רלית מחרחרת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:מידע טקסונומי בקישורים חיצוניים#
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
שורה 24: שורה 24:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.iucnredlist.org/details/22692552/0 רלית מחרחרת] באתר [http://www.iucnredlist.org/ הרשימה האדומה של IUCN]
* [http://www.iucnredlist.org/details/22692552/0 רלית מחרחרת] באתר [http://www.iucnredlist.org/ הרשימה האדומה של IUCN]
{{מידע טקסונומי}}
{{מידע טקסונומי}}

גרסה מ־04:15, 25 במאי 2017

קריאת טבלת מיוןרלית מחרחרת
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: עגוראים
משפחה: רליתיים
סוג: Aramidopsis
מין: רלית מחרחרת
שם מדעי
Aramidopsis plateni
Blasius, 1886
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רלית מחרחרת (שם מדעי: Aramidopsis plateni) היא מין של רלית, החיה בדרום מזרח אסיה, באי סולאווסי ובאי בוטן, שבאינדונזיה. היא המין היחיד בסוגה והיא קיבלה את שמה עקב הקולות דמויי הנחירות שהיא מפיקה. היא איננה יכולה לעוף.

רלית זו היא ממוצעת בגודלה ואורכה 30 ס"מ ומשקלה 143–160 גרם. היא איננה יכולה לעוף ויש לה כנפיים קנות, זנב גדול ורגליים ארוכות שחורות ואצבעות ארוכות וחזקות, כשאצל הנקבות הרגליים הם כחולות-אפורות. הראש והחזה אפורים, הכנפיים חומות, החלק התחתון ותחילת הכנפיים צבועים בלבן מנוקד בשחור. העורף והגב כתום והמקור אדום.

הרליות נפוצות רק ביערות ושפלות ההר של צפון ומזרח האי סולוואי ובשנת 1995 נמצאה עוד אוכלוסייה באי בוטן. צמחיית האי היא סבוכה מעט ובה הרבה עצי במבוק וליאנות של עצי ג'ונגל ובאזור אחר עשב גדול מהמין Miscanthus sinensis שופע לאורך הרמות. הרליות מסוגלות להימצא על הרם עד גובה 1,300 מ'.

זוהי ציפור קולנית מאוד שמשמיעה צווחות דמויות נחירה אנושית והיא עושה זאת כדי לקרוא לבן זוג או להזהיר טורפים. הרליות עצמם די נחבאות ונדירות ונמצאו רק בודדים בטבע, רובם בידי ציידים. הן ניזונות בעיקר מסרטנים או מלטאות קטנות וגם מביצים של עופות אחרים.

הרלית מאוד נדירה בטבע ומעריכים שישנם בין 3,500-15,000 פרטים בוגרים. הסיבה העיקרית להידלדלותם היא אובדן היערות שנכרתים למטרות פיתוח, הפרעה בידי אנשים וכניסה לאי של טורפים כמו כלבים וחתולים או מכרסמים שצדים את האפרוחים. מצב שימורה היום הוא "פגיע".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רלית מחרחרת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ רלית מחרחרת באתר הרשימה האדומה של IUCN