קרינולינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:19, 14 במאי 2017

קרינולינה היא שמלה אשר החל מ-1850 לערך הפכה לשמלה פופולרית באירופה ובארצות הברית. על מנת ליצור את מבנה השמלה הקשיח נעשה שימוש בבד קשה (העשוי שיער סוס) או בשלד עשוי פלדה.

מקור השם

מקור שמה של השמלה בשם הבד הקשיח. שמו של הבד מבוסס על המילה הלטינית crinis שמשמעה "שיער" והמילה lin שמשמעה פשתן. ישנה פרשנות לפיה מקור השם במילה הצרפתית: crin שמשמעה שיער סוס.

היסטוריה

החל משלהי המאה ה-15 הפכו שמלות רחבות ומנופחות כגון הפרת'ינגייל ולימים גם הפנייר הספרדי (החל מראשית המאה ה-18) לשמלות פופולריות שנלבשו על ידי נשות האצולה והחברה הגבוהה. בעקבות המהפיכה הצרפתית ירדה השמלה המנופחת מגדולתה, ורק בשנות ה-50 של המאה ה-19 שבו נשות האצולה והחברה הגבוהה ללבוש שמלות מנופחות כאשר הראשונות בסגנון זה היו שמלות מבד קשיח עשוי שיער סוסים. בהמשך עם גדילת היקף השמלות וגודלן לא יכל הבד הקשיח לשאת את משקלן ונדרש שלד מתכת על מנת לשמור על צורתה של השימלה. שלדים אלה היו בתחילת הדרך עשויים חישוק עץ או עצמות לוויתן גמישות. חצאית החישוק הראשונה נרשמה כפטנט בארצות הברית בשנת 1846^[1]. בשנת 1858 נרשם פטנט על שמלה ששלדה היה עשוי רשת של קפיצים וחישוקים^[2]. שלד הפלדה הראשון הומצא עם ידי ו.ס. תומסון ונרשם כפטנט בשנת 1858^[3]; תומסון רשם פטנט גם בצרפת^[4] ובבריטניה^[5]. תפוצת העיתונים והמגזינים ומדורי האופנה הביאו לכך שקרינולינות הפכו פופולריות לא רק בקרב החברה הגדולה, אלא גם בקרב מעמדות הביניים, ובעקבות ייצור תעשייתי, גם בקרב מעמדות נמוכים.

גודלן של הקרינוליות הגיע לשיאו בשנות ה-60 של המאה ה-19, וצורתן התפתחתה בשנים שלאחר מכן כאשר במקום חישוק עגול נוצרה שימלת הקרינולט לה חלק מנופח רק בחלקה האחורי של השמלה.

כיום קרינולינות נלבשות לעתים נדירות ביותר, לרוב כחלק משמלת כלה.

ביקורות

שמלת הקרינולינה ספגה ביקורת כבר בשנות ה-50 של המאה ה-19. הקושי ללבוש את השמלה והקושי להתנייד עימה (לעבור מבעד לדלתות או להיכנס ולצאת מכירכרות) והקושי לשבת עימה היוו מקור לביקורת ולעג. הפוריטנים באנגליה מתחו ביקורת על השמלה הכולאת את האישה מחד, והבלתי צנועה מאידך (כאשר האישה ישבה או נפלה השמלה המנופחת הראתה את תחתוניותיה).

ראו גם

פנייר

קישורים חיצוניים

מחוכים וקרינולינות בתקופה הוויקטוריאנית אתר מוזיאון ויקטוריה ואלברט

הערות שוליים

^ פטנט מספר 4,584 שנרשם על ידי דיוויד יו הבן (David Hough, Jr)
^ פטנט מספר 20,681 שנרדם על ידי IRJ Mann
^ פטנט מספר 21,581
^ פטנט מספר 41,193
^ פטנט מספר 1204/1859

[1] פטנט מספר 4,584 שנרשם על ידי דיוויד יו הבן (David Hough, Jr)

[2] פטנט מספר 20,681 שנרדם על ידי IRJ Mann

[3] פטנט מספר 21,581

[4] פטנט מספר 41,193

[5] פטנט מספר 1204/1859

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 שלד ה[[פלדה]] הראשון הומצא עם ידי ו.ס. תומסון ונרשם כפטנט בשנת [[1858]]{{הערה|1=פטנט מספר 21,581}}; תומסון רשם פטנט גם ב[[צרפת]]{{הערה|1=פטנט מספר 41,193}} וב[[בריטניה]]{{הערה|1=פטנט מספר 1204/1859}}. תפוצת ה[[עיתון|עיתונים]] וה[[מגזין|מגזינים]] ומדורי האופנה הביאו לכך שקרינולינות הפכו פופולריות לא רק בקרב החברה הגדולה, אלא גם בקרב מעמדות הביניים, ובעקבות ייצור תעשייתי, גם בקרב מעמדות נמוכים.
-[[קובץ:Crinolettes 1872-75.jpg|תמונה|ממוזער|קרינולט אנגלי, [[1872]] – [[1875]], [[המוזיאון לאמנות של מחוז לוס אנג'לס]].]]
+[[קובץ:Crinolettes 1872-75.jpg|ממוזער|קרינולט אנגלי, [[1872]] – [[1875]], [[המוזיאון לאמנות של מחוז לוס אנג'לס]].]]
 [[קובץ:Sit_in_crinoline1858.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של אישה המנסה לשבת כשהיא לובשת קרינולינה]]
 גודלן של הקרינוליות הגיע לשיאו בשנות ה-60 של המאה ה-19, וצורתן התפתחתה בשנים שלאחר מכן כאשר במקום חישוק עגול נוצרה שימלת הקרינולט לה חלק מנופח רק בחלקה האחורי של השמלה.