אריסטון מאפמיה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אריסטון מאפמיה''' הוא שמו של [[יהודים|יהודי]] מ[[תקופת בית שני|ימי הבית השני]], בן העיר [[אפמיה (עיר בסוריה)|אפמיה]] שבצפון מערב [[סוריה]], על גדות נהר [[אורונטס]], שבשמו נקשרה [[הלכה]] הנזכרת ב[[המשנה|משנה]] וב[[התלמוד|תלמוד]]. |
'''אריסטון מאפמיה''' הוא שמו של [[יהודים|יהודי]] מ[[תקופת בית שני|ימי הבית השני]], בן העיר [[אפמיה (עיר בסוריה)|אפמיה]] שבצפון מערב [[סוריה]], על גדות נהר [[אורונטס]], שבשמו נקשרה [[הלכה]] הנזכרת ב[[המשנה|משנה]] וב[[התלמוד|תלמוד]]. |
||
ב[[מסכת חלה]] שב[[המשנה|משנה]] מובאת |
ב[[מסכת חלה]] שב[[המשנה|משנה]] מובאת משנה על אודות הבאת [[ביכורים]] ו[[חלה|חלות]] ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]], תוך בחינת המקום ממנו הובאו הביכורים, האם נכלל בתחום [[ארץ ישראל]] אם לאו, על מנת להחליט אם ניתן לקבל ביכורים אלו, וכך מצוין: |
||
{{ציטוטון|ניתאי איש תקוע הביא חלות מבית תור ולא קיבלו ממנו, אנשי אלכסנדריה הביאו חלותיהן מאלכסנדריה ולא קיבלו מהן ... בן אטיטס העלה בכורות מבבל ולא קיבלו ממנו ... אריסטון הביא ביכוריו מאפמיה וקיבלו ממנו, מפני שאמרו הקונה בסוריה כקונה בפרוור של ירושלים}}{{הערה|{{משנה|חלה|ד|יא}}.}}. |
{{ציטוטון|ניתאי איש תקוע הביא חלות מבית תור ולא קיבלו ממנו, אנשי אלכסנדריה הביאו חלותיהן מאלכסנדריה ולא קיבלו מהן ... בן אטיטס העלה בכורות מבבל ולא קיבלו ממנו ... אריסטון הביא ביכוריו מאפמיה וקיבלו ממנו, מפני שאמרו הקונה בסוריה כקונה בפרוור של ירושלים}}{{הערה|{{משנה|חלה|ד|יא}}.}}. |
||
ההלכה שנקשרה בשמו של אריסטון היא שניתן להביא ביכורים מרחבי סוריה, ואף מצפונה של סוריה, שכן היא נחשבת בתחומי [[ארץ ישראל]] בגבולות ההבטחה, מנחל מצרים בדרום ועד [[נהר פרת]] בצפון. |
ההלכה שנקשרה ב[[התלמוד הירושלמי|בתלמוד הירושלמי]] בשמו של אריסטון היא שניתן להביא ביכורים מרחבי סוריה, ואף מצפונה של סוריה, שכן היא נחשבת בתחומי [[ארץ ישראל]] בגבולות ההבטחה, מנחל מצרים בדרום ועד [[נהר פרת]] בצפון{{הערה|{{ירושלמי|שביעית|ו|ד}}, {{ירושלמי|תרומות|ג|ב}}, {{ירושלמי|חלה|ד|ה}}.}}. |
||
במערת קבורה מ[[תקופת בית שני]] בערוץ [[גיא בן הינום]] שב[[ירושלים]] נתגלו שברי [[גלוסקמה]] עם הכיתוב "אריסטון אפמי", ויש הסבורים כי המדובר באותו אדם הנזכר במשנה, אשר מעבר להבאת ביכורים לירושלים, גם ביקש להיקבר בה{{הערה|[http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=7717 מערות קבורה בגיא בן הינום] באתר צמ"ת.}}. |
במערת קבורה מ[[תקופת בית שני]] בערוץ [[גיא בן הינום]] שב[[ירושלים]] נתגלו שברי [[גלוסקמה]] עם הכיתוב "אריסטון אפמי", ויש הסבורים כי המדובר באותו אדם הנזכר במשנה, אשר מעבר להבאת ביכורים לירושלים, גם ביקש להיקבר בה{{הערה|[http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=7717 מערות קבורה בגיא בן הינום] באתר צמ"ת.}}. |
גרסה מ־16:06, 19 במאי 2017
אריסטון מאפמיה הוא שמו של יהודי מימי הבית השני, בן העיר אפמיה שבצפון מערב סוריה, על גדות נהר אורונטס, שבשמו נקשרה הלכה הנזכרת במשנה ובתלמוד.
במסכת חלה שבמשנה מובאת משנה על אודות הבאת ביכורים וחלות לבית המקדש בירושלים, תוך בחינת המקום ממנו הובאו הביכורים, האם נכלל בתחום ארץ ישראל אם לאו, על מנת להחליט אם ניתן לקבל ביכורים אלו, וכך מצוין:
”ניתאי איש תקוע הביא חלות מבית תור ולא קיבלו ממנו, אנשי אלכסנדריה הביאו חלותיהן מאלכסנדריה ולא קיבלו מהן ... בן אטיטס העלה בכורות מבבל ולא קיבלו ממנו ... אריסטון הביא ביכוריו מאפמיה וקיבלו ממנו, מפני שאמרו הקונה בסוריה כקונה בפרוור של ירושלים”[1].
ההלכה שנקשרה בבתלמוד הירושלמי בשמו של אריסטון היא שניתן להביא ביכורים מרחבי סוריה, ואף מצפונה של סוריה, שכן היא נחשבת בתחומי ארץ ישראל בגבולות ההבטחה, מנחל מצרים בדרום ועד נהר פרת בצפון[2].
במערת קבורה מתקופת בית שני בערוץ גיא בן הינום שבירושלים נתגלו שברי גלוסקמה עם הכיתוב "אריסטון אפמי", ויש הסבורים כי המדובר באותו אדם הנזכר במשנה, אשר מעבר להבאת ביכורים לירושלים, גם ביקש להיקבר בה[3].
עדות לקיום קהילה יהודית באפמיה בתקופתו של אריסטון ניתן למצוא בכתביו של יוסף בן מתתיהו[4].
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת חלה, פרק ד', משנה י"א.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ו', הלכה ד', תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ג', הלכה ב', תלמוד ירושלמי, מסכת חלה, פרק ד', הלכה ה'.
- ^ מערות קבורה בגיא בן הינום באתר צמ"ת.
- ^ מלחמות היהודים, ספר ב', עמ' 479.