משורה (יחידת מידה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:


== המשורה בימינו ==
== המשורה בימינו ==
בימינו נהוג להתשמש במילה זו להוראה על דמות מועטת בדומה ל'קמצוץ' ול'קורט'.
כיום רגילים להשתמש במנהוג להשתמש במילה זו להוראה על דמות מועטת בדומה ל'[[קורטוב]]'. ואכן כבר בזמן חז"ל נהגו להשתמש בלשון זו להוראה על כמות מועטת, כפי שמופיע במשנה באבות (ו )


== ראו גם ==
== ראו גם ==
{{מיזמים|ויקימילון=משורה|ויקימילון 2=במשורה}}
[[משורה]]
* [[משורה]]
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

{{מידות בהלכה}}
{{מידות בהלכה}}

[[קטגוריה:שיעורי חז"ל]]
[[קטגוריה:שיעורי חז"ל]]
[[קטגוריה:יחידות מידה קדומות]]
[[קטגוריה:יחידות מידה קדומות]]

גרסה מ־15:55, 16 באפריל 2017

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

מְּשׂוּרָה היא מידה מקראית קדומה למדידת נוזל, ומוזכרת פעם אחת בתורה, בספר ויקרא (יט לה) "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה". ואמרו בתלמוד ומה משורה הקפידה עליו תורה, קל וחומר להין וחצי הין... ללוג וחצי לוג.[1]

שיעור המשורה

בשיעור הלוג ישנם כמה שיטות, בתלמוד (במסכת בבא בתרא פט ב) מבואר שמשורה היא אחת מ36 בלוג. אמנם במקום אחר בתלמוד (בבא מציעא סא ב) שמידת המשורה היא אחד מ33 בלוג, אכן במסורת הש"ס הגיה שם כפי הנוסח בבא בתרא אחד מ36 בלוג.

דעת הרמב"ם ששיעור המשורה הוא אחד מ33 בלוג, כפי גרסת הבבלי במסכת בבא מציעא.[2]

דעה שלישית, קרובה לדעת הרמב"ם, הובאה בספר שיטה מקובצת בשם ספר די העובדים לרבי אברהם בן הרמב"ם, שהמשורה היא רובע שמינית הלוג, והוא 32 מלוג.

שיעור המשורה במידות זמנינו

המשורה בימינו

כיום רגילים להשתמש במנהוג להשתמש במילה זו להוראה על דמות מועטת בדומה ל'קורטוב'. ואכן כבר בזמן חז"ל נהגו להשתמש בלשון זו להוראה על כמות מועטת, כפי שמופיע במשנה באבות (ו )

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ בבלי, בבא בתרא פט ב, ובבא מציעא סא ב.
  2. ^ היד החזקה, הלכות גניבה פרק ח הלכה ז.