מנציוס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון URL בתבנית:הארץ (דיון)
שורה 15: שורה 15:
לספרו של מנציוס מבנה ייחודי: רובו ככולו מורכב מדיאלוגים. לכל פרק יש שם, הקשור בדרך כלל בקטע הפתיחה. וכל פרק מחולק לשני חלקים.
לספרו של מנציוס מבנה ייחודי: רובו ככולו מורכב מדיאלוגים. לכל פרק יש שם, הקשור בדרך כלל בקטע הפתיחה. וכל פרק מחולק לשני חלקים.
בדרך כלל נהוג לסמן קטעים במספר הפרק, אות (A או B) המסמלת את החצי שבו מדובר, ומספר הקטע. כך למשל 2A:2 הוא הפסוק השני, בחלק הראשון של הפרק השני.
בדרך כלל נהוג לסמן קטעים במספר הפרק, אות (A או B) המסמלת את החצי שבו מדובר, ומספר הקטע. כך למשל 2A:2 הוא הפסוק השני, בחלק הראשון של הפרק השני.

בשל חשיבותו של הספר הוא נכלל ב[[ארבע המגילות הגדולות]] ה[[קונפוציאניזם|קונפוציאנים]].


==תורתו==
==תורתו==

גרסה מ־19:44, 2 במאי 2017

מנציוס (מֵנְג-דזְה)

מנציוס (Mencius;‏ 371289 לפנה"ס) הוא השם המערבי שניתן לפילוסוף הסיני מֵנְג-דזְה (Mengzi;‏ 孟子); פירוש שמו הוא "בן בכור".

הקריירה של מנציוס הייתה דומה להפליא לזו של קונפוציוס, אשר בו ראה את החכם המושלם. כמו קונפוציוס, מנציוס נולד במדינת דְזוֹאוּ[1], שלושים קילומטרים בלבד ממקום לידתו של קונפוציוס, עבד כמורה פרטי, וחי בתקופה של מתיחות פוליטית ותסיסה חברתית.

לפי האגדה למד מנציוס אצל נכדו של קונפוציוס, דְזְה-סְה, אם כי בבחינה של התיארוכים, סביר יותר שהוא למד אצל תלמידיו של דְזְה-סְה.

מנציוס נדד ברחבי סין משך ארבעים שנה (החל משנת 384 כנראה), תוך שהוא מנהל דיונים על מלכים ושועים, והוא אף שרת כפקיד במדינת צ'ין בין השנים 319 – 312 לפנה"ס.

לא ידוע הרבה על משפחתו או חייו, למעט העובדה שהיה בן נאמן, ואף הפסיק את עבודתו למשך שלוש שנים כדי להתאבל על אימו, כנהוג בקרב הקונפוציאנים.

ספרו - "מנג דזה"

על פי ספרו נהג מנציוס לתור בסין, ואף להתווכח עם ראשי מדינות ופילוסופים. בספרו בולטת איבתו הגדולה לשני הזרמים הפופולריים של זמנו, אלו של מו-דזה ושל יאנג צ'ו.

לספרו של מנציוס מבנה ייחודי: רובו ככולו מורכב מדיאלוגים. לכל פרק יש שם, הקשור בדרך כלל בקטע הפתיחה. וכל פרק מחולק לשני חלקים. בדרך כלל נהוג לסמן קטעים במספר הפרק, אות (A או B) המסמלת את החצי שבו מדובר, ומספר הקטע. כך למשל 2A:2 הוא הפסוק השני, בחלק הראשון של הפרק השני.

בשל חשיבותו של הספר הוא נכלל בארבע המגילות הגדולות הקונפוציאנים.

תורתו

מנציוס הרחיב את תורתו של קונפוציוס, ויצר משנה סדורה, ולכן הוא נחשב לאחד הפילוסופים המובילים בקונפוציאניזם. בתנועה הנאו-קונפוציאנית, נחשב יאנג ואנג-מינג לממשיך דרכו. החידוש בתורתו של מנציוס הוא שבניגוד לקונפוציוס הוא מדבר על טבע האדם.

מנציוס טוען שטבע האדם הוא טוב מעיקרו. את עיקר טיעוניו בעניין זה ניתן לתאר באופן הבא:

  • טבע האדם הוא טוב, ויש לו ידיעה מולדת של טוב.
  • הגשמת האדם מאפשרת לו לשרת את השמיים או האנושות.
  • הרוע אינו מולד, כלומר הוא נרכש.
  • יש צורך במאמץ משמעותי כדי להשיג את הטבע המקורי, הטוב. מטרת הלימוד היא למצוא את האותו טבע המקורי של האדם.

בנוסף מדבר מנציוס על צו מוסרי קטגורי, המזכיר במידה מסוימת את הצו הקטגורי של קאנט.

מנציוס היה בן זמנו של אפלטון, ושני אלו זוכים ללא מעט השוואות במחקר, בעיקר בשל נטיותיותיהם האידאליסטיות.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מנג דזה / תרגם מסינית והוסיף הערות ואחרית דבר: דן דאור, מוסד ביאליק, 2009.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^
ערך זה הוא קצרמר בנושא סין. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.