ישיבת חפץ חיים (כפר סבא) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Motyshif (שיחה | תרומות)
שחזור לגרסה 19548329 מאת Motyshif
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
בחול המועד פסח [[תש"ג]] ([[1943]]) התקיימה ב[[פתח תקווה]] הוועידה הארצית השלישית של תנועת [[צעירי אגודת ישראל]] (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל. מייסד הישיבה ומנהלה היה [[אברהם ריין]]. היא נקראה על שם [[החפץ חיים]], שנפטר עשור קודם לכן. בתחילה שכנה הישיבה ב[[מגדיאל]], ובאלול [[תש"ד]] הועתק משכנה לכפר סבא.
בחול המועד פסח [[תש"ג]] ([[1943]]) התקיימה ב[[פתח תקווה]] הוועידה הארצית השלישית של תנועת [[צעירי אגודת ישראל]] (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל. מייסד הישיבה ומנהלה היה [[אברהם ריין]]. היא נקראה על שם [[החפץ חיים]], שנפטר עשור קודם לכן. בתחילה שכנה הישיבה ב[[מגדיאל]], ובאלול [[תש"ד]] הועתק משכנה לכפר סבא.


בהמלצת [[החזון איש]] מונה לראשות הישיבה הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, שהיה אז מאברכי [[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]] בפתח תקווה. ל[[ר"מ]]ים התמנו הרבנים דוד רוטברג (אחיו של הרב [[זלמן רוטברג]]), נחום גולדשמיד, יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן בישיבה היה הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]], שהיה אז תלמיד ב[[ישיבת לומז'ה]] בפתח תקווה.
ל[[ר"מ]]ים התמנו הרבנים נחום גולדשמיד, דוד רוטברג (אחיו של הרב [[זלמן רוטברג]]), יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן בישיבה היה הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]], שהיה אז תלמיד ב[[ישיבת לומז'ה]] בפתח תקווה. בפסח [[תש"ו]] ([[1946]]) נפטר בפתאומיות חמיו של רבי נחום גולדשמיד, והוא עבר למלא את מקומו של חמיו ברבנות שכונת מכבי ביפו. לאחר התייעצות עם [[החזון איש]] נקרא לעמוד בראשות הישיבה הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן{{הערה|כאיל תערוג 132. הרב שטיינמן סיפר כי הם לקחו אותו רק בדיעבד, לאחר שהרבנים דוד רוטברג ומשה סולובייצ'יק לא הסכימו לעמוד בראשות הישיבה, מכיון שעוד לא היו נשואים}}, שהיה אז מאברכי [[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]] בפתח תקווה.


בתחילה שכנה הישיבה במבנה קטן ברחוב אוסטרובסקי 7 בכפר סבא. כעבור זמן עברו הלימודים לבית הכנסת הגדול בעיר.
בתחילה שכנה הישיבה במבנה קטן ברחוב אוסטרובסקי 7 בכפר סבא. כעבור זמן עברו הלימודים לבית הכנסת הגדול בעיר.
שורה 21: שורה 21:
* הרב [[נתן זוכובסקי]]
* הרב [[נתן זוכובסקי]]
* הדיין הרב [[שמואל דיקמן]]
* הדיין הרב [[שמואל דיקמן]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://beinenu.com/sites/all/modules/pubdlcnt/pubdlcnt.php?file=/sites/default/files/alonim/108_16_76.pdf אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא], עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר בינינו
* {{הצופה||שתי ישיבות בכפר סבא|1956/11/07|00334}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


{{מיון רגיל:חפץ חיים, ישיבה}}
{{מיון רגיל:חפץ חיים, ישיבה}}
שורה 26: שורה 33:
[[קטגוריה:ישיבות גדולות בישראל]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות בישראל]]
[[קטגוריה:ישיבות ליטאיות בישראל]]
[[קטגוריה:ישיבות ליטאיות בישראל]]
==קישורים חיצוניים==
* {{הצופה||שתי ישיבות בכפר סבא|1956/11/07|00334}}

[[קטגוריה:הנצחת החפץ חיים]]
[[קטגוריה:הנצחת החפץ חיים]]

גרסה מ־14:13, 20 באפריל 2017

תמונת מחזור ישיבת כפר סבא תשי"א, במרכז ראש הישיבה הרב שטיינמן

ישיבת צעירי אגודת ישראל - חפץ חיים היא ישיבה גדולה שפעלה בשנות ה-40 וה-50 בכפר סבא. בראשה עמד הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן.

היסטוריה

בחול המועד פסח תש"ג (1943) התקיימה בפתח תקווה הוועידה הארצית השלישית של תנועת צעירי אגודת ישראל (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל. מייסד הישיבה ומנהלה היה אברהם ריין. היא נקראה על שם החפץ חיים, שנפטר עשור קודם לכן. בתחילה שכנה הישיבה במגדיאל, ובאלול תש"ד הועתק משכנה לכפר סבא.

לר"מים התמנו הרבנים נחום גולדשמיד, דוד רוטברג (אחיו של הרב זלמן רוטברג), יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן בישיבה היה הרב משה סולובייצ'יק, שהיה אז תלמיד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בפסח תש"ו (1946) נפטר בפתאומיות חמיו של רבי נחום גולדשמיד, והוא עבר למלא את מקומו של חמיו ברבנות שכונת מכבי ביפו. לאחר התייעצות עם החזון איש נקרא לעמוד בראשות הישיבה הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן[1], שהיה אז מאברכי בית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה.

בתחילה שכנה הישיבה במבנה קטן ברחוב אוסטרובסקי 7 בכפר סבא. כעבור זמן עברו הלימודים לבית הכנסת הגדול בעיר.

פעילות הישיבה מומנה מכספי תרומות של תושבי כפר סבא. כמו כן נסע ריין לארצות הברית למסע גיוס כספים.

בשנות ה-50 עברה הישיבה להיות תחת חסותה של ישיבת חברון. בסוף שנות ה-50 הופסקה פעילות הישיבה.

מבוגרי הישיבה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כאיל תערוג 132. הרב שטיינמן סיפר כי הם לקחו אותו רק בדיעבד, לאחר שהרבנים דוד רוטברג ומשה סולובייצ'יק לא הסכימו לעמוד בראשות הישיבה, מכיון שעוד לא היו נשואים


ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.