwein) בסביבות [[1929]] ב[[ברלין]]. |
'''טראוטוניום''' (ב[[גרמנית]]: '''Trautonium''') הוא [[כלי נגינה]] [[אלקטרוניקה|אלקטרוני]] [[מונופוניות|מונופוני]], שהמציא '''פרידריך טראוטוויין''' (Friedrich Trautwein) בסביבות [[1929]] ב[[ברלין]]. |
||
[[קובץ:Mixtur_Trautonium.jpg|שמאל|ממוזער|250px| |
[[קובץ:Mixtur_Trautonium.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] |
||
בהמשך הצטרף אליו '''אוסקר זאלה''' (Oskar Sala) ופיתוח הכלי נמשך עד מותו של זאלה בשנת [[2002]]. הכלי איננו מופעל ב[[כלי מקלדת|מקלדת]] אלא באמצעות תיל רזיזטיבי ([[נגד]]), המתוח מעל לוח [[מתכת]] ונלחץ להפקת צליל. לחיצת התיל סוגרת [[מעגל חשמלי]], כאשר נקודת המגע קובעת את אורך התיל בו יעבור ה[[זרם חשמלי|זרם]], ולכן את [[התנגדות חשמלית|ההתנגדות החשמלית]]. כך ניתן להפיק צלילים שונים. נגינה אקספרסיבית בתיל זה התאפשרה בהחלקה עליו או ביצירת [[ויבראטו]] בתנועות קטנות. |
בהמשך הצטרף אליו '''אוסקר זאלה''' (Oskar Sala) ופיתוח הכלי נמשך עד מותו של זאלה בשנת [[2002]]. הכלי איננו מופעל ב[[כלי מקלדת|מקלדת]] אלא באמצעות תיל רזיזטיבי ([[נגד]]), המתוח מעל לוח [[מתכת]] ונלחץ להפקת צליל. לחיצת התיל סוגרת [[מעגל חשמלי]], כאשר נקודת המגע קובעת את אורך התיל בו יעבור ה[[זרם חשמלי|זרם]], ולכן את [[התנגדות חשמלית|ההתנגדות החשמלית]]. כך ניתן להפיק צלילים שונים. נגינה אקספרסיבית בתיל זה התאפשרה בהחלקה עליו או ביצירת [[ויבראטו]] בתנועות קטנות. |
||
גרסה מ־07:33, 6 באפריל 2017
טראוטוניום (בגרמנית: Trautonium) הוא כלי נגינה אלקטרוני מונופוני, שהמציא פרידריך טראוטוויין (Friedrich Trautwein) בסביבות 1929 בברלין.
בהמשך הצטרף אליו אוסקר זאלה (Oskar Sala) ופיתוח הכלי נמשך עד מותו של זאלה בשנת 2002. הכלי איננו מופעל במקלדת אלא באמצעות תיל רזיזטיבי (נגד), המתוח מעל לוח מתכת ונלחץ להפקת צליל. לחיצת התיל סוגרת מעגל חשמלי, כאשר נקודת המגע קובעת את אורך התיל בו יעבור הזרם, ולכן את ההתנגדות החשמלית. כך ניתן להפיק צלילים שונים. נגינה אקספרסיבית בתיל זה התאפשרה בהחלקה עליו או ביצירת ויבראטו בתנועות קטנות.
פאול הינדמית כתב כמה שלישיות קצרות לשלושה טראוטוניומים מכווננים לשלושה גבהים שונים: קול בס, קול אמצעי וקול גבוה. אחד השכלולים הראשונים של זאלה הייתה הוספת מתג לשינוי הכוונון הסטאטי. בהמשך הוסיף מחולל רעש ומחולל מעטפת (שנקרא Schlagwerk), מסנן רכיבי צליל (מסננים אחדים של טווחי תדרים) והמתנדים התת-הרמוניים. המתנדים הללו מחוללים גובה עיקרי וכמה הרמוניות, שאינן מכפלות של הטון היסודי, אלא קטעים שלו. אפשר לערבל ארבעה מן הגלים הללו והנגן יכול לעבור בין מערכים אלה, המוגדרים מראש. משום כך נקרא הכלי "טראוטוניום ערבול". אוסקר זאלה חיבר מוזיקה לסרטים תעשייתיים, אבל הפסקול המפורסם ביותר שלו הכיל את הרעשים לסרט "הציפורים" של אלפרד היצ'קוק.
היצרן הגרמני דֶפפר (Doepfer) משווק אביזרים, המשווים לסינתסייזר אופי דמוי טראוטוניום.
