ערים בישראל

שטחי שיפוט של ערים בישראל (בוורוד)

ירושלים

תל אביב-יפו

חיפה

שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 90%, והוא בין הגבוהים בעולם. 75% מתושבי המדינה מתגוררים ב-76 הערים הגדולות, ועוד 15% ביישובים עירוניים אחרים במדינה. בישראל ניתן לזהות ארבע מטרופולינים עיקריים: גוש דן, בו מתגוררת כשליש מאוכלוסיית המדינה; מטרופולין ירושלים, המשתרע משני צידי הקו הירוק ומתגוררת בו כ-14% מהאוכלוסייה; מטרופולין חיפה והקריות, בו מתגוררים כ-9% מהתושבים ומטרופולין באר שבע, הקטן מבין הארבעה, בו מתגוררת כ-6% מאוכלוסיית המדינה. בסך הכול, בארבע המטרופולינים מתגוררת מעל ל-60% מאוכלוסיית המדינה.

מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. לדוגמה, ב-2012 קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון פרדס חנה-כרכור ומבשרת ציון אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל. כמו כן, בהרבה יישובים שאינם מוכרים כעיר, פרנסת התושבים אינה חקלאית ואורח חייהם הוא עירוני לכול דבר.

היסטוריה

בעת קיום מפקד האוכלוסין בשנת 1931 היו בארץ ישראל 22 ערים, הגדולות ביניהן היו ירושלים עם מעל 90 אלף תושבים (מהם מעל 51 אלף יהודים), יפו עם קרוב ל-52 אלף תושבים (מתוכם מעל 7,000 יהודים), חיפה עם מעל 50 אלף תושבים (מתוכם כ-16 אלף יהודים), חברון, עזה ושכם עם כ-17 אלף תושבים בכל אחת, כמעט כולם ערבים, ולוד ורמלה שהיו בהן כ-11 אלף, רובם ערבים. שאר הערים היו חאן יונס, באר שבע, מג'דל, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, טולכרם, ג'נין, נצרת, בית שאן, טבריה, עכו, שפרעם וצפת שהיו קטנות יותר. במפקד נמנו תושבי תל אביב בין תושבי הערים, אף על פי שהכרזה רשמית על תל אביב כעיר הייתה רק בינואר 1934. ב-1937 נוספה פתח תקווה למניין ערי הארץ. מעבר לכך, נותר מספר הערים יציב עד סיום המנדט הבריטי.

בעקבות מלחמת העצמאות, נכללו בשטח שבשליטת ישראל 14 ערים, ברצועת עזה שתי ערים, וביהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן 7 ערים. ירושלים נחלקה בין שליטה ישראלית לשליטה ירדנית ולכל אחד מהחלקים הוקמה עירייה נפרדת. הערים לוד, רמלה, עכו, באר שבע ומג'דל שהיו ערים ערביות והתרוקנו מרוב תושביהן, התמלאו בתושבים יהודים. שר הפנים של ישראל הכריז לאחר המלחמה על ביטול העירייה הנבחרת כיוון שחברי העירייה לא היו בישראל וקוימו בחירות חדשות לעירייה. בבית שאן בוטלה העירייה והיא הייתה למועצה מקומית. גם ביפו בוטלה העירייה החל מ-1 בינואר 1950 ורוב העיר סופחה לתל אביב. בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, וכך בתחילת 1950 היו במדינת ישראל 14 ערים.

בשנת 1950 נוספו חמש ערים: בני ברק, רמת גן, ראשון לציון, רחובות וחולון ובשנת 1952 נוספה חדרה. בשנים 1958–1962 נוספו בת ים, גבעתיים, הרצליה, נהריה וכפר סבא לאחר שהגיעו לגודל של כ-20,000 תושבים, ואילת, שלמרות קוטנה הוכרזה כעיר בגלל חשיבותה, כך שבאמצע שנות ה-60 היו בישראל 26 ערים. מ-1968 עד 1976 נוספו עוד עשר ערים: אשדוד, קריית גת ודימונה בדרום, ארבע הקריות ליד חיפה, ועפולה, נצרת עילית וקריית שמונה בצפון.

בשנת 1982 הוכרזה רעננה כעיר ובשנת 1984 הוכרז לראשונה על עיר ערבית: אום אל פאחם. מאז שנת 1986, בעקבות ההתפתחות המואצת של אוכלוסיית מדינת ישראל, נוספו עוד ערים רבות, ונכון לשנת 2014, יש בישראל 76 ערים.

ערי ישראל לפי אוכלוסייה

תבנית:עדכון מעל 75% מתושבי ישראל מתגוררים ב-76 ערים, מאילת בדרום עד לקריית שמונה בצפון. בראש הרשימה ניצבות שמונה ערים בהן מתגוררים למעלה מ-200,000 איש - הבירה ירושלים, בה לבדה מתגוררת למעלה מעשירית מאוכלוסיית המדינה; תל אביב-יפו, בירת גוש דן והמרכז התרבותי והכלכלי של המדינה; עיר הנמל חיפה, בירת הצפון; ראשון לציון ופתח תקווה, מהמושבות הראשונות שהוקמו בארץ; עיר הנמל אשדוד, עיר החוף ובירת השרון, נתניה ובירת הנגב באר שבע. אחריהן נמצאות שבע ערים שאוכלוסייתן גדולה מ-100,000 איש, בראשן חולון. בתחתית הרשימה ניצבת העיר הקטנה בישראל, אור עקיבא.

ערים ששיעור גידול האוכלוסייה שלהן גבוה מהממוצע ב-2014 הן בעיקר ערים במגזר הערבי, והחרדי, לצד ערים מתפתחות במרכז הארץ כנס ציונה, יבנה וקריית אונו. לעומתן, אוכלוסייתן של חלק מערי ישראל דווקא פחתה במהלך 2014, כגון בת ים, נצרת עילית וכרמיאל.

הנתונים נכונים לדצמבר 2014, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתוני הדירוג החברתי-כלכלי בטבלה נלקחו מפרסומי הלמ"ס, ומבוססים על נתוני 2008.

מספר	שם העיר	מחוז	מספר תושבים 2014	מספר תושבים 2015	שטח תחום השיפוט (בדונמים)	צפיפות אוכלוסין (מס' תושבים לקמ"ר)	כינויים	דמוגרפיה, סוג אוכלוסייה	גידול אוכלוסייה שנתי	דירוג חברתי- כלכלי	שנת הקמה	שנת הכרזה כעיר
1	ירושלים	ירושלים	849,800	865,700	125,156	6,803	ראו: שמות ירושלים	יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית.	1.8%	4	מאה 10 לפנה"ס	1863‏
2	תל אביב-יפו	תל אביב	426,100	432,900	51,809	8,233	"העיר העברית הראשוֹנה", "עיר ללא הפסקה", "העיר הלבנה", "עיר עורכי-הדין"	יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית.	1.6%	8	1909‏	1934‏
3	חיפה	חיפה	277,100	278,900	63,666	4,292	"עיר הפועלים"	יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזית.	0.6%	7	1761‏	1873
4	ראשון לציון	מרכז	240,700	244,000	58,704	4,099	"עיר לכל המשפחה", "עיר היין", "עיר הקניונים"	יהודית	1.3%	6	1882	1950
5	פתח תקווה	מרכז	225,400	231,000	35,868	6,316	"אם המושבות", "אורדונים"	יהודית	2.6%	6	1878	1937
6	אשדוד	דרום	218,000	220,200	47,242	4,720	"העיר הישראלית"	יהודית	1.0%	5	1956‏	1968
7	נתניה	מרכז	202,400	207,900	28,954	6,962	"בירת השרון", "עיר היהלומים", "עיר הספורט"	יהודית	2.7%	5	1928	1948
8	באר שבע	דרום	201,100	203,600	117,500	1,712	"בירת הנגב"	יהודית	1.2%	5	האלף ה-4 לפנה"ס[דרוש מקור]	1950
9	חולון	תל אביב	187,300	188,800	18,927	9,882	"עיר הילדים"	יהודית	0.8%	5	1940	1950
10	בני ברק	תל אביב	178,300	182,800	7,343	24,214	"עיר התורה והחסידות"	יהודית חרדית	2.5%	3	1924‏	1950
11	רמת גן	תל אביב	150,900	152,600	13,229	9,190		יהודית	1.1%	7	1921	1950
12	בת ים	תל אביב	128,500	128,900	8,167	15,651		יהודית	0.3%	5	1926	1958
13	רחובות	מרכז	128,900	132,700	23,041	5,574	"עיר המדע והתרבות"	יהודית	3.1%	6	1890	1950
14	אשקלון	דרום	126,800	130,700	47,788	2,754		יהודית	2.7%	5	1949	1950
15	בית שמש	ירושלים	98,100	103,900	50,500	2,810		יהודית	4.3%	3	1950	1991
16	כפר סבא	מרכז	94,200	96,900	14,169	6,501	"העיר הירוקה"	יהודית	2.7%	8	1903	1962
17	הרצליה	תל אביב	90,700	91,900	26,585	4,177		יהודית	1%	8	1924	1960
18	מודיעין- מכבים- רעות	מרכז	87,000	88,700	50,176	1,799	"עיר העתיד"	יהודית	1.9%	8	1996‏	2001‏
19	חדרה	חיפה	86,800	88,800	49,359	1,712		יהודית	1.6%	5	1891	1952
20	נצרת	צפון	74,600	75,726	14,123	5,258		ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית	0.2%	3	תקופת בית שני	1875
21	רמלה	מרכז	72,300		11,854	6,029		יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית	4.8%	4	המאה ה-8	1877
22	לוד	מרכז	72,200		12,226	5,966		יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית	0.8%	4	האלף ה-6 לפנה"ס	1877
23	רעננה	מרכז	70,200		14,878	4,751		יהודית	1.3%	8	1922	1982
24	מודיעין עילית	יהודה ושומרון	63,200		4,746	12,953		יהודית חרדית	5.3%	1	1990	2008
25	רהט	דרום	60,400		19,586	3,091		ערבית-בדווית	2.9%	2	1972	1994
26	גבעתיים	תל אביב	56,800		3,246	17,589		יהודית	1%	8	1922	1959
27	קריית אתא	חיפה	54,300		16,706	3,324		יהודית	1.7%	5	1925	1969
28	הוד השרון	מרכז	54,100		19,236	2,811		יהודית	3.2%	8	1964	1990
29	נהריה	צפון	53,900		10,233	4,851	"עיר הייקים"	יהודית	0.9%	5	1935	1961
30	אום אל-פחם	חיפה	51,400		22,253	1,979		ערבית-מוסלמית	1.6%	2	1265‏	1984
31	קריית גת	דרום	50,600		16,302	3,345		יהודית	2.4%	4	1954	1972
32	אילת	דרום	48,900		84,789	496		יהודית	1.7%	5	1951	1959
33	עכו	צפון	47,500		15,533	3,362	"עיר תרבויות הים התיכון"	יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית.	0.2%	4	מאה 15 לפנה"ס	1877
34	ביתר עילית	יהודה ושומרון	46,900		4,834	9,703	"עיר התורה בהרי יהודה"	יהודית חרדית	4.5%	1	1988	2001
35	נס ציונה	מרכז	45,800		15,579	2,919	"העיר הירוקה בישראל"	יהודית	2.2%	7	1883	1992
36	כרמיאל	צפון	44,600		19,188	2,046	"פנינת הגליל" "עיר המחולות"	יהודית	0.2%-	5	1964	1986
37	רמת השרון	תל אביב	44,000		16,792	2,646		יהודית	0.4%	9	1923	2002
38	עפולה	צפון	43,800		26,909	1,498	"בירת העמק"	יהודית	2.3%	5	1925	1972
39	אלעד	מרכז	43,600		2,756	12,511		יהודית חרדית	2.3%	2	1998	2008
40	טבריה	צפון	42,300		10,872	2,634		יהודית	0.7%	4	20	1877
41	ראש העין	מרכז	42,200		24,390	2,691	"ראש המעיינות"	יהודית	1.7%	6	1949	1994
42	נצרת עילית	צפון	40,300		32,521	1,229	"בירת הגליל"	יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית	-0.5%	5	1957	1974
43	טייבה	מרכז	40,200		18,662	2,058		ערבית-מוסלמית	1.5%	3	המאה ה-17‏	1990
44	יבנה	מרכז	39,700		16,371	2,425		יהודית	8.7%	5	1949	1986
45	קריית מוצקין	חיפה	39,600		3,778	10,323		יהודית	1%	6	1934	1976
46	שפרעם	צפון	39,200		19,766	1,999		ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזים	1.3%	3	תקופת התנאים	1910
47	קריית ביאליק	חיפה	39,000		8,176	4,855		יהודית	1%	6	1934	1976
48	קריית ים	חיפה	38,900		4,590	8,474		יהודית	0.5%	5	1941	1976
49	מעלה אדומים	יהודה ושומרון	37,400		49,177	806		יהודית	0.8%	5	1977	1991
50	קריית אונו	תל אביב	36,600		4,503	8,128		יהודית	3.1%	8	1939	1992
51	אור יהודה	תל אביב	35,900		5,141	6,665		יהודית	1.1%	5	1949	1988
52	דימונה	דרום	33,200		29,877	192		יהודית	0%	4	1955	1969
53	צפת	צפון	32,900		29,248	1,109	"בירת הגליל העליון"	יהודית	0%	4	ימי בית שני	1877
54	טמרה	צפון	31,700		29,259	1,084		ערבית-מוסלמית	1.9%	3	תקופת האמוראים‏	1996
55	נתיבות	דרום	30,300		10,130	2,991		יהודית	2.7%	3	1956	2000
56	סח'נין	צפון	28,600		9,816	2,938		ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית	1.7%	2	התקופה הכנענית, האלף ה-2 לפנה"ס	1995
57	יהוד-מונוסון	מרכז	28,500		5,014	5,689		יהודית	1%	7	1948	1995‏
58	באקה אל-גרבייה	חיפה	27,500		16,392	2,046		ערבית-מוסלמית	1.5%	3	לא ידוע	1996
59	אופקים	דרום	25,300		10,273	2,471		יהודית	0.8%	3	1955	1995
60	מגדל העמק	צפון	24,800		7,637	3,258		יהודית	0%	5	1953	1988
61	גבעת שמואל	מרכז	24,700		2,579	9,735		יהודית	2.5%	8	1944	2007
62	טירה	מרכז	24,400		11,894	2,058		ערבית-מוסלמית	1.7%	3	לא ידוע	1991
63	ערד	דרום	24,200		93,140	236		יהודית	0%	5	1962	1995
64	עראבה	צפון	23,500	24,072	8,250	2,918		ערבית-מוסלמית	2.5%	2	העת העתיקה	2016
65	נשר	חיפה	23,500		12,940	1,816		יהודית	0.9%	7	1921	1995
66	קריית שמונה	צפון	23,100		14,228	1,611		יהודית	0%	5	1950	1974
67	שדרות	דרום	22,500		4,722	3,545		יהודית	2.9%	4	1953	1996
68	קריית מלאכי	דרום	21,300		4,632	4,654		יהודית	0%	4	1950	1998
69	כפר קאסם	מרכז	21,400		8,745	2,441		ערבית-מוסלמית	1.9%	3	המאה ה-17	2008
70	מעלות תרשיחא	צפון	21,200		9,118	2,325		יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית, דרוזית	0.5%	5	1957‏	1995
71	יקנעם עילית	חיפה	21,100		7,390	2,576		יהודית	1.4%	6	1950	2006
72	קלנסווה	מרכז	21,000		8,417	2,503		ערבית-מוסלמית	2%	2	לא ידוע	2000
73	כפר יונה	מרכז	21,200		11,017	1,872		יהודית	3.6%	7	1932	2014
74	טירת כרמל	חיפה	18,900		5,601	3,181		יהודית	1.1%	4	1949	1992
75	אריאל	יהודה ושומרון	18,400		14,849	1,280		יהודית	1.7%	5	1978	1998
76	בית שאן	צפון	17,300		7,330	2,359		יהודית	0%	4	1949	1999
77	אור עקיבא	חיפה	16,800		5,557	3,023		יהודית	1.2%	4	1951	2001

תמונות מערים שונות

• 
  ראשון לציון
• 
  פתח-תקווה
• 
  אשדוד
• 
  נתניה
• 
  בית המושל, באר שבע
• 
  חולון
• 
  בני-ברק
• 
  רמת-גן
• 
  בת-ים
• 
  מכון ויצמן, רחובות
• 
  אשקלון
• 
  בית שמש
• 
  שביל הראשונים על רקע בית הארמון, כפר סבא

ראו גם

• שמות יישובים בישראל
• עיור בישראל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ערים בישראל בוויקישיתוף

• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• הרשויות המקומיות בישראל 2008, אתר הלמ"ס