משורה (יחידת מידה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21: שורה 21:


== המשורה בימינו ==
== המשורה בימינו ==
כיום רגילים להשתמש במנהוג להשתמש במילה זו להוראה על דמות מועטת בדומה ל'[[קורטוב]]'. ואכן כבר בזמן חז"ל נהגו להשתמש בלשון זו להוראה על כמות מועטת, כפי שמופיע במשנה באבות (פרק ו משנה ד) "כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה – פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בַּ'''מְּשׁוּרָה''' תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה".
כיום רגילים להשתמש במילה זו להוראה על כמות מועטת בדומה ל'[[קורטוב]]'. ואכן כבר בזמן חז"ל נהגו להשתמש בלשון זו להוראה על כמות מועטת, כפי שמופיע במשנה באבות (פרק ו משנה ד) "כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה – פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בַּ'''מְּשׁוּרָה''' תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה".


== ראו גם ==
== ראו גם ==

גרסה מ־16:38, 16 באפריל 2017

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

מְּשׂוּרָה היא מידה מקראית קדומה, ומוזכרת פעם אחת בתורה, בספר ויקרא (יט לה) "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה". ואמרו בתלמוד ומה משורה הקפידה עליו תורה, קל וחומר להין וחצי הין... ללוג וחצי לוג.[1] מידת המשורה מזוכרת פעמים בנביא יחזקאל (פרק ד טז) "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם הִנְנִי שֹׁבֵר מַטֵּה-לֶחֶם בִּירוּשָׁלִַם וְאָכְלוּ-לֶחֶם בְּמִשְׁקָל וּבִדְאָגָה וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה וּבְשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ". וכן (פרק ד יא) "וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה שִׁשִּׁית הַהִין מֵעֵת עַד עֵת תִּשְׁתֶּה".

כפי הנראה מהפסוקים שימשה מידה זו למדידת נוזל, וכך כתבו החזקוני והרשב"ם בפירושם לתורה. אך רש"י בפירושו לתורה כתב בפירוש המילה 'משורה' - היא מידת הלח והיבש.

שיעור המשורה

בשיעור המשורה ישנם כמה שיטות, בתלמוד (במסכת בבא בתרא פט ב) מבואר שמשורה היא אחת מ36 בלוג. אמנם במקום אחר בתלמוד (בבא מציעא סא ב) שמידת המשורה היא אחד מ33 בלוג, אכן במסורת הש"ס הגיה שם כפי הנוסח בבא בתרא אחד מ36 בלוג.

דעת הרמב"ם ששיעור המשורה הוא אחד מ33 בלוג, כפי גרסת הבבלי במסכת בבא מציעא.[2]

דעה שלישית, קרובה לדעת הרמב"ם, הובאה בספר שיטה מקובצת בשם ספר די העובדים לרבי אברהם בן הרמב"ם, שהמשורה היא רובע שמינית הלוג, והוא 32 מלוג.

הרב שמואל שטראשון (הרש"ש) בפירושו על התלמוד, הביא דעה נוספת בשם הרד"ק שהמשורה היא אחת מ30 בלוג.

שיעור המשורה במידות זמנינו

כפי שנתבאר לעיל שיעור המשורה נחתך משיעור הלוג. ובשיעור הלוג נחלקו הפוסקים האחרונים כמה הוא שיעורו, דעת הרב חיים נאה ששיעור הלוג הוא 345.6 מ"ל/סמ"ק, ואילו דעת החזון איש ששיעור הלוג הוא 597.2 מ"ל/סמ"ק.

לפיכך אם ננקוט כפי שמבואר בתלמוד שמשורה היא אחד מ36 בלוג, נמצא ששיעור המשורה הוא לדעת הרב חיים נאה 9.6 מ"ל/סמ"ק, ולדעת החזון איש שיעורו הוא 16.58 מ"ל/סמ"ק.

המשורה בימינו

כיום רגילים להשתמש במילה זו להוראה על כמות מועטת בדומה ל'קורטוב'. ואכן כבר בזמן חז"ל נהגו להשתמש בלשון זו להוראה על כמות מועטת, כפי שמופיע במשנה באבות (פרק ו משנה ד) "כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה – פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בַּמְּשׁוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה".

ראו גם

לקריאה נוספת

  • פירוש הרש"ר הירש (בראשית פרק יז פסוק טו).

הערות שוליים

  1. ^ בבלי, בבא בתרא פט ב, ובבא מציעא סא ב.
  2. ^ היד החזקה, הלכות גניבה פרק ח הלכה ז.