הפוגרום בלבוב (1918) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ תקלדה
שורה 2: שורה 2:
'''הפוגרום בלבוב''' הנקרא גם '''פוגרום למברג''' וגם '''פרעות פטליורה''' היה פוגרום ב[[יהודי]] העיר [[לבוב]] שנעשה על ידי כוחות [[פולנים]] ועוזריהם בין [[21 בנובמבר|21]] ל-[[23 בנובמבר]] [[1918]] לאחר [[קרב על לבוב (1918)|כיבוש העיר]] על ידם ב[[מלחמת פולין-אוקראינה]]. רבים מיהודי העיר באותה תקופה היו חרדים פליטי המלחמה, ובעיקר חצרות חסידים ומנהיגיהם.{{הערה|שם="מורגנטאו"|1=[https://books.google.com/books?id=z4chAAAAMAAJ הכל במהלך חיי], הנרי מורגנטאו, דו"ח משלחת ארה"ב לפולין, הוצאת דאבלדיי 1922 ({{באנגלית}}, אתר ספרי גוגל}}
'''הפוגרום בלבוב''' הנקרא גם '''פוגרום למברג''' וגם '''פרעות פטליורה''' היה פוגרום ב[[יהודי]] העיר [[לבוב]] שנעשה על ידי כוחות [[פולנים]] ועוזריהם בין [[21 בנובמבר|21]] ל-[[23 בנובמבר]] [[1918]] לאחר [[קרב על לבוב (1918)|כיבוש העיר]] על ידם ב[[מלחמת פולין-אוקראינה]]. רבים מיהודי העיר באותה תקופה היו חרדים פליטי המלחמה, ובעיקר חצרות חסידים ומנהיגיהם.{{הערה|שם="מורגנטאו"|1=[https://books.google.com/books?id=z4chAAAAMAAJ הכל במהלך חיי], הנרי מורגנטאו, דו"ח משלחת ארה"ב לפולין, הוצאת דאבלדיי 1922 ({{באנגלית}}, אתר ספרי גוגל}}


במהלך המלחמה פעם אחר פעם נדרשו היהודים בארצות הלוחמות לנקוט עמדה לטובת אחד הצדדים הנלחמים, ובדרך כלל שמרו אמונים לצד ששלט במקום טרם המלחמה.{{הערה|שם="מורגנטאו"}} אך לפי עדויות מן התקופה, יהודי גליציה באופן גורף התנגדו לרוסים והיו בעד הממלכה האוסטרו הונגרית. אף שהממלכה הרוסית פורקה, עם תום המלחמה ארצות הלאום המקומיות, אוקראינה, פולין ואחרים ראו ביהודים נטע זר שיש לסלקו, ביחוד לאור נטייתם הקודמת של היהודים נגד הרוסים שנתפס כעמדה נגד העמים הסלאביים.{{הערה|1=http://mida.org.il/2014/08/28/jewish-holy-war-galicia-1914-1916/ מלחמת הקודש בגליציה 1914-1916] אבי וולף, 28 באוגוסט 2014. (אתר מידה)}}
במהלך המלחמה פעם אחר פעם נדרשו היהודים בארצות הלוחמות לנקוט עמדה לטובת אחד הצדדים הנלחמים, ובדרך כלל שמרו אמונים לצד ששלט במקום טרם המלחמה.{{הערה|שם="מורגנטאו"}} אך לפי עדויות מן התקופה, יהודי גליציה באופן גורף התנגדו לרוסים והיו בעד הממלכה האוסטרו הונגרית. אף שהממלכה הרוסית פורקה, עם תום המלחמה ארצות הלאום המקומיות, אוקראינה, פולין ואחרים ראו ביהודים נטע זר שיש לסלקו, ביחוד לאור נטייתם הקודמת של היהודים נגד הרוסים שנתפס כעמדה נגד העמים הסלאביים.{{הערה|1=[http://mida.org.il/2014/08/28/jewish-holy-war-galicia-1914-1916/ מלחמת הקודש בגליציה 1914-1916] אבי וולף, 28 באוגוסט 2014. (אתר מידה)}}


הפוגרום התרחש על רקע תהו ובוהו מדיני בעיר, אותה עזבו הכוחות האוקראיניים וחוסר שלטון על מחצית העיר במשך יממה. נשק חולק לתושבי העיר התומכים בפולנים וגם לפושעים ששוחררו מן הכלא ואלה השתתפו בפרעות. דווח ראשית על אלפי הרוגים ופצועים רבים עוד יותר, אך מדיווחים מדוייקים יותר לאחר מכן סבורים כיום שמספרים אלו היו מוגזמים. כיום מעריכים שבין 52 ל 150 יהודים נהרגו וכ-500 נפצעו.{{הערה|שם="דייוויס"|1=[https://books.google.co.il/books?id=SOFkWX8EC4cC&pg=PA1012 מגוון מוצאי הלאום בפולין של המאה העשרים] נורמן דייוויס, 1993, מתוך אסופת מחקרים עדכנית על אנטישמיות: בני הערובה של הקדמה, כרכים 2-3, עמוד 1012 (אתר ספרי גוגל)}} רוב היהודים היו פליטים לא חמושים בעיר.{{הערה|שם="פטליורה"|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1006 סמיון פטליורה] (אתר דעת)}}
הפוגרום התרחש על רקע תהו ובוהו מדיני בעיר, אותה עזבו הכוחות האוקראיניים וחוסר שלטון על מחצית העיר במשך יממה. נשק חולק לתושבי העיר התומכים בפולנים וגם לפושעים ששוחררו מן הכלא ואלה השתתפו בפרעות. דווח ראשית על אלפי הרוגים ופצועים רבים עוד יותר, אך מדיווחים מדוייקים יותר לאחר מכן סבורים כיום שמספרים אלו היו מוגזמים. כיום מעריכים שבין 52 ל 150 יהודים נהרגו וכ-500 נפצעו.{{הערה|שם="דייוויס"|1=[https://books.google.co.il/books?id=SOFkWX8EC4cC&pg=PA1012 מגוון מוצאי הלאום בפולין של המאה העשרים] נורמן דייוויס, 1993, מתוך אסופת מחקרים עדכנית על אנטישמיות: בני הערובה של הקדמה, כרכים 2-3, עמוד 1012 (אתר ספרי גוגל)}} רוב היהודים היו פליטים לא חמושים בעיר.{{הערה|שם="פטליורה"|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1006 סמיון פטליורה] (אתר דעת)}}

גרסה מ־22:53, 9 במאי 2017

הפוגרום בלבוב הנקרא גם פוגרום למברג וגם פרעות פטליורה היה פוגרום ביהודי העיר לבוב שנעשה על ידי כוחות פולנים ועוזריהם בין 21 ל-23 בנובמבר 1918 לאחר כיבוש העיר על ידם במלחמת פולין-אוקראינה. רבים מיהודי העיר באותה תקופה היו חרדים פליטי המלחמה, ובעיקר חצרות חסידים ומנהיגיהם.[1]

במהלך המלחמה פעם אחר פעם נדרשו היהודים בארצות הלוחמות לנקוט עמדה לטובת אחד הצדדים הנלחמים, ובדרך כלל שמרו אמונים לצד ששלט במקום טרם המלחמה.[1] אך לפי עדויות מן התקופה, יהודי גליציה באופן גורף התנגדו לרוסים והיו בעד הממלכה האוסטרו הונגרית. אף שהממלכה הרוסית פורקה, עם תום המלחמה ארצות הלאום המקומיות, אוקראינה, פולין ואחרים ראו ביהודים נטע זר שיש לסלקו, ביחוד לאור נטייתם הקודמת של היהודים נגד הרוסים שנתפס כעמדה נגד העמים הסלאביים.[2]

הפוגרום התרחש על רקע תהו ובוהו מדיני בעיר, אותה עזבו הכוחות האוקראיניים וחוסר שלטון על מחצית העיר במשך יממה. נשק חולק לתושבי העיר התומכים בפולנים וגם לפושעים ששוחררו מן הכלא ואלה השתתפו בפרעות. דווח ראשית על אלפי הרוגים ופצועים רבים עוד יותר, אך מדיווחים מדוייקים יותר לאחר מכן סבורים כיום שמספרים אלו היו מוגזמים. כיום מעריכים שבין 52 ל 150 יהודים נהרגו וכ-500 נפצעו.[3] רוב היהודים היו פליטים לא חמושים בעיר.[4]

פורסמו מעשי זוועה שנערכו ביהודי המקום, כולל מעשי אונס ואכזריות איומה נגד תינוקות, נשים וזקנים.{{הערה|שם="זוועות"|1=[תיאור הזוועות, עיתון הצפירה, 5 בדצמבר 1918}}

לאחר הפרעות פורסם שסמיון פטליורה, נשיא אוקראינה החופשית לשעבר, היה אחראי לכנופיות הפורעות.[4] בעת המשפט נגד רוצחו היהודי של פטליורה הובאו עדויות שהתקבלו בבית המשפט על אכזריות הפורעים בפרעות שבסוף מלחמת העולם הראשונה, ואלו יוחסו לפקודתו של פטליורה. עם זאת יש עדויות שפטליורה הכחיש את הדברים ושטען שאף ניסה למנוע את הפרעות.[4][5] שני עשורים מאוחר יותר במלחמת העולם השניה שמו של פטליורה נישא בפי משתפי הפעולה האוקראינים בימי פטליורה - פרעות שנערכו שוב בלבוב וסביבתה. כנופיות הפורעים האוקראינים, ראו בפטליורה את מנהיג שונאי היהודים שדמו ננקם.[4]

במהומות נהרגו גם כ 270 אוקראינים כולם כנראה תוך לחימה ואחיזה בנשק.[3]

בעקבות הפרעות ביהודים, הוקם כוח יהודי בעיר טרנופול בפיקודו של סולומון ליינברג. ביוני 1919 הפך הכוח לגדוד המחץ היהודי בצבא האוקראיני של מערב אוקראינה.

קישורים חיצוניים

הערות

  1. ^ 1 2 הכל במהלך חיי, הנרי מורגנטאו, דו"ח משלחת ארה"ב לפולין, הוצאת דאבלדיי 1922 ((באנגלית), אתר ספרי גוגל
  2. ^ מלחמת הקודש בגליציה 1914-1916 אבי וולף, 28 באוגוסט 2014. (אתר מידה)
  3. ^ 1 2 מגוון מוצאי הלאום בפולין של המאה העשרים נורמן דייוויס, 1993, מתוך אסופת מחקרים עדכנית על אנטישמיות: בני הערובה של הקדמה, כרכים 2-3, עמוד 1012 (אתר ספרי גוגל)
  4. ^ 1 2 3 4 סמיון פטליורה (אתר דעת)
  5. ^ פטליורה, האחראי לפרעות באוקראינה, זכה באזרחות כבוד 28 במאי 2001, אלי שווידלר. כותרת משנה: לפטליורה מיוחסת האחריות לרצח 1,600 יהודים בפרעות אחרי מלחמת העולם הראשונה (וואלה חדשות)
ערך זה הוא קצרמר בנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.