ישיבת חפץ חיים (כפר סבא) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:19, 12 באפריל 2017

ישיבת צעירי אגודת ישראל - חפץ חיים היא ישיבה גדולה שפעלה בשנות ה-40 וה-50 בכפר סבא. בראשה עמד הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן.

היסטוריה

בחול המועד פסח תש"ג (1943) התקיימה בפתח תקווה הוועידה הארצית השלישית של תנועת צעירי אגודת ישראל (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל. מייסד הישיבה ומנהלה היה אברהם ריין. היא נקראה על שם החפץ חיים, שנפטר עשור קודם לכן. בתחילה שכנה הישיבה במגדיאל, ובאלול תש"ד הועתק משכנה לכפר סבא.

בהמלצת החזון איש מונה לראש הישיבה הרב דוד רוטברג (אחיו של הרב זלמן רוטברג), והרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, שהיה אז מאברכי בית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה. לרמ"י

הישיבה התמנו הרבנים נחום גולדשמיד, יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן בישיבה היה הרב משה סולובייצ'יק, שהיה אז תלמיד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה.

בתחילה שכנה הישיבה במבנה קטן ברחוב אוסטרובסקי 7 בכפר סבא. כעבור זמן עברו הלימודים לבית הכנסת הגדול בעיר.

פעילות הישיבה מומנה מכספי תרומות של תושבי כפר סבא. כמו כן נסע ריין לארצות הברית למסע גיוס כספים.

בשנות ה-50 עברה הישיבה להיות תחת חסותה של ישיבת חברון. בסוף שנות ה-50 הופסקה פעילות הישיבה.

מבוגרי הישיבה

מאיר וונדר
הרב שמחה קסלר - רבה של מודיעין עילית
הרב אברהם קסלר - מראשי ישיבת תפארת ציון
הרב דוד כץ - ראש ישיבת משכן יעקב בחיפה
הרב ישראל קליינר
הרב נתן זוכובסקי
הדיין הרב שמואל דיקמן
הרב צבי רוטברג - ראש ישיבת בית מאיר

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

קישורים חיצוניים

שתי ישיבות בכפר סבא, הצופה, 7 בנובמבר 1956

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==היסטוריה==
-בחול המועד פסח [[תש"ג]] ([[1943]]) התקיימה ב[[פתח תקווה]] הוועידה הארצית השלישית של תנועת [[צעירי אגודת ישראל]] (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל. מייסד הישיבה ומנהלה היה [[אברהם ריין]]. היא נקראה על שם [[החפץ חיים]], שנפטר עשור קודם לכן. בתחילה שכנה הישיבה ב[[מגדיאל]], ובאלול [[תש"ד]] הועתק משכנה לכפר סבא.
+בחול המועד פסח [[תש"ג]] ([[1943]]) התקיימה ב[[פתח תקווה]] הוועידה הארצית השלישית של תנועת [[צעירי אגודת ישראל]] (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת [[ישיבה]] לבני היישוב החדש בארץ ישראל. מייסד הישיבה ומנהלה היה [[אברהם ריין]]. היא נקראה על שם [[החפץ חיים]], שנפטר עשור קודם לכן. בתחילה שכנה הישיבה ב[[מגדיאל]], ובאלול [[תש"ד]] הועתק משכנה לכפר סבא.
-בהמלצת [[החזון איש]] מונה לראשות הישיבה הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, שהיה אז מאברכי [[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]] בפתח תקווה. ל[[ר"מ]]ים התמנו הרבנים דוד רוטברג (אחיו של הרב [[זלמן רוטברג]]), נחום גולדשמיד, יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן בישיבה היה הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]], שהיה אז תלמיד ב[[ישיבת לומז'ה]] בפתח תקווה.
+בהמלצת [[החזון איש]] מונה לראש הישיבה הרב דוד רוטברג (אחיו של הרב [[זלמן רוטברג]]),  והרב [[אהרן יהודה לייב שטינמן|אהרן יהודה לייב שטיינמן]], שהיה אז מאברכי [[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]] בפתח תקווה. לרמ"י
+הישיבה התמנו הרבנים נחום גולדשמיד, יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן בישיבה היה הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]], שהיה אז תלמיד ב[[ישיבת לומז'ה]] בפתח תקווה.
 בתחילה שכנה הישיבה במבנה קטן ברחוב אוסטרובסקי 7 בכפר סבא. כעבור זמן עברו הלימודים לבית הכנסת הגדול בעיר.
-פעילות הישיבה מומנה מכספי תרומות של תושבי כפר סבא. כמו כן נסע ריין לארצות הברית למסע גיוס כספים.
+פעילות הישיבה מומנה מכספי תרומות של תושבי כפר סבא. כמו כן נסע ריין  לארצות הברית למסע גיוס כספים.
 בשנות ה-50 עברה הישיבה להיות תחת חסותה של [[ישיבת חברון]]. בסוף שנות ה-50 הופסקה פעילות הישיבה.
@@ שורה 21: / שורה 23: @@
 * הרב [[נתן זוכובסקי]]
 * הדיין הרב [[שמואל דיקמן]]
+* הרב [[צבי רוטברג]] - ראש [[ישיבת בית מאיר]]
 {{מיון רגיל:חפץ חיים, ישיבה}}