השכר הממוצע בישראל – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==ביקורת על השימוש בשכר הממוצע== |
==ביקורת על השימוש בשכר הממוצע== |
||
קיימת ביקורת בנוגע לאפקטיביות של השכר הממוצע כ[[מדד]] איכותי לאומדן ההכנסות במשק. הנימוקים לביקורת זו מתמקדים בעיקר באופי הא-סימטרי של חלוקת ההכנסות בישראל. בשל הדרך בה מחושב ממוצע הוא מושפע מערכים קיצוניים, ולכן מערכת בה יש אי שוויון גבוה, הממוצע יעלה גם אם העלייה משקפת עליה בשכרם של קבוצות חברתיות קטנות למדי. ולכן ככל שפערי ההכנסות במשק גדלים, נפגמת יכולת האומדן של השכר הממוצע. בשל הקשר המורכב השורר בין [[התפלגות]] השכר לממוצע, מדינות מערביות רבות זנחו את האחרון לטובת [[השכר החציוני]] - השכר האמצעי - שחצי מן המשכורות קטנות ממנו וחצי גדולות ממנו.{{מקור}} |
קיימת ביקורת בנוגע לאפקטיביות של השכר הממוצע כ[[מדד]] איכותי לאומדן ההכנסות במשק וכמדד לצורך הצמדת קצבאות ושכר. הנימוקים לביקורת זו מתמקדים בעיקר באופי הא-סימטרי של חלוקת ההכנסות בישראל. בשל הדרך בה מחושב ממוצע הוא מושפע מערכים קיצוניים, ולכן מערכת בה יש אי שוויון גבוה, הממוצע יעלה גם אם העלייה משקפת עליה בשכרם של קבוצות חברתיות קטנות למדי. ולכן ככל שפערי ההכנסות במשק גדלים, נפגמת יכולת האומדן של השכר הממוצע. בשל הקשר המורכב השורר בין [[התפלגות]] השכר לממוצע, מדינות מערביות רבות זנחו את האחרון לטובת [[השכר החציוני]] - השכר האמצעי - שחצי מן המשכורות קטנות ממנו וחצי גדולות ממנו.{{מקור}} |
||
לעומת זאת יש יתרון לשימוש במדד השכר הממוצע בהיותו זמין יותר ובשל פשטות חישובו. |
לעומת זאת יש יתרון לשימוש במדד השכר הממוצע בהיותו זמין יותר ובשל פשטות חישובו. |
||
גרסה מ־22:03, 14 באפריל 2017
| שוק העבודה |
השכר הממוצע בישראל מייצג את השכר הממוצע ברוטו בישראל, ומהווה אינדיקטור לשינויים בגובה השכר במשק וכבסיס לתשלומים שונים הצמודים אליו. למעשה מסתתרים מאחורי מושג זה מושגים אחדים, הנבדלים זה מזה במשמעותם וערכם[1], כמפורט להלן.
השכר הממוצע למשרת שכיר
"השכר הממוצע למשרת שכיר" הוא מדד שמחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ובקיצור: הלמ"ס) כאינדיקטור לשינויים בגובה השכר במשק. המדד מחושב על ידי חלוקת סך כל השכר (במחירים קבועים ובמחירים שוטפים) בש"ח במדד משרות השכיר.
מדד משרות השכיר - הוא מספר השכירים (הקבועים והארעיים) המופיעים בגיליונות השכר של חברות ומוסדות, שעבדו באותו חודש לפחות יום אחד (או נעדרו זמנית בתשלום). שכירים שמופיעים בגיליונות השכר של יותר ממוסד אחד באותו חודש - נספרים כמספר הפעמים שהם מופיעים. מכאן שלמעשה מתייחסים הנתונים למספר משרות השכיר שבעבורן שולמה משכורת באותו חודש ולא למספר השכירים בפועל.
הנתונים נאספים על ידי מדגם מקרב העובדים הישראלים המכסה כ-65% מסך כל משרות השכיר בישראל ו-78% מסך כל משרות השכירים עובדי חו"ל.
השכר הממוצע
מדד זה מחושב על ידי המוסד לביטוח לאומי ב-1 בינואר של כל שנה, על ידי מיצוע מדדי השכר הממוצע למשרת שכיר, וכן במועד תשלום תוספת יוקר.
המוסד לביטוח לאומי משתמש בערך שמחושב ב-1 בינואר של כל שנה, ולאחר מכן מתעדכן המדד בכל פעם שמתבצע תשלום עבור תוספת יוקר.
מדד זה מוגדר בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 באופן הבסיסי הבא - השכר הממוצע הוא הצירוף של שניים אלה:
- בסיס החישוב - הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון.
- התוספות לבסיס - תוספת לממוצע השכר בשיעור תשלום תוספת היוקר שניתנה בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון.
יום העדכון נקבע בחוק ל-1 בינואר של כל שנה, ואם שולמה תוספת יוקר לאחר מכן - 1 בחודש שבו שולמה התוספת.
עד שנת 2005 שימש מדד השכר הממוצע את המוסד לביטוח לאומי לקביעת גובה הקצבאות שהוא משלם ודמי הביטוח שהוא גובה. החל מתחילת 2006 מוצמדים מרבית הסכומים שבחוק הביטוח הלאומי למדד המחירים לצרכן ולא לשכר הממוצע. שכר המינימום ותקרת משכורת הזכאי לפנסיה חובה ממשיך להתעדכן לפי מדד השכר הממוצע במשק. משנת 2007 מוצמדת גם הגמלה בסקטור הציבורי (ברובו) למדד המחירים לצרכן.
השכר הממוצע במשק
לעיתים מוצג השכר הממוצע במשק על ידי מיצוע שלושת החודשים האחרונים שלגביהם פרסמה הלמ"ס את מדד השכר הממוצע למשרת שכיר. זאת כדי לצמצם את ההשפעה של התוספות השכר השונות שאינן ניתנות בצורה אחידה על פני השנה.
ביקורת על השימוש בשכר הממוצע
קיימת ביקורת בנוגע לאפקטיביות של השכר הממוצע כמדד איכותי לאומדן ההכנסות במשק וכמדד לצורך הצמדת קצבאות ושכר. הנימוקים לביקורת זו מתמקדים בעיקר באופי הא-סימטרי של חלוקת ההכנסות בישראל. בשל הדרך בה מחושב ממוצע הוא מושפע מערכים קיצוניים, ולכן מערכת בה יש אי שוויון גבוה, הממוצע יעלה גם אם העלייה משקפת עליה בשכרם של קבוצות חברתיות קטנות למדי. ולכן ככל שפערי ההכנסות במשק גדלים, נפגמת יכולת האומדן של השכר הממוצע. בשל הקשר המורכב השורר בין התפלגות השכר לממוצע, מדינות מערביות רבות זנחו את האחרון לטובת השכר החציוני - השכר האמצעי - שחצי מן המשכורות קטנות ממנו וחצי גדולות ממנו.[דרוש מקור] לעומת זאת יש יתרון לשימוש במדד השכר הממוצע בהיותו זמין יותר ובשל פשטות חישובו.
קישורים חיצוניים
- שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר, באתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- נתונים היסטוריים של השכר הממוצע למשרת שכיר, באתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- אביטל להב, מאחורי הסקרים: שכר ממוצע זה לא שכר אמצע, באתר ynet, 23 באוקטובר 2011 - על ההבדל בין השכר הממוצע והחציוני במשק
- אורי כץ, "שכר ריאלי" בבלוג "דעת מיעוט".
הערות שוליים
- ^ בין 8,000 ל-11,500 ש"ח בכפוף לגורם המחשב נכון לאוקטובר 2013