עזריאל אריאל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
???
שורה 28: שורה 28:
בהיותו בן שנה עבר עם הוריו למושב [[כפר מימון]] ב[[הנגב|נגב]] המערבי, שהוקם שנים אחדות קודם לכן, שם נולדו בהמשך ששת אחיו ואחיותיו.
בהיותו בן שנה עבר עם הוריו למושב [[כפר מימון]] ב[[הנגב|נגב]] המערבי, שהוקם שנים אחדות קודם לכן, שם נולדו בהמשך ששת אחיו ואחיותיו.


למד ב[[ישיבת כפר מימון|ישיבה תיכונית "בית יהודה" בכפר מיימון]]. לאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]], וב[[ישיבת תורת החיים|כולל מג"ל]] ב[[גוש קטיף]]. בשנת תש"נ הצטרף למקימי [[מכון התורה והארץ]] ובמסגרת זו כתב מאמרים רבים וספרים בנושאי [[מצוות התלויות בארץ]]. היה מיוזמי וממתווי דרכה של הישיבה המוזיקלית 'כינור דוד' בישוב עטרת.
למד ב[[ישיבת כפר מימון|ישיבה תיכונית "בית יהודה" בכפר מיימון]]. לאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]], וב[[ישיבת תורת החיים|כולל מג"ל]] ב[[גוש קטיף]]. בשנת תש"נ הצטרף למקימי [[מכון התורה והארץ]] ובמסגרת זו כתב מאמרים רבים וספרים בנושאי [[מצוות התלויות בארץ]]. היה מיוזמי וממתווי דרכה של הישיבה המוזיקלית "כינור דוד" בישוב עטרת.


ערך חלק מסדרת השו"ת באהלה של תורה וספרים נוספים שכתב אביו. כתב בעבר טור קבוע בעלון השבת [[באהבה ובאמונה]]. במשך כ8 שנים ערך את כתב העת [[צהר (כתב עת)|צהר]].
ערך חלק מסדרת השו"ת באהלה של תורה וספרים נוספים שכתב אביו. כתב בעבר טור קבוע בעלון השבת [[באהבה ובאמונה]]. במשך כ8 שנים ערך את כתב העת [[צהר (כתב עת)|צהר]].
שורה 34: שורה 34:
נשוי לחדווה (בתו של הרב [[אליעזר ולדמן]]) [[עובדת סוציאלית]] במקצועה, לבני הזוג תשעה ילדים. גר ביישוב עטרת ומשמש כרב היישוב.
נשוי לחדווה (בתו של הרב [[אליעזר ולדמן]]) [[עובדת סוציאלית]] במקצועה, לבני הזוג תשעה ילדים. גר ביישוב עטרת ומשמש כרב היישוב.


בנוסף עוסק בייעוץ זוגי ומנהל את מרכז 'אחו"ה' למנהיגות חברתית.
בנוסף עוסק בייעוץ זוגי ומנהל את מרכז "אחו"ה" למנהיגות חברתית.


== פועלו הציבורי ==
== פועלו הציבורי ==
לאחר תוכנית [[תוכנית ההתנתקות|ההתנתקות]] חבר ל[[עדי מינץ]] ביוזמה לחדש את הנהגת [[מועצת יש"ע]]{{מקור}}. בעקבות יוזמה זו יצאה אל הפועל מליאת מועצת ישע המתחדשת, והוא נבחר לכהן במזכירות המליאה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.amana.co.il/?CategoryID=132&ArticleID=473|כותרת=כוחות חדשים בהנהלת יש"ע המתחדשת|אתר=www.amana.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-01-25}}}}. לאחר כשנתיים הודיע על פרישתו מפעילות במועצת ישע{{הערה|{{בשבע|חגית רוטנברג|הרב עזריאל אריאל התפטר ממזכירות מליאת יש"ע המתחדשת|9924|14 באוקטובר 2010}}}}.
לאחר תוכנית [[תוכנית ההתנתקות|ההתנתקות]] חבר ל[[עדי מינץ]] ביוזמה לחדש את הנהגת [[מועצת יש"ע]]{{מקור}}. בעקבות יוזמה זו יצאה אל הפועל מליאת מועצת ישע המתחדשת, והוא נבחר לכהן במזכירות המליאה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.amana.co.il/?CategoryID=132&ArticleID=473|כותרת=כוחות חדשים בהנהלת יש"ע המתחדשת|אתר=www.amana.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-01-25}}}}. לאחר כשנתיים הודיע על פרישתו מפעילות במועצת ישע{{הערה|{{בשבע|חגית רוטנברג|הרב עזריאל אריאל התפטר ממזכירות מליאת יש"ע המתחדשת|9924|14 באוקטובר 2010}}}}.


בשנת [[2006]] החל לערוך את פירוש [[דוד כהן (רב)|הרב הנזיר]] (הרב דוד הכהן) על הספר '[[ספר האמונות והדעות|אמונות ודעות']] של [[סעדיה גאון|רבנו סעדיה גאון]]. מלאכת העריכה ארכה כשמונה שנים בשיתוף עם [[מכון אריאל]] ומכון 'נזר דוד'{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://sites.google.com/site/kolhanevoah/home/emonot|כותרת=אמונות ודעות לרס"ג עם פירושי הרב הנזיר זצ"ל - קול הנבואה - מורשתו של הרב הנזיר זצ"ל|אתר=sites.google.com|תאריך_וידוא=2017-01-25}}}}. הפירוש יצא לדפוס בשנת [[2014]] בארבעה כרכים.
בשנת [[2006]] החל לערוך את פירוש [[דוד כהן (רב)|הרב הנזיר]] (הרב דוד הכהן) על הספר "[[ספר האמונות והדעות|אמונות ודעות]]" של [[סעדיה גאון|רבנו סעדיה גאון]]. מלאכת העריכה ארכה כשמונה שנים בשיתוף עם [[מכון אריאל]] ומכון "נזר דוד"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://sites.google.com/site/kolhanevoah/home/emonot|כותרת=אמונות ודעות לרס"ג עם פירושי הרב הנזיר זצ"ל - קול הנבואה - מורשתו של הרב הנזיר זצ"ל|אתר=sites.google.com|תאריך_וידוא=2017-01-25}}}}. הפירוש יצא לדפוס בשנת [[2014]] בארבעה כרכים.


בשנת [[2013]], בעת המשא ומתן להרכבת הממשלה בין מפלגת [[הבית היהודי|'הבית היהודי']] למפלגת [[הליכוד|'הליכוד']], יזם מפגשים בין חברי כנסת מטעם 'הבית היהודי' לרבנים במזכירות ה[[העדה החרדית|'עדה החרדית']] על מנת ליצור הבנות בנוגע לחקיקת החוק לגיוס [[יהדות חרדית|חרדים]]{{מקור}}. את המסקנות ממפגשים אלו הגיש לוועדה בראשות השר וחה"כ [[יעקב פרי]], שהכינה את החוק ל[[החקיקה בישראל|קריאה ראשונה]], וחלק מהמסקנות יושמו בהחלטות הוועדה{{מקור}}.
בשנת [[2013]], בעת המשא ומתן להרכבת הממשלה בין מפלגת "[[הבית היהודי]]" למפלגת "[[הליכוד]]", יזם מפגשים בין חברי כנסת מטעם "הבית היהודי" לרבנים במזכירות ה"[[העדה החרדית]]" על מנת ליצור הבנות בנוגע לחקיקת החוק לגיוס [[יהדות חרדית|חרדים]]{{מקור}}. את המסקנות ממפגשים אלו הגיש לוועדה בראשות השר וחה"כ [[יעקב פרי]], שהכינה את החוק ל[[החקיקה בישראל|קריאה ראשונה]], וחלק מהמסקנות יושמו בהחלטות הוועדה{{מקור}}.


בשנת [[2014]] חקר את מעורבות [[הקרן לידידות]] בתכנים המועברים בקייטנות הקיץ של [[משרד החינוך]]. לאחר בדיקתו גייס{{מקור}} את ועד רבני בנימין, בו היה חבר, להתנגדות לכך, וכן רבנים בולטים נוספים. שאלה זו עוררה דיון ציבורי ב[[ציונות דתית|ציונות הדתית]]{{הערה|{{ערוץ7|ידידיה בן אור|רבני בנימין: לא להיעזר בכספי 'הקרן לידידות'|275846|ח' באייר תשע"ד, 8 במאי 2014}}{{ש}}{{ערוץ7|ישי פרידמן|"ידידות" במחלוקת|278008|ט"ו בסיון תשע"ד, 13 ביוני 2014}}}}.
בשנת [[2014]] חקר את מעורבות [[הקרן לידידות]] בתכנים המועברים בקייטנות הקיץ של [[משרד החינוך]]. לאחר בדיקתו גייס{{מקור}} את ועד רבני בנימין, בו היה חבר, להתנגדות לכך, וכן רבנים בולטים נוספים. שאלה זו עוררה דיון ציבורי ב[[ציונות דתית|ציונות הדתית]]{{הערה|{{ערוץ7|ידידיה בן אור|רבני בנימין: לא להיעזר בכספי "הקרן לידידות"|275846|ח' באייר תשע"ד, 8 במאי 2014}}{{ש}}{{ערוץ7|ישי פרידמן|"ידידות" במחלוקת|278008|ט"ו בסיון תשע"ד, 13 ביוני 2014}}}}.
החל משנת [[2016]] עומד בראש תחום חברה ומשפחה ב[[פורום חותם]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.chotam.org.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/|הכותב=Avihay Bitton|כותרת=אודות {{!}} חותם- יהדות על סדר היום|אתר=www.chotam.org.il|תאריך_וידוא=2017-01-25}}}}. במסגרת תפקידו זה עוסק אריאל בחקר יחסה של [[תורה|התורה היהודית]] ל[[עוני|מצוקות חברתיות]], ומכין [[מסמך עמדה|ניירות עמדה]] עבור [[חבר הכנסת|חברי כנסת]] בעניינים אלו.
החל משנת [[2016]] עומד בראש תחום חברה ומשפחה ב[[פורום חותם]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.chotam.org.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/|הכותב=Avihay Bitton|כותרת=אודות {{!}} חותם- יהדות על סדר היום|אתר=www.chotam.org.il|תאריך_וידוא=2017-01-25}}}}. במסגרת תפקידו זה עוסק אריאל בחקר יחסה של [[תורה|התורה היהודית]] ל[[עוני|מצוקות חברתיות]], ומכין [[מסמך עמדה|ניירות עמדה]] עבור [[חבר הכנסת|חברי כנסת]] בעניינים אלו.


שורה 56: שורה 56:
* [http://azrielariel.blogspot.co.il/ אתר מאמריו של הרב אריאל]
* [http://azrielariel.blogspot.co.il/ אתר מאמריו של הרב אריאל]
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/?orderby=66 שיעוריו באתר ישיבה]
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/?orderby=66 שיעוריו באתר ישיבה]
* [https://musaf-shabbat.com/2012/03/15/%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/ מאמר על 'פרנסה לכתחילה' שכתב למוסף שבת מקור ראשון]
* [https://musaf-shabbat.com/2012/03/15/%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/ מאמר על "פרנסה לכתחילה" שכתב למוסף שבת מקור ראשון]


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־16:25, 20 באפריל 2017

תבנית:רב הרב עזריאל אריאל (נולד בי"ט בכסלו תשכ"א) הוא רב היישוב עטרת, ראש תחום חברה ומשפחה בפורום חותם, ועורך ספרות תורנית.

ביוגרפיה

נולד בי"ט בכסלו תשכ"א בירושלים, בן בכור לרב יעקב אריאל ולרבנית נחמה (לבית מנדלסון).

בהיותו בן שנה עבר עם הוריו למושב כפר מימון בנגב המערבי, שהוקם שנים אחדות קודם לכן, שם נולדו בהמשך ששת אחיו ואחיותיו.

למד בישיבה תיכונית "בית יהודה" בכפר מיימון. לאחר מכן בישיבת מרכז הרב, ובכולל מג"ל בגוש קטיף. בשנת תש"נ הצטרף למקימי מכון התורה והארץ ובמסגרת זו כתב מאמרים רבים וספרים בנושאי מצוות התלויות בארץ. היה מיוזמי וממתווי דרכה של הישיבה המוזיקלית "כינור דוד" בישוב עטרת.

ערך חלק מסדרת השו"ת באהלה של תורה וספרים נוספים שכתב אביו. כתב בעבר טור קבוע בעלון השבת באהבה ובאמונה. במשך כ8 שנים ערך את כתב העת צהר.

נשוי לחדווה (בתו של הרב אליעזר ולדמן) עובדת סוציאלית במקצועה, לבני הזוג תשעה ילדים. גר ביישוב עטרת ומשמש כרב היישוב.

בנוסף עוסק בייעוץ זוגי ומנהל את מרכז "אחו"ה" למנהיגות חברתית.

פועלו הציבורי

לאחר תוכנית ההתנתקות חבר לעדי מינץ ביוזמה לחדש את הנהגת מועצת יש"ע[דרוש מקור]. בעקבות יוזמה זו יצאה אל הפועל מליאת מועצת ישע המתחדשת, והוא נבחר לכהן במזכירות המליאה[1]. לאחר כשנתיים הודיע על פרישתו מפעילות במועצת ישע[2].

בשנת 2006 החל לערוך את פירוש הרב הנזיר (הרב דוד הכהן) על הספר "אמונות ודעות" של רבנו סעדיה גאון. מלאכת העריכה ארכה כשמונה שנים בשיתוף עם מכון אריאל ומכון "נזר דוד"[3]. הפירוש יצא לדפוס בשנת 2014 בארבעה כרכים.

בשנת 2013, בעת המשא ומתן להרכבת הממשלה בין מפלגת "הבית היהודי" למפלגת "הליכוד", יזם מפגשים בין חברי כנסת מטעם "הבית היהודי" לרבנים במזכירות ה"העדה החרדית" על מנת ליצור הבנות בנוגע לחקיקת החוק לגיוס חרדים[דרוש מקור]. את המסקנות ממפגשים אלו הגיש לוועדה בראשות השר וחה"כ יעקב פרי, שהכינה את החוק לקריאה ראשונה, וחלק מהמסקנות יושמו בהחלטות הוועדה[דרוש מקור].

בשנת 2014 חקר את מעורבות הקרן לידידות בתכנים המועברים בקייטנות הקיץ של משרד החינוך. לאחר בדיקתו גייס[דרוש מקור] את ועד רבני בנימין, בו היה חבר, להתנגדות לכך, וכן רבנים בולטים נוספים. שאלה זו עוררה דיון ציבורי בציונות הדתית[4]. החל משנת 2016 עומד בראש תחום חברה ומשפחה בפורום חותם[5]. במסגרת תפקידו זה עוסק אריאל בחקר יחסה של התורה היהודית למצוקות חברתיות, ומכין ניירות עמדה עבור חברי כנסת בעניינים אלו.

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים