הדרך ההיסטורית יפו–ירושלים

דרך יפו-ירושלים או דרך ירושלים ההיסטורית היא דרך עתיקה בארץ ישראל המקשרת בין יפו (ונמל יפו) עם אזור השפלה, הרי יהודה, עד לשער יפו והעיר העתיקה של ירושלים.

כביש 44.

תוואי הדרך

הדרך התחילה בשער ירושלים שהיה קבוע בחומת יפו העתיקה ומשם נמשכה הדרך ברחוב עולי ציון, כיום האזור שבו נמצא שוק הפישפשים. משם חצתה הדרך את כיכר עיריית יפו אל רחוב דרך בן-צבי (כביש 44), דרך הפרדסים שהיו ממזרח ליפו על גבול הערים אזור וחולון, היכן שעובר היום רחוב דרך השבעה. משם המשיכה דרך בית דגן אל גבול הערים רמלה ולוד עד לאזור שעל יד מחלף נשרים של ימינו. לאחר מכן המשיכה הדרך בתוואי של כביש 424 לאזור מחלף לטרון ומשם המשיכה על תוואי כביש מספר 1 אל שער הגיא שעובר בתוך נחל נחשון, עד לכניסה המערבית של ירושלים של ימינו. משם המשיכה הדרך ברחוב יפו עד לשער יפו.

חשיבות הדרך במלחמת העצמאות

בנובמבר 1947 הסכימה מועצת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. החלטה זו לא התקבלה בשמחה קרב הפלסטינים, ומאז ניסו הלוחמים הפלסטינים בירושלים להפסיק את זרימת השיירות וארגזי המזון ליהודים בעיר. הלוחמים, בהנהגת עבד אל קאדר אל חוסייני,  התחילו לפגוע באוטובוסים ולתקוף בודדים בעזרת אבנים, ולאחר מכן ההתקפות היו מסודרות ומתוכננות היטב. התקפות אלו הבהירו ללוחמים העבריים את חשיבות דרך יפו ירושלים, ובאופן מיוחד את הקטע בין חולדה לירושלים. כתוצאה מכך, הדרך לירושלים נכבשה ע"י הלוחמים העבריים במאי 1948 וזה סייע לכבוש את ירושלים ואת המדינה ככל.

מבנים עתיקים לאורך הדרך

• 
  סביל אבו נבוט
• 
  בית הקרן הקיימת על יד בית דגן ב-1948
• 
  החאן בכניסה לשער הגיא

ראו גם

• הדרך ההיסטורית יפו-שכם
• שער הגיא

ביבליוגרפיה

כל מקום ואתר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא תשל"ח 1978, עמוד 430.

זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ, 1975 , (ואדי עלי) עמודים 7949 - 7952.

גביש דב, " שער ירושלים בדרך הגיא ," קתדרה 15  ,1979 , עמודים 3-20 . 

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.