ימת ברדוויל – הבדלי גרסאות
קודקוד צהוב (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ויקישיתוף בשורה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ב-[[1967]] הוקמה לגדת הימה [[היאחזות נח"ל]] בשם "[[נח"ל ים]]" המוזכרת בשירו של [[שלמה ארצי]] 'נח"ל ים' כסביבת דייגים שלווה. נח"ל ים אוזרחה ב-1973. בהמשך נעזבה והייתה לבסיס צבאי עד לפינוי חצי האי סיני ב-[[1982]]. |
ב-[[1967]] הוקמה לגדת הימה [[היאחזות נח"ל]] בשם "[[נח"ל ים]]" המוזכרת בשירו של [[שלמה ארצי]] 'נח"ל ים' כסביבת דייגים שלווה. נח"ל ים אוזרחה ב-1973. בהמשך נעזבה והייתה לבסיס צבאי עד לפינוי חצי האי סיני ב-[[1982]]. |
||
במאי 1969 פרץ [[חיל ההנדסה]] באמצעות [[חומר נפץ]] סתימת חול שנוצרה בפתח המרכזי המקשר בין הימה לים{{הערה|{{דבר|דוד אפל, כתב עתי"ם|נפרצה פיתחת ימת ברדאוויל|1969/05/09|01102}}}}. הסתימה גרמה להתאדות, המלחה, ירידת מפלס ותמותת דגה. באותה תקופה פרנס ה[[דיג]] בימה 1,100 משפחות של [[בדואים]] ותושבי [[אל-עריש]], עם שלל שנתי של 2500-3000 טון דגים מסוג [[דניס]], [[בורי]] ו[[לוקוס (דג)|לוקוס]]. |
במאי 1969 פרץ [[חיל ההנדסה]] באמצעות [[חומר נפץ]] סתימת חול שנוצרה בפתח המרכזי המקשר בין הימה לים{{הערה|{{דבר|דוד אפל, כתב עתי"ם|נפרצה פיתחת ימת ברדאוויל|1969/05/09|01102}}}}. הסתימה גרמה להתאדות, המלחה, ירידת מפלס ותמותת דגה. באותה תקופה פרנס ה[[דיג]] בימה 1,100 משפחות של [[בדואים]] ותושבי [[אל-עריש]], עם שלל שנתי של 2500-3000 טון דגים מסוג [[דניס]], [[בורי]] ו[[לוקוס (דג)|לוקוס]]. |
||
==קישורים חיצוניים== |
|||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
{{coord|31.190483|33.162231|type:city|display=title}} |
{{coord|31.190483|33.162231|type:city|display=title}} |
||
[[קטגוריה:סיני: גאוגרפיה]] |
[[קטגוריה:סיני: גאוגרפיה]] |
||
[[קטגוריה:לגונות]] |
[[קטגוריה:לגונות]] |
||
גרסה מ־21:22, 24 במאי 2017
ימת ברדוויל (بحيرة البردويل או سبخة البردويل) הקרויה בערבית סבחת אל-ברדוויל (ומזוהה עם מקום הנקרא "הימה הסירבונית") היא לגונה של הים התיכון הנמצאת בצפון חצי האי סיני. היא מופרדת מהים על ידי שרטון שמקיף אותה משלושה צדדים (למעט הצד הדרומי). מספר פתחים צרים מקשרים בין הימה לים. עומקה של הלגונה אינו עולה על שלושה מטרים. רוחב השרטון המקיף את הלגונה נע בין עשרות מטרים לקילומטר וחצי, וגובהו מגיע עד לשישים מטרים מעל פני הים.
בעבר הוותה הימה את חלקה המזרחי של דלתת הנילוס. בזמנים קדומים מתוארת הימה כביצה טובענית או אדמת בוץ שגרמה לצבאות רבים לשקוע ולהעלם - דבר שאף הפך לביטוי באנגלית "Serbonian Bog" (אנ').
מקור השם הוא במלך הצלבני בלדווין הראשון, שעל פי המסופר מת באזור לאחר אכילת דג רעיל מתוך הימה.
בשנת 1956, במהלך מבצע קדש, הוטלה על יהודה בן-צור, מפקד שייטת הנחיתה, הנחתת פלוגת שריון וצנחנים בפיקודו של מוטה גור בחוף רומאני, מערבית לאל-עריש, אך עם שינוי התכנון ל'קדש קטן' הנחיתה בוטלה. בסיום המבצע חילצה השייטת מיג 15 מצרי שיורט ללגונה 'ימת ברדוויל'.
ב-1967 הוקמה לגדת הימה היאחזות נח"ל בשם "נח"ל ים" המוזכרת בשירו של שלמה ארצי 'נח"ל ים' כסביבת דייגים שלווה. נח"ל ים אוזרחה ב-1973. בהמשך נעזבה והייתה לבסיס צבאי עד לפינוי חצי האי סיני ב-1982.
במאי 1969 פרץ חיל ההנדסה באמצעות חומר נפץ סתימת חול שנוצרה בפתח המרכזי המקשר בין הימה לים[1]. הסתימה גרמה להתאדות, המלחה, ירידת מפלס ותמותת דגה. באותה תקופה פרנס הדיג בימה 1,100 משפחות של בדואים ותושבי אל-עריש, עם שלל שנתי של 2500-3000 טון דגים מסוג דניס, בורי ולוקוס.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דוד אפל, כתב עתי"ם, נפרצה פיתחת ימת ברדאוויל, דבר, 9 במאי 1969
