הקרן החדשה לישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Nif_logo.jpg|שמאל|200px|[[סמליל]] הקרן החדשה לישראל]]
[[קובץ:Nif_logo.jpg|שמאל|200px|[[סמליל]] הקרן החדשה לישראל]]
'''הקרן החדשה לישראל''' (ב[[אנגלית]]: '''New Israel Fund''' ובראשי תיבות: '''NIF''' בתרגום חופשי: הקרן לישראל חדשה) היא [[מלכ"ר]] [[ארצות הברית|אמריקאי]] שמטרתו, כעולה מפרסומיו, היא קידום השוויון וה[[דמוקרטיה]] בישראל. הקרן מעניקה תמיכה כספית וטיפוח למאות ארגונים שאת פעילותם היא רואה כמקדמת [[זכויות אדם]], [[פלורליזם]] דתי, דו-קיום בין [[יהודים]] ל[[ערבים]], העצמה נשית ונושאים סביבתיים. לצד חלוקת המענקים הכספיים מפעילה הקרן את מרכז "שתי"ל" המספק שירותי תמיכה וייעוץ לעמותות, בעיקר לכאלו הנתמכות על ידי הקרן.{{הערה|[http://www.nif.org.il/ דף הבית של הקרן החדשה לישראל]}}
'''הקרן החדשה לישראל''' (ב[[אנגלית]]: '''New Israel Fund''' ובראשי תיבות: '''NIF''' בתרגום חופשי: '''הקרן לישראל חדשה''') היא [[מלכ"ר]] [[ארצות הברית|אמריקאי]] שמטרתו, כעולה מפרסומיו, היא קידום השוויון וה[[דמוקרטיה]] בישראל. הקרן מעניקה תמיכה כספית וטיפוח למאות ארגונים שאת פעילותם היא רואה כמקדמת [[זכויות אדם]], [[פלורליזם]] דתי, דו-קיום בין [[יהודים]] ל[[ערבים]], העצמה נשית ונושאים סביבתיים. לצד חלוקת המענקים הכספיים מפעילה הקרן את מרכז "שתי"ל" המספק שירותי תמיכה וייעוץ לעמותות, בעיקר לכאלו הנתמכות על ידי הקרן.{{הערה|[http://www.nif.org.il/ דף הבית של הקרן החדשה לישראל]}}


לקרן סניפים ב[[ארצות הברית]], ב[[ישראל]], ב[[אירופה]], ב[[קנדה]] וב[[אוסטרליה]].{{הערה|[http://www.nif.org/about/staff Staff {{!}} New Israel Fund]}} החברה רשומה כ[[מלכ"ר]] בארצות הברית, בקנדה ובבריטניה. בישראל היא הייתה [[עמותה]] רשומה כ"ניו ישראל פאנד" עד שנת [[1995]], בה ביקשה למחוק את רישום העמותה בישראל, וכיום בפרסומיה בעברית היא מציגה עצמה בשם "הקרן החדשה לישראל".
לקרן סניפים ב[[ארצות הברית]], ב[[ישראל]], ב[[אירופה]], ב[[קנדה]] וב[[אוסטרליה]].{{הערה|[http://www.nif.org/about/staff Staff {{!}} New Israel Fund]}} החברה רשומה כ[[מלכ"ר]] בארצות הברית, בקנדה ובבריטניה. בישראל היא הייתה [[עמותה]] רשומה כ"ניו ישראל פאנד" עד שנת [[1995]], בה ביקשה למחוק את רישום העמותה בישראל, וכיום בפרסומיה בעברית היא מציגה עצמה בשם "הקרן החדשה לישראל".

גרסה מ־02:20, 19 במאי 2017

סמליל הקרן החדשה לישראל
סמליל הקרן החדשה לישראל

הקרן החדשה לישראל (באנגלית: New Israel Fund ובראשי תיבות: NIF בתרגום חופשי: הקרן לישראל חדשה) היא מלכ"ר אמריקאי שמטרתו, כעולה מפרסומיו, היא קידום השוויון והדמוקרטיה בישראל. הקרן מעניקה תמיכה כספית וטיפוח למאות ארגונים שאת פעילותם היא רואה כמקדמת זכויות אדם, פלורליזם דתי, דו-קיום בין יהודים לערבים, העצמה נשית ונושאים סביבתיים. לצד חלוקת המענקים הכספיים מפעילה הקרן את מרכז "שתי"ל" המספק שירותי תמיכה וייעוץ לעמותות, בעיקר לכאלו הנתמכות על ידי הקרן.[1]

לקרן סניפים בארצות הברית, בישראל, באירופה, בקנדה ובאוסטרליה.[2] החברה רשומה כמלכ"ר בארצות הברית, בקנדה ובבריטניה. בישראל היא הייתה עמותה רשומה כ"ניו ישראל פאנד" עד שנת 1995, בה ביקשה למחוק את רישום העמותה בישראל, וכיום בפרסומיה בעברית היא מציגה עצמה בשם "הקרן החדשה לישראל".

נשיאת הקרן היא טליה ששון. מנכ"ל הקרן הוא דניאל סוקאץ' ומנכ"לית הסניף בישראל היא רחל ליאל. במאי 2017 פורסם כי מיקי גיצין מונה לתפקיד המנכ"ל, והוא יכנס לתפקידו בחודש יולי בשנה זו [3].

היסטוריה

הקרן הוקמה בקליפורניה ב-1979 על ידי בני-הזוג ג'ונתן כהן ואלנור פרידמן[4] מגייסי-תרומות מקצועיים. לזוג היו קרובים בישראל. כהן, פעיל ציבור שנולד וגדל בדרום-אפריקה, אף התגורר בישראל בשלהי שנות השישים, ובמסגרת תפקידו כמגייס תרומות מקצועי ערך ביקורים רבים בישראל בשנות השבעים. בריאיון לכבוד שנת העשרים ליסוד הקרן אמר כהן: "היה מספר נכבד של תורמים בגילנו שהרגישו מנוכרים מתמיכה בישראל, ולא התייחסו בחיוב למגבית היהודית המאוחדת כהוריהם וסביהם". הקמת הקרן הייתה "הרעיון שלנו לדרך לעירוב אנשים בפילנתרופיה יהודית... על בסיס הניסיון (הפילנתרופי) שלנו, הבנו שכמויות קטנות של כסף יכולות להביא לשינויים גדולים."[5]

יחד עם אלווין באום, ראש ברית הלהט"ב בפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו, ונעמי לאוטר, מנהלת אזורית של איפא"ק,[6] הם יצאו לישראל במטרה לבחון את הצורך בהקמת קרן חדשה.[5] בעקבות השתתפותם במשלחת, באום ולאוטר נעשו לחברים-מייסדים בחברה. הסניף הישראלי נרשם ב-1980 לפי פקודת החברות כחברה מסוג "חברת חו"ל" תחת השם "ניו ישראל פונד",[7][8] והוקמה עמותה ישראלית שנשאה את אותו שם.[9] בשלוש השנים הראשונות הסכומים שעמדו לרשות הקרן היו מצומצמים יחסית, והקרן מימנה בהם בין השאר את האגודה לזכויות האזרח.

ב-1982 הגיעה הנהלת הקרן למסקנה שדרוש שינוי יסודי בדרכי פעולתה. לאחר קיום דו-שיח עם הארגונים הממומנים על ידיה, החליטה הנהלת הקרן שהשינוי הדרוש הוא מעבר מסיוע מימוני בלבד למודל משולב של מימון, ייעוץ והכוונה, ולשם כך הוקמה עמותה נוספת ששימשה כאגף המבצעי של הקרן בשם "שתיל - שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי"[10] על ידי שרה קרניאל, שעמדה בראשה בשנים 1982–1983. הארגונים הראשונים שקיבלו ייעוץ מ"שתיל", היו הכפר הערבי-יהודי נווה שלום, אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש, והאגודה לזכויות האזרח. ב-1983, לאחר עזיבת קרניאל, מונתה שרי ריבקין למנהלת "שתיל", וכיהנה בתפקיד זה עד 1998.[11]

בשנת 1985 גדל תקציב סניף הקרן בישראל ל-25,000 דולר, וריבקין עברה למשרה מלאה. פעילות "שתיל" הייתה עוד מינורית למדי, ובין הפעילויות אפשר לציין סדנה למתנדבות במקלטים לנשים מוכות. ב-1986 גדלה מצבת העובדים לשלושה, והקרן החלה להכשיר אנשי דוברות ויחצ"נות בקרב הארגונים להם סייעה, בהם "האגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדווים בישראל" של נורי עוקבי וניצניה של "אגודת הארבעים" (כפרים בלתי מוכרים) בעין חוד.

ב-1987 נפתח סניף הקרן בחיפה ומיד החל לייעץ לארגונים כמו "אישה לאישה" ו"שותפות" - ארגון יהודי-ערבי. באותה השנה, לראשונה השתתף ראש הממשלה, יצחק שמיר, בפעילות הקרן: כנס של התאחדות עולי אתיופיה בדרישה להעלאת בני משפחה נוספים ארצה.

בשנת 1995 פנו נציגי הקרן לרשם העמותות בבקשה למחוק את שתי העמותות "ניו ישראל פונד" ושתי"ל, ומאז מנוהלת הפעילות על ידי הקרן בארצות הברית שרשומה בישראל כ"חברה זרה", ומפעילה מטעמה את שתי"ל.[9]

למחרת ניצחונו של אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה ולכנסת ה-15 שלח מנכ"ל הקרן בישראל, אליעזר יערי, מכתב לתורמים ולצוות הקרן החדשה שכותרתו "מחשבות ראשוניות בעקבות הבחירות". במכתב התייחס לתוצאות הבחירות ולחלקה של הקרן בכך. בין השאר כתב:[12]

"אמש התרחש דבר גדול בישראל. החברה הישראלית, בתצוגה מדהימה של דמוקרטיה, הצליחה להשיג שתי מטרות: לסלק מהשלטון קואליציה ביזארית שגילמה סטגנציה פוליטית, הידרדרות מוסרית, וקלריקליות דתית וחברתית; ולהעניק לחברה הישראלית הזדמנות שנייה... בעקבות הבחירות, יכול כל אחד מאתנו - חברי מועצת המנהלים, אנשי הצוות, מתנדבים ואלפי התורמים - להרגיש סיפוק עם הערכים שמומשו בתוצאות הבחירות... אי אפשר להסתכל על מה שקרה ולא לראות את טביעות האצבעות הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל 'שתיל'... היום הוא יום גדול לישראל, הוכחנו ששינוי חברתי יכול להפיל שלטון פוליטי. משך השנים, הקרן טיפחה ועמדה מאחורי אותו פוטנציאל, שהתפרץ בין לילה כמו הר געש... אנו הקרן החדשה לישראל ויש ביכולתנו להיות כוח חשוב ביצירתה של ישראל חדשה".

בין השנים 2002–2008 כיהן כנשיא הקרן פטר אדלמן. לפניו כיהנו בתפקיד זה ד"ר מרדכי בר-און ופרופ' יורם פרי. בשנת 2008 מונתה לנשיאת הקרן נעמי חזן שכיהנה כחברה בהנהלת הקרן בין השנים 1993–1992 עד לבחירתה לכנסת, ומשנת 2007.[13] בשנת 2012 החליף הרב בריאן לורי את נעמי חזן כנשיא הקרן. בנובמבר 2009 החליפו דניאל סוקאץ' ורחל ליאל את לארי גרבר ואליעזר יערי בתפקידי מנכ"ל הקרן ומנכ"ל הסניף בישראל, בהתאמה.[13]

למחרת ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, פרסם מנכ"ל הקרן, דניאל סוקאץ', מכתב פומבי מטעם הקרן תחת הכותרת "העולם לקח צעד ענק לאחור" בו הביע את צערו על הבחירה, וכתב בסופו: ”איננו יכולים להרשות לעצמנו להשתופף באומללותנו ולהתנתק מהעולם [...] אז הבה נרשה לעצמנו לחוש נדכאים, חרדים ומפוחדים. ולאחר מכן הבה נשוב לעבוד בבניית ישראל טובה יותר ואמריקה טובה יותר. היום, אנו אבלים; מחר, אנו מתארגנים”.[14]

פעילות הקרן

מלבד הסניף הראשי בירושלים, מפעילה הקרן סניפי משנה בבאר-שבע, בחיפה, בלוד ובבאקה אל-גרביה. נכון ל-2010 מועסקים במסגרת הקרן החדשה לישראל ושתי"ל 130 עובדים.[15]

הקרן החדשה לישראל יצרה שותפות עם קרן פורד ומנהלת עבורה את קרן פורד ישראל החל משנת 2003. במסגרת שיתוף הפעולה בין הקרנות העבירה קרן פורד מענקים בסך 40 מיליון דולר דרך הקרן החדשה לישראל.[16] 20 המיליון הראשונים ניתנו לחלוקה בתקופה של חמש שנים, שבסיומם ניתנו 20 מיליון נוספים לחמש שנים נוספות, ובסופן אמורה קרן פורד להפסיק לתרום באמצעות הקרן החדשה לישראל. התרומה מקרן פורד מהווה כשליש מסך התרומות שמקבלת הקרן בשנים אלו.[17] מענקיה של קרן פורד בישראל מופנים למטרות של "קידום זכויות אדם ואזרח... קידום הוגנות ושוויון הזדמנויות למיעוט הפלסטיני בישראל... קידום פתרון של שלום לסכסוך הישראלי-פלסטיני". המלצות המענקים נשקלות ומאושרות על ידי הוועד המנהל של הקרן החדשה לישראל. את קרן פורד בישראל מנהל אהרן בק.[18]

הקרן נתמכת על ידי האיחוד האירופי, כך למשל ב-2006 העביר האיחוד האירופי לקרן כ-700,000 דולר.

על פי דוח הקרן מ-2010, מאז היווסדה ב-1979 היא העניקה יותר מ-250 מיליון דולר לכ-850 ארגונים שונים.[19] 30% מהכספים שמחלקת הקרן בישראל מופנים לפעילות המיועדת לקדם את ערביי ישראל.[20]

ביולי 2011 תרמה הקרן עשרות אלפי שקלים למאהלים אחדים של מחאת האוהלים.[21]

בינואר 2014 תרמה הקרן 3,000 דולר למימון הפגנה של מסתננים מאפריקה בכיכר רבין בתל אביב.[22] הקרן תורמת גם לארגונים התומכים במסתננים כגון א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים) ו-ARDC (המרכז לקידום פליטים אפריקאים) וארגונים נוספים המסייעים גם להם, כמו רופאים לזכויות אדם, מוקד סיוע לעובדים זרים והאגודה לזכויות האזרח.

גופים נתמכים

עם הארגונים שקבלו את תמיכת הקרן נמנים:[23]

בין השאר מממנת הקרן את פרויקט "אוהדים למניעת אלימות בספורט", המופעל בשיתוף מינהל הספורט של משרד התרבות והספורט, אגף מצילה[24] של המשרד לביטחון הפנים, וההתאחדות לכדורגל בישראל. הפרויקט[25] הוא תוכנית מניעתית והסברתית כוללת בליגת-העל שמטרתה להפחית את האלימות בספורט.

הקרן שותפה עם פרויקט תגלית בארגון מסלול סיורים מיוחד במסגרת הפרויקט, בשם: "גלו את ישראל: שלום, פלורליזם וצדק חברתי".[26]

שתיל

ערך מורחב – שתיל (ארגון)

בשנת 1982 יזמה הקרן החדשה לישראל את הקמת "שתיל" - גוף שיספק שירותי תמיכה וייעוץ לעמותות הנתמכות על ידה.

תוכנית המשפטנים

מאז אמצע שנות ה-80 מפעילה הקרן תוכנית דו-שנתית במסגרתה מעניקה הקרן מלגת לימודים למשפטנים ישראלים היוצאים ללימודי תואר שני במשפטים בארצות הברית, תוך התמחות בזכויות האדם. משתתפי התוכנית זוכים למלגה הכוללת את מימון שכר הלימוד, הוצאות הנסיעה והוצאות המחייה בארצות הברית. לאחר חזרתם לישראל משובצים משתתפי התוכנית לעבודה במשך שנה באחד מהארגונים העוסקים בתחומי זכויות האזרח בישראל. בשנה זאת מקבלים המשתתפים משכורת חודשית מהקרן. בראש ועדת ההיגוי של התוכנית עומד עו"ד יהושע שופמן.[27] עם משתתפי התוכנית בעבר נמנו עורכי הדין אביגדור פלדמן, חסן ג'בארין, דן יקיר, ד"ר יובל קרניאל, ד"ר נטע זיו ועו"ד שמאי ליבוביץ.[28]

"כנגד כל הסיכויים"

ערך מורחב – כנגד כל הסיכויים

בשנת 2006 שודרה בערוץ 2 הסדרה "כנגד כל הסיכויים" שהופקה על ידי שידורי קשת בשיתוף הקרן החדשה לישראל. בכל אחד משלושה עשר פרקי הסדרה הובא סיפורו של פעיל ומנהיג חברתי באחד מהארגונים השונים הפועלים לשינוי חברתי.

פרסים וקרנות

  • "פרס הרמן שוורץ" הניתן למשפטן עבור "הישגים בולטים בתחום זכויות אדם וקידום צדק חברתי". הפרס על שמו פרופ' הרמן שוורץ שייסד את תוכנית המשפטנים של הקרן.
  • פרס עבור פעילות התורמת לדו-קיום בין יהודים לערבים בישראל על שמה של ישראלה גולדבלום, ממקימי שלום עכשיו וסגנית נשיא הקרן החדשה לישראל.
  • הפרס לשינוי חברתי והעצמת נשים על שם יפה יערי.
  • "קרן דפנה" על שם פרופ' דפנה יזרעאלי, פעילה פמיניסטית ומראשי הקרן החדשה לישראל. קרן דפנה מנוהלת על ידי הקרן החדשה לישראל ותומכת בפרויקטים המקדמים מנהיגות נשים וערכים פמיניסטיים.

פולמוס סביב פעולת הקרן

בתחילת 2010 יצאה תנועת "אם תרצו" במסע פרסום, שכוון נגד הקרן החדשה לישראל ונגד נשיאתה, נעמי חזן. "אם תרצו" האשימה את הקרן בתמיכה בארגונים שסיפקו נתונים לוועדת גולדסטון, וטענה כי ללא נתוני ארגונים אלה נראה שלא היה לגולדסטון ביסוס לרוב טענותיו.[29] בנוסף טענו שהקרן תומכת בארגונים המגישים תביעות נגד קציני צה"ל מחוץ לישראל בהאשמה של פשעי מלחמה. בקמפיין כונתה חזן בשם "נעמי גולדסטון-חזן", והוצגה כבעלת קרן, המנגחת את דגל ישראל. "מעריב" דיווח בהבלטה על טענות "אם תרצו",[30] ואישים שונים הצטרפו לביקורת זו.[31] לביקורת של "אם תרצו" הצטרף גם בן-דרור ימיני,[32] שציטט במאמרו מכתב של פעילה תחת שם בדוי המספרת כי שמעה אמירות כאלה בסמינר של הקרן. הקרן הגיבה לטענות אלה בפרסום מודעות ענק בעיתונות (בפרט במעריב) ובאינטרנט, שבהן אמרה כי דברי ימיני ודברי הבחורה אותה הוא מצטט "רצוף שקרים, מניפולציות ועיוותים".[33]

חזן כינתה את מסע הפרסום: "הפצת שקרים מקארתיסטית",[34] והקרן פרסמה מסמך תגובה לטענות "אם תרצו", ובו טענה שהמסמך של "אם תרצו" הוא מניפולציה שקרית.[35] גם עמותת "קשב", הנתמכת על ידי הקרן, פרסמה מסמך תגובה בו אמרה כי המסמך של "אם תרצו" מגמתי ורצוף עיוותים.[36] הפרשה נידונה גם בדיון סוער במליאת הכנסת.[37] לדברי הקרן, הקמפיין של "אם תרצו" הביא לגידול ניכר במספר התורמים ובהיקף התרומות לקרן.[38]

לביקורת של "אם תרצו" הצטרף גם NGO Monitor.[39] אחרי מכתב פומבי ששלח פרופ' ג'ראלד מ. שטיינברג מהארגון[40] לרחל ליאל, מנכ"לית הקרן, ובו קבל כנגד ארגון השמאל הרדיקלי "קואליציית נשים לשלום" המשתתף בקמפיין ה-BDS נגד ישראל וכנגד תמיכת הקרן בו, הודיעה ב-15 במאי 2011 הקרן החדשה לישראל על הפסקת הזרמת המענקים ל"קואליציית נשים לשלום" ודרשה מהם להסיר את שמה מרשימת התורמים באתר. בתגובה האשימה הקואליציה את הקרן ב"כניעה למסע ההסתה שמתנהל נגד ארגוני השמאל וזכויות האדם".[41]

מנגד פרסמו אנשי רוח, ובהם הסופר א. ב. יהושע והמחזאים יהושע סובול ועדנה מזי"א, עצומה שבה הביעו "שאט נפש ממסע ההסתה והשנאה המתנהל בשבועות האחרונים נגד הקרן החדשה לישראל ונגד ארגוני זכויות האדם בישראל".[42] מספר אמנים וחברי כנסת ערכו אירוע תמיכה בקרן החדשה לישראל.[43]

בעקבות הביקורת נגדה יצאה הקרן במסע פרסום תחת הכותרת "לא נסתום" שבמסגרתו הועלה אתר אינטרנט בשם זה[44] וגויסו בלוגרים על מנת שישתתפו במאבקה של הקרן.[45]

העיתונאי האמריקאי אדווין בלאק עסק בספרו מ-2013 "Financing the Flames" ("לממן את הלהבות") במקורות המימון של קמפיינים לדה-לגיטימציה של ישראל, וכלל בהם את הקרן החדשה לישראל. הוא כתב שהקרן מממנת כ-800 ארגונים שהמטרות של מרביתם טובות אך 80 מהם הם ארגונים פוליטיים הפועלים נגד ישראל.[46]

בפברואר 2015 ביטלו חברי הכנסת צחי הנגבי, ציפי חוטובלי, זאב אלקין, גילה גמליאל, נפתלי בנט, איילת שקד ואריה דרעי את השתתפותם בכנס "ועידת ישראל לדמוקרטיה" של העיתון "הארץ", עקב החסות שמעניקה לו הקרן החדשה לישראל.[47] נשיא המדינה, ראובן ריבלין, דחה את הקריאה להחרים את הקרן ונאם בפתיחת הכנס. נאמו בכנס גם יצחק הרצוג, דני דיין, זהבה גלאון, איימן עודה, ידידיה שטרן ועוד.

בתגובה לקמפיין "השתולים" של "אם תרצו", שבו הוצגו פעילי שמאל כפועלים נגד מדינת ישראל וחייליה, יצאה הקרן בינואר 2016 בקמפיין שכותרתו "בשתול הזה הם כבר טיפלו", לצד תמונתו של יצחק רבין.[48]

במהלך השנים החליטו ארגונים אחדים לנתק קשר עם הקרן ולוותר על קבלת מימון ממנה. דוגמאות לכך:

  • מוסדות הקשורים בתנועת "הקיבוץ הדתי", ובהם "קרן הרצוג" ונאמני תורה ועבודה, קיבלו תקציבים מהקרן. בפברואר 2011 קראה תנועת "הקיבוץ הדתי" למוסדות אלה שלא לקבל כספים מהקרן, בשל המטרות שלטענתה הקרן מנסה לקדם.[49]
  • ב-2016 החליט ארגון השמאל "מולד" לוותר על תקצוב מהקרן החדשה בנימוק שהקרן החדשה משתפת פעולה עם ארגונים אנטי-ציוניים.[50]

בקרב הימין הישראלי הפך קשר עם הקרן החדשה לישראל, ובפרט קבלת מימון ממנה, לאות גנאי. כך למשל, בתגובה לתחקיר של התוכנית "עובדה" של אילנה דיין שעסק בראש הממשלה, בנימין נתניהו, ציינה לשכת ראש הממשלה שדיין קיבלה אות הוקרה "מהקרן האנטי-ציונית" - קרי הקרן החדשה לישראל.[51] בתגובה נוספת, לתחקיר של העיתונאי רביב דרוקר, ציין נתניהו בדף הפייסבוק שלו את המימון האדיר שקיבל גוף בראשות דרוקר מהקרן.[52]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דף הבית של הקרן החדשה לישראל
  2. ^ Staff | New Israel Fund
  3. ^ זה המנכ"ל החדש של הקרן החדשה לישראל, באתר כיכר השבת, 16 במאי 2017
  4. ^ Blake Eskin, FEATHERMAN FILE
  5. ^ 1 2 Lori Eppstein, New Israel Fund to celebrate 20 years of social activism, 15.1.1999
  6. ^ Ms. Naomi Lauter, פרופיל ב Zoominfo
  7. ^ טלי חרותי-סובר, השקיפות נדחקת לקרן זווית, באתר ynet, 29.11.2006
  8. ^ רשם החברות, באתר משרד המשפטים
  9. ^ 1 2 קלמן ליבסקינד, מדינת החופש הגדול, מעריב, מוספשבת, 25 בפברואר 2011.
  10. ^ אודות שתיל
  11. ^ רותי סיני, "לא לקחת כוח מאחרים - לתת אותו", באתר הארץ, 8 בינואר 2006
  12. ^ אמנון לורד, המהפכה הניהיליסטית, מקור ראשון, 24 באוקטובר 2003, (בארכיון האינטרנט)
  13. ^ 1 2 הנהלה, באתר הקרן החדשה לישראל
  14. ^ מכתבו של סוקאץ' בעמוד הפייסבוק של הקרן, 9 בנובמבר 2016
  15. ^ עובדי הקרן החדשה לישראל חתמו על הסכם קיבוצי, באתר "כוח לעובדים", 10 באוקטובר 2010
  16. ^ עידן יוסף, מענק של מיליונים לקרן החדשה לישראל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בספטמבר 2007
  17. ^ רן דגוני, ‏קרן פורד תפסיק לתרום לישראל על ידי "הקרן החדשה", באתר גלובס
  18. ^ Ford Foundation and New Israel Fund announce $20 Million Fund For Grant Making In Israel, באתר הקרן החדשה לישראל
  19. ^ 2010 Annual Report קובץ PDF
  20. ^ שמואל רוזנר, הכסף היהודי והאזרח הערבי, באתר הארץ, 4 באפריל 2007
  21. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אביב לביא, "הקרן החדשה" מימנה כמה מאהלים, אך לא סייעה להפגנה, באתר nrg‏, 2 באוגוסט 2011
    תבנית:TheMarker1
  22. ^ דנה וילר-פולק‏, אילו ארגונים מסייעים במימון מחאת מבקשי המקלט?, באתר וואלה!‏, 09 בינואר 2014
  23. ^ ארגונים נתמכים, באתר הקרן החדשה לישראל
  24. ^ מניעת פשיעה ואלימות בספורט
  25. ^ פרויקט אוהדים למניעת אלימות בספורט
  26. ^ NIF and UPZ Taglit-Birthright Israel Trip
  27. ^ תוכנית המשפטנים
  28. ^ יובל יועז, המהפכה החוקתית של הקרן החדשה לישראל, באתר הארץ, 24 במאי 2010
    נטע זיו, ריאיון עם פרופ' הרמן שוורץ, מייסד התוכנית להכשרת מנהיגות משפטית בתחום זכויות האדם והאזרח של הקרן החדשה לישראל, מעשי משפט ב 2009

    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         עורכי הדין בתוכנית "הקרן החדשה לישראל", באתר הארץ
    עומר כרמון, תורמי הקרן דורשים הבהרות: מדוע שימש כספנו למימון שמאי ליבוביץ'?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 באפריל 2005
  29. ^ מחקר: מעורבות הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון - טיוטה, באתר "אם תרצו"
  30. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         בן כספית, התרומה שלנו לחומרים מהם עשוי דוח גולדסטון, באתר nrg‏, 30 בינואר 2010
  31. ^ יעקב עמידרור, זכות הציבור לדעת על הקרן החדשה, ישראל היום
    עוזי דיין על הקרן החדשה לישראל, באתר "אם תרצו"
  32. ^ בן-דרור ימיני, דמוניזציה. מבט מבפנים, nrg מעריב, 16.7.2010 (פורסם במקור ב"מוספשבת" של מעריב ב-16.7.2010)
  33. ^ הדוח השלם לבחינת תחקיר "אם תרצו" באתר הקרן החדשה לישראל
    הקרן עונה לפרסומים האחרונים אודות סמינר המנהיגות שהתקיים על ידי מכון רוקווד ושתיל, באתר הקרן החדשה לישראל, 7 באוקטובר 2010
  34. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         שלום ירושלמי, נעמי חזן: הפכתי להיות מטרה של ארגוני ימין, באתר nrg‏, 12 בפברואר 2010
    יהונתן ליס, נעמי חזן דווקא גאה בקמפיין השלילי נגדה המציג אותה כעומדת מאחורי דו"ח גולדסטון, באתר הארץ, 5 בפברואר 2010
  35. ^ אם תרצו – נמציא לכם עובדות, באתר הקרן החדשה לישראל
  36. ^ אם תרצו - זו אגדה, באתר "קשב"
  37. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         פנחס וולף‏, ארדן: יש עמותות שמנסות לחסל את ישראל, באתר וואלה!‏, 3 בפברואר 2010
  38. ^ יצחק בן-חורין, הקמפיין נגד "הקרן החדשה" הזניק את התרומות, באתר ynet, 21 באפריל 2010
  39. ^ הקרן החדשה טוענת שהיא אוהבת את ישראל, אבל נותנת מיליוני דולרים לארגונים שעוסקים בדה-לגיטימציה של המדינה, אתר NGO Monitor
  40. ^ מכתבו של פרופ´ שטיינברג למנכ´ל הקרן החדשה לישראל רחל ליאל, NGO Monitor, ‏ 13 במאי 2011.
  41. ^ תגובת הקואליציה לקרן החדשה לישראל, באתר קואליציית נשים לשלום
  42. ^ עומר רבין‏, אלופים במילואים יוצאים נגד ארגוני השמאל, באתר וואלה!‏, 04 בפברואר 2010
  43. ^ אסף נבו, ‏מפגיני ימין נגד אסף אבידן, מארינה ורונה קינן, שתמכו בקרן החדשה לישראל, באתר ‏מאקו‏, 17 באפריל 2010
  44. ^ http://lonistom.co.il/ שנסגר מאז
  45. ^ יוסי גורביץ, סותמי הפיות, בבלוג "החברים של ג'ורג'"
  46. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אריק בנדר, "בארה"ב מממנים מטרות נגד ישראל בלי ידיעה", באתר nrg‏, 19 בפברואר 2014
  47. ^ חנן גרינווד, ‏הליכוד והבית היהודי ביטלו השתתפותם בכנס הקרן החדשה לישראל, באתר כיפה, 2 בפברואר 2015
    אתר למנויים בלבד יאיר אטינגר, גם דרעי ביטל את השתתפותו בכנס "ועידת ישראל לדמוקרטיה", באתר הארץ, 4 בפברואר 2015
    ועידת ישראל לדמוקרטיה - תוכנית הכנס
  48. ^ אריק בנדר, ‏קמפיין נגד הסתה עם תמונתו של רבין: "בשתול הזה הם כבר טיפלו", באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2016
  49. ^ ישי קרוב, מוסדות הקיבוץ הדתי מתנתקים מהקרן לישראל חדשה, באתר ערוץ 7, 10.2.2011
  50. ^ רועי שרון, ארגון ״מולד״ לקרן החדשה לישראל: לא רוצים את הכסף שלכם יותר, באתר nana10‏, 29 במרץ 2016.
  51. ^ תבנית:TheMarker1
  52. ^ מתי טוכפלד, נתניהו מגיב לתחקיר דרוקר: "'עיתונאי' שקיבל מימון אדיר מהקרן החדשה לישראל", באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2016
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הקרן_החדשה_לישראל&oldid=20746922"