הטבח בבית הספר למלאכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־02:30, 25 במאי 2017

הטבח בבית הספר למלאכה היה פיגוע ירי שהתרחש בבית הכנסת שב"בית הספר למלאכה" ביישוב כפר חב"ד - שפריר (באותה תקופה שינה היישוב את שמו מ'שפריר' ל'כפר חב"ד' והוכר בשני השמות), בא' באייר ה'תשט"ז, 1956. זהו הפיגוע היחיד בתולדות היישוב שהתרחש בגבולותיו. בפיגוע נרצחו מדריך וארבעה תלמידים, תלמיד נוסף נפטר מפצעיו, וארבעה נוספים נפצעו קשה, מתוך עשרות פצועים^[1]. תמונות של סידורים מוכתמים בדם הופצו וגרמו זעזוע. על שם התלמידים שנרצחו הוקם דפוס בשם "יד החמישה"^[2], כתוצאה מכך מוכר הפיגוע גם בשם רצח יד החמישה^[3].

הפיגוע

ביום רביעי אור לא' באייר ה'תשט"ז בשעה 8 בערב בעת היו התלמידים באמצע תפילת שמונה עשרה בבית הכנסת שבתוך "בית הספר החקלאי", חדרו למתחם שלושה מחבלי פדאיון אחד המתין ברכב השני כיבה את החשמל והשלישי פתח ביריות. כמה מהנוכחים החלו להבריח את הילדים דרך החלון. לאחר התקרית נמלטו שלושת המחבלים ולא נמצאו.

כשנדלק האור נמצאו מדריך וארבעה תלמידים שעמדו בסמוך לדלת, שוכבים הרוגים מתבוססים בשלוליות דם, וחמישה פצועים קשה. רק כעבור שעה באו כוחות ההצלה ופינו את הפצועים למרכז הרפואי בצריפין.

הנרצחים שמחה זילברשטרום (המדריך), ניסים עסיס ושלמה מזרחי נקברו בהר המנוחות, משה פרץ נקבר בבית העלמין שבעיר עכו ואלברט אדרי בטירת הכרמל. כעבור זמן נפטר תלמיד נוסף פצוע קשה, עמוס אוזן ונקבר בתל אביב.

התייחסות והנצחה

שלושה ימים אחר הפיגוע הגיעו לביקור בכפר חב"ד לחזק את התושבים הרבנים הראשיים, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב יצחק ניסים. תחילה היו שנרתעו וחשבו לעזוב את היישוב, בסיום השבעה קבע הרבי מלובביץ' "תענית שעות"^[^{דרוש מקור]}, הוא אמר כי "במקום שהתגלתה מידת הדין, תתגלה מידת הרחמים"^[4], ועודד את התושבים לפתח ולהגדיל את היישוב.

במלאת שלושים לטבח, הונחה אבן פינה לבית דפוס והוצאת ספרים על שם הנרצחים, בשם "יד החמישה".

תקופה קצרה לאחר הפיגוע שלח הרבי מלובביץ' קבוצה של שלוחים לכפר חב"ד כדי לחזק את התושבים אחרי האירוע הקשה.

ראו גם

בית הספר למלאכה

הערות שוליים

^ ה"פדאיון" חידשו את מעשי החבלה והרצח, דבר, 12 באפריל 1956
^ מוסד חינוכי לזכר החללים יוקם בשפריר, דבר, 20 באפריל 1956
^ שיחזור מצמרר: בחזרה לזירת הטבח, 55 שנה אחרי, אהרן רובין, בקהילה
^ אגרות קודש חלק י"ג

[1] ה"פדאיון" חידשו את מעשי החבלה והרצח, דבר, 12 באפריל 1956

[2] מוסד חינוכי לזכר החללים יוקם בשפריר, דבר, 20 באפריל 1956

[3] שיחזור מצמרר: בחזרה לזירת הטבח, 55 שנה אחרי, אהרן רובין, בקהילה

[4] אגרות קודש חלק י"ג

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 == הפיגוע ==
-ביום רביעי אור ל[[א' באייר]] [[ה'תשט"ז]] חדרו שלושה מחבלי [[פדאיון]] ל[[כפר חב"ד]]. בשעה 8 בערב בעת היו התלמידים באמצע [[תפילת שמונה עשרה]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] שבתוך "בית הספר החקלאי", כבה האור ושלושת המחבלים נכנסו והחלו לירות לכל עבר, אחד המתין ברכב{{דרושה הבהרה|המתין ברכב או נגנס להחל לירות לכל עבר?}}, השני כיבה את החשמל והשלישי פתח ביריות. כמה מהנוכחים החלו להבריח את הילדים דרך החלון. לאחר התקרית נמלטו שלושת המחבלים ולא נמצאו.
+ביום רביעי אור ל[[א' באייר]] [[ה'תשט"ז]] בשעה 8 בערב בעת היו התלמידים באמצע [[תפילת שמונה עשרה]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] שבתוך "בית הספר החקלאי", חדרו למתחם שלושה מחבלי [[פדאיון]] אחד המתין ברכב השני כיבה את החשמל והשלישי פתח ביריות. כמה מהנוכחים החלו להבריח את הילדים דרך החלון. לאחר התקרית נמלטו שלושת המחבלים ולא נמצאו.
 כשנדלק האור נמצאו מדריך וארבעה תלמידים שעמדו בסמוך לדלת, שוכבים הרוגים מתבוססים בשלוליות דם, וחמישה פצועים קשה. רק כעבור שעה באו כוחות ההצלה ופינו את הפצועים ל[[אסף הרופא (בית חולים)|מרכז הרפואי בצריפין]].
-הנרצחים שמחה זילברשטרום (המדריך), ניסים עסיס ושלמה מזרחי נקברו ב[[הר המנוחות]], משה פרץ נקבר בבית העלמין שבעיר [[עכו]] ואלברט אדרי ב[[טירת כרמל|טירת הכרמל]]. כעבור זמן נפטר תלמיד נוסף פצוע קשה, עמוס אוזן, הוא נקבר ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]].
+הנרצחים שמחה זילברשטרום (המדריך), ניסים עסיס ושלמה מזרחי נקברו ב[[הר המנוחות]], משה פרץ נקבר בבית העלמין שבעיר [[עכו]] ואלברט אדרי ב[[טירת כרמל|טירת הכרמל]]. כעבור זמן נפטר תלמיד נוסף פצוע קשה, עמוס אוזן ונקבר ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]].
 == התייחסות והנצחה ==