חבור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 17: שורה 17:
סקרים ארכאולוגים וחפירות הראו שהאזור היה מיושב מאז [[התקופה הפלאוליתית]]. בעמק החבור נחפרו אתרים ארכאולוגים חשובים כמו [[תל חלף]], [[תל פחריה]], [[תל ברק]], [[תל ליילאן]], [[תל ברי]], [[אורקש]], [[תל ארביד]] ועוד. האזור נתן את השם למשפחת כלי [[חרס]] מצוירים מתחילת [[האלף ה-2 לפנה"ס]] שנמצאה באזור צפון [[מסופוטמיה]] ונקראת "משפחת כלי חבור" {{אנ|Khabur ware}}. באזור החבור התפתחה גם ממלכת [[מיתני]] שהגיעה לשיא גדולתה ב[[תקופת הברונזה המאוחרת]] בין [[המאה ה-15 לפנה"ס]] ועד [[המאה ה-13 לפנה"ס]].
סקרים ארכאולוגים וחפירות הראו שהאזור היה מיושב מאז [[התקופה הפלאוליתית]]. בעמק החבור נחפרו אתרים ארכאולוגים חשובים כמו [[תל חלף]], [[תל פחריה]], [[תל ברק]], [[תל ליילאן]], [[תל ברי]], [[אורקש]], [[תל ארביד]] ועוד. האזור נתן את השם למשפחת כלי [[חרס]] מצוירים מתחילת [[האלף ה-2 לפנה"ס]] שנמצאה באזור צפון [[מסופוטמיה]] ונקראת "משפחת כלי חבור" {{אנ|Khabur ware}}. באזור החבור התפתחה גם ממלכת [[מיתני]] שהגיעה לשיא גדולתה ב[[תקופת הברונזה המאוחרת]] בין [[המאה ה-15 לפנה"ס]] ועד [[המאה ה-13 לפנה"ס]].


אזור החבור מוזכר גם ב[[תנ"ך|מקרא]]. לאחר ש[[הושע בן אלה]] מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]] מרד במלך אשור [[שלמנאסר החמישי ]] בשנת [[724 לפנה"ס]], עלה שלמנאסר ל[[שומרון (עיר)|שומרון]] והחריבה סופית בשנת [[722 לפנה"ס]]. שלמנאסר הגלה את תושבי ה[[שומרון]] ל[[אשור]]. הפסוק ([[מלכים ב]], יז, ו) מספר {{ציטוטון| בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.}}
אזור החבור מוזכר גם ב[[תנ"ך|מקרא]]. לאחר ש[[הושע בן אלה]] מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]] מרד במלך אשור [[שלמנאסר החמישי]] בשנת [[724 לפנה"ס]], עלה שלמנאסר ל[[שומרון (עיר)|שומרון]] והחריבה סופית בשנת [[722 לפנה"ס]]. שלמנאסר הגלה את תושבי ה[[שומרון]] ל[[אשור]]. הפסוק ([[מלכים ב]], יז, ו) מספר {{ציטוטון| בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.}}


בשנת [[1960]] החל פרויקט נהר החבור. נבנתה מערכת של [[סכר]]ים ו[[תעלה|תעלות]]. נבנו 3 סכרים באגן החבור כחלק מתוכנית השקיה הכוללת גם סכר על נהר פרת. בקעת חבור הכוללת שטח חקלאי של 4 מיליון [[דונם]], מהווה את אזור גידול ה[[חיטה]] העיקרי של סוריה. אזור החבור העליון הוא מרכז אזור ייצור ה[[נפט]] של סוריה.
בשנת [[1960]] החל פרויקט נהר החבור. נבנתה מערכת של [[סכר]]ים ו[[תעלה|תעלות]]. נבנו 3 סכרים באגן החבור כחלק מתוכנית השקיה הכוללת גם סכר על נהר פרת. בקעת חבור הכוללת שטח חקלאי של 4 מיליון [[דונם]], מהווה את אזור גידול ה[[חיטה]] העיקרי של סוריה. אזור החבור העליון הוא מרכז אזור ייצור ה[[נפט]] של סוריה.

גרסה מ־04:27, 2 במאי 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:נהר

פרמטרים [ שטח, גובה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חבור
נהר החבור מדרום לאל-חסכה ליד האתר הארכאולוגי תל שייח' חמד
נהר החבור מדרום לאל-חסכה ליד האתר הארכאולוגי תל שייח' חמד
נהר החבור מדרום לאל-חסכה ליד האתר הארכאולוגי תל שייח' חמד
מידע כללי
אורך 300 ק"מ
ספיקה ממוצעת 45 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז 37,081 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא מעינות "ראס אל-עין" בגבול סוריה-טורקיה
יובלים Daysan River עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נהר פרת
מדינות באגן הניקוז טורקיה וסוריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נהר חַבּוּר (חָבוֹר במקרא; בערבית: خابور) הוא היובל הגדול ביותר השמאלי והאחרון של הפרת. עיקר זרימתו של הנהר בשטח סוריה. הנהר זורם בחבל ג'זירה. מקורו של נהר החבור באזור טורקיה אבל מקור המים העיקרי שלו הוא מעינות קארסטים באזור "ראס אל-עין" שעל גבול סוריה עם טורקיה. אורכו של החבור 300 ק"מ ושטח אגן הניקוז הוא 13,300 קמ"ר.[1] אל החבור זורמים מספר ואדיות שזרימת המים בהם היא רק בחלק מהשנה. ביחד הם יוצרים את האזור שנקרא "משולש החבור" או "אזור החבור העליון". באזור זה כמות הגשמים השנתית נעה בין 200 ל 400 מ"מ. כמות מועטה זו הופכת את מי החבור לכל אורך ההיסטוריה למקור מים חיוני לחקלאות באזור. החבור זורם בשטח סוריה בכוון דרום ונשפך לפרת ליד העיר בוסירה.

סקרים ארכאולוגים וחפירות הראו שהאזור היה מיושב מאז התקופה הפלאוליתית. בעמק החבור נחפרו אתרים ארכאולוגים חשובים כמו תל חלף, תל פחריה, תל ברק, תל ליילאן, תל ברי, אורקש, תל ארביד ועוד. האזור נתן את השם למשפחת כלי חרס מצוירים מתחילת האלף ה-2 לפנה"ס שנמצאה באזור צפון מסופוטמיה ונקראת "משפחת כלי חבור" (אנ'). באזור החבור התפתחה גם ממלכת מיתני שהגיעה לשיא גדולתה בתקופת הברונזה המאוחרת בין המאה ה-15 לפנה"ס ועד המאה ה-13 לפנה"ס.

אזור החבור מוזכר גם במקרא. לאחר שהושע בן אלה מלך ישראל מרד במלך אשור שלמנאסר החמישי בשנת 724 לפנה"ס, עלה שלמנאסר לשומרון והחריבה סופית בשנת 722 לפנה"ס. שלמנאסר הגלה את תושבי השומרון לאשור. הפסוק (מלכים ב, יז, ו) מספר ” בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.”

בשנת 1960 החל פרויקט נהר החבור. נבנתה מערכת של סכרים ותעלות. נבנו 3 סכרים באגן החבור כחלק מתוכנית השקיה הכוללת גם סכר על נהר פרת. בקעת חבור הכוללת שטח חקלאי של 4 מיליון דונם, מהווה את אזור גידול החיטה העיקרי של סוריה. אזור החבור העליון הוא מרכז אזור ייצור הנפט של סוריה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חבור בוויקישיתוף

הערות שוליים