התנועה לחופש המידע – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Orkysa (שיחה | תרומות)
מ עריכה, הגהה
מ הסבת תבנית TheMarker1 לתבנית TheMarker (דיון)
שורה 19: שורה 19:
* {{הארץ|רוני קורן-דינר|לבקשת התנועה לחופש המידע: הרשות השנייה תחשוף התחייבויות ערוץ 10|1.1404214|25 באפריל 2007}}
* {{הארץ|רוני קורן-דינר|לבקשת התנועה לחופש המידע: הרשות השנייה תחשוף התחייבויות ערוץ 10|1.1404214|25 באפריל 2007}}
* {{הארץ|ערן גבאי|המדינה מודה: קיימים שני נספחים סודיים לזיכיונות הסלולר והאינטרנט המתירים לגופי ביטחון גישה למערכות החברות|1.1454942|3 בנובמבר 2007}}
* {{הארץ|ערן גבאי|המדינה מודה: קיימים שני נספחים סודיים לזיכיונות הסלולר והאינטרנט המתירים לגופי ביטחון גישה למערכות החברות|1.1454942|3 בנובמבר 2007}}
* {{TheMarker1|אלונה וינוגרד|המפלגות צריכות להיות מודל של שקיפות|1.1863227|13 בנובמבר 2012}}
* {{TheMarker|אלונה וינוגרד|המפלגות צריכות להיות מודל של שקיפות|1.1863227|13 בנובמבר 2012}}
* {{nrg|שרה ליבוביץ-דר|האישה שחשפה את חריגות ההוצאות של משפחת נתניהו לא מתנצלת|528/534|6 בדצמבר 2013||1|2}}
* {{nrg|שרה ליבוביץ-דר|האישה שחשפה את חריגות ההוצאות של משפחת נתניהו לא מתנצלת|528/534|6 בדצמבר 2013||1|2}}
* [http://www.epochtimes.co.il/et/16204 סודות מאחורי הדלתיים], ראיון עם מנכ"ל התנועה העו"ד אלונה וינוגרד, מתוך אתר [http://www.epochtimes.co.il אפוק טיימס], 22 במאי 2014
* [http://www.epochtimes.co.il/et/16204 סודות מאחורי הדלתיים], ראיון עם מנכ"ל התנועה העו"ד אלונה וינוגרד, מתוך אתר [http://www.epochtimes.co.il אפוק טיימס], 22 במאי 2014

גרסה מ־09:24, 22 במאי 2017

התנועה לחופש המידע היא עמותה שהוקמה בשנת 2004, ביזמתם של העיתונאי רביב דרוקר והמשפטנים פרופ' יורם רבין וד"ר יובל קרניאל, וזאת במטרה לקדם את חופש המידע, ובאופן ספציפי להביא לישומו המלא של חוק חופש המידע, שנחקק בשנת 1998. עו"ד נירית בלייר היא מנכ"לית התנועה נכון לשנת 2017, ולה קדמו עו"ד אלונה וינוגרד, ד"ר רועי פלד ועו"ד אילן יונש.

חברי הנהלת התנועה לאורך השנים הם: רביב דרוקר, ד"ר רועי פלד, פרופ' יורם רבין, פרופ' קרין נהון, עמית סגל, דקלה אברגיל, עו"ד מורן סיתאלכול, עו"ד אלונה וינוגרד, ד"ר ליאב אורגד, רן מלמד ועו"ד רוני שוקן.

התנועה גורסת כי חוק חופש המידע הוא חוק חשוב הסובל מתת-יישום חמור, הנובע מחוסר מודעות של הציבור הרחב, ארגונים חברתיים וכלי תקשורת לזכויות המובטחות להם בחוק. כמו כן, התנועה טוענת שפקידי הממשל בישראל אינם מעוניינים שהציבור יקבל מידע על פעולותיהם ועל כן הם לא פועלים ליישומה ולקידומה של הזכות לקבל מידע, ובכך מאיימים לרוקן את החוק מתוכנו. אנשי התנועה סוברים שתרבות אמתית של חופש מידע חיונית כדי לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, כדי להגביר את מעורבות הציבור בפוליטיקה ובחברה, כדי להעצים את כוחם של ארגונים הנאבקים לשינוי חברתי ולשפר את איכות השלטון והמינהל המשרתים את הציבור.

התנועה מגישה מדי שנה מאות בקשות לפי חוק חופש המידע, לקבלת מידע בנושאים בעלי עניין ציבורי. במקרים רבים, בעת שרשויות מסרבות למסור מידע, עותרת התנועה לבית המשפט לעניינים מנהליים, בהתאם לחוק. התנועה מפעילה קליניקה משפטית במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון וכן פרקטיקום במרכז הבינתחומי שבהרצליה, שבמסגרתם מתוודעים סטודנטים לעקרונות השקיפות בכלל ולעקרונותיו של חוק חופש המידע בפרט. התנועה פרסמה לאורך השנים מדדים חופש המידע, שמטרתו להעריך את מידת יישומו של חוק חופש המידע ברשויות הציבוריות.

ב-2008, בעקבות עתירה שהגישה התנועה יחד עם העיתונאי עמית סגל נגד הכנסת, הורה בית המשפט המחוזי בירושלים לכנסת לפרסם סרטים ממצלמות האבטחה, בהם נראים ח"כ יחיאל חזן (ליכוד) והשרה סופה לנדבר (ישראל ביתנו) מבצעים עבירות פליליות.[1].

נכון ל-2013, תורמיה הקבועים של התנועה הם: הקרן החדשה לישראל, קרן סבא שמואל, קרן יד הנדיב וקרן אס סי בי פי.[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עת"מ 192/07 התנועה לחופש המידע ועמית סגל נגד הכנסת, ניתן ב-21.5.2008, ערעור של הכנסת לבית המשפט העליון נמשך חזרה, לאחר שהוסכם שפסק הדין לא יהווה תקדים גורף. עע"ם 6144/08 הכנסת נגד התנועה לחופש מידע
  2. ^ דוחות העמותה לשנת 2013 (עמוד 10), באתר גיידסטאר
ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.