אלכסנדר רגוזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:54, 30 במאי 2017

אלכסנדר פרנצביץ' רגוזה (ברוסית: Александр Францевич Рагоза; 8 ביוני 1858 - 29 ביוני 1919) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על הארמייה הרביעית במלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן שימש כשר ההגנה של המדינה האוקראינית.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

רגוזה נולד בוויטבסק ב-8 ביוני 1858 כבן למשפחת אצולה. הוא למד בבית הספר הצבאי בפולוצק, ולאחר מכן בבית הספר מיכאלובסקי לתותחנים. ב-1887 התגייס לצבא האימפריה הרוסית והוצב ברגימנט הגרדנדירים ה-3 של המשמר הקיסרי. הוא לחם באומץ במלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), וזכה בעיטורים רבים. ב-22 בנובמבר 1883 הוצב במטה הדיוויזיה ה-5, וב-11 בינואר 1888 הועבר למטה המחוז הצבאי אמור. ב-9 באפריל 1896 מונה לראש מטה הדיוויזיה ה-32, וב-10 במרץ 1898 הועבר למלא את אותו תפקיד בדיוויזיה ה-5. ב-27 באפריל 1900 מונה למפקד הרגימנט ה-18 וולגה, וב-2 במרץ 1904 מונה למפקד הבריגדה ה-1. ב-22 באוקטובר של אותה שנה מונה לראש מטה הקורפוס ה-3. ב-16 ביוני 1906 מונה למפקד מבצר. ב-17 במרץ 1909 מונה למפקד הדיוויזיה ה-19.

מלחמת העולם הראשונה ואחריתו

ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, נכללה הדיוויזיה של רגוזה במסגרת הקורפוס ה-15 אשר היה חלק מהארמייה השמינית. הוא לחם עם הדיוויזיה בקרב גליציה. ב-27 בספטמבר של אותה שנה הוא הועבר לפקד על הקורפוס ה-25, וב-6 בדצמבר הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. הוא השתתף עם הקורפוס בנסיגה הגדולה משטחי גליציה ופולין, וב-20 באוגוסט 1915 מונה למפקד הארמייה הרביעית במקום אלכסיי אברט שהועבר לפקד על החזית המערבית. הארמייה שלו התגוננה בהצלחה כנגד הגרמנים, ובנובמבר 1916, הועברה הארמייה לחזית הרומנית. לאחר מהפכת פברואר 1917, היה רגוזה אחד הגנרלים ששמרו אמונים למשטר החדש, ובתמורה המשיך לכהן כמפקד הארמייה הרביעית.

ב-21 בנובמבר 1917 הוא סולק מהצבא. רגוזה התגייס לעזרת פבלו סקורופדסקי אשר רצה להקים מדינה אוקראינית עצמאית מרוסיה. ב-30 באפריל 1918, בתמיכת הגרמנים, סקורופדסקי פירק את "הרפובליקה העממית של אוקראינה", והקים את "המדינה האוקראינית". הוא נטל לעצמו את התואר "האטמאן". המדינה הייתה בפועל ממשלת בובות גרמנית וזכתה לתמיכה מועטת מצד הלאומנים האוקראינים, אולם היא השכילה ליצור מערכת אדמיניסטרטיבית יעילה. רגוזה מונה לשר ההגנה של המדינה וקיבל דרגה שוות ערך לפילדמרשל. עם זאת, מתוך 3 דיוויזיות שהוא הקים, שתיים פורקו על ידי הגרמנים. הכוח הצבאי ברשותו הסתכם בדיוויזיה אחת בת כ-6,000 חיילים. בנובמבר של אותה שנה הסתיימה מלחמת העולם הראשונה בכישלונה של גרמניה, וזו האחרונה החלה להסיג את כוחותיה מאוקראינה. ב-14 בנובמבר הכריזו הסוציאליסטים האוקראינים על ממשלה מהפכנית חדשה, ה"דירקטורט". ממשלה זו זכתה לתמיכה עצומה, וצבא המרד צר על קייב. הגרמנים התפנו, יחד עם סקורופדסקי. רגוזה תכנן להתפנות גם כן ולהתגייס לצבא הלבן, אולם לא הספיק ונפל בשבי המורדים. הוא הוצא להורג ב-29 ביוני 1919 מאחר שסירב לשתף פעולה עמם.

קישורים חיצוניים

אלכסנדר רגוזה (ברוסית)

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 ==ביוגרפיה==
 ===תחילת דרכו===
-רגוזה נולד בו[[ויטבסק]] ב-[[8 ביוני]] [[1858]] כבן למשפחת אצולה. הוא למד בבית הספר הצבאי ב[[פולוצק]], ולאחר מכן בבית הספר מיכאלובסקי לתותחנים. ב-[[1887]] התגייס ל[[צבא האימפריה הרוסית]] והוצב ברגימנט הגרדנדירים ה-3 של המשמר הקיסרי. הוא לחם באומץ ב{{ה|מלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)}}, וזכה בעיטורים רבים. ב-[[22 בנובמבר]] [[1883]] הוצב במטה הדיוויזיה ה-5, וב-[[11 בינואר]] [[1888]] הועבר למטה המחוז הצבאי אמור. ב-[[9 באפריל]] [[1896]] מונה לראש מטה הדיוויזיה ה-32, וב-[[10 במרץ]] [[1898]] הועבר למלא את אותו תפקיד בדיוויזיה ה-5. ב-[[27 באפריל]] [[1900]] מונה למפקד הרגימנט ה-18 וולגה, וב-[[2 במרץ]] [[1904]] מונה למפקד הבריגדה ה-1. ב-[[22 באוקטובר]] של אותה שנה מונה לראש מטה הקורפוס ה-3. ב-[[16 ביוני]] [[1906]] מונה למפקד מבצר. ב-[[17 במרץ]] [[1909]] מונה למפקד הדיוויזיה ה-19
+רגוזה נולד בו[[ויטבסק]] ב-[[8 ביוני]] [[1858]] כבן למשפחת אצולה. הוא למד בבית הספר הצבאי ב[[פולוצק]], ולאחר מכן בבית הספר מיכאלובסקי לתותחנים. ב-[[1887]] התגייס ל[[צבא האימפריה הרוסית]] והוצב ברגימנט הגרדנדירים ה-3 של המשמר הקיסרי. הוא לחם באומץ ב{{ה|מלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)}}, וזכה בעיטורים רבים. ב-[[22 בנובמבר]] [[1883]] הוצב במטה הדיוויזיה ה-5, וב-[[11 בינואר]] [[1888]] הועבר למטה המחוז הצבאי אמור. ב-[[9 באפריל]] [[1896]] מונה לראש מטה הדיוויזיה ה-32, וב-[[10 במרץ]] [[1898]] הועבר למלא את אותו תפקיד בדיוויזיה ה-5. ב-[[27 באפריל]] [[1900]] מונה למפקד הרגימנט ה-18 וולגה, וב-[[2 במרץ]] [[1904]] מונה למפקד הבריגדה ה-1. ב-[[22 באוקטובר]] של אותה שנה מונה לראש מטה הקורפוס ה-3. ב-[[16 ביוני]] [[1906]] מונה למפקד מבצר. ב-[[17 במרץ]] [[1909]] מונה למפקד הדיוויזיה ה-19.
 ===מלחמת העולם הראשונה ואחריתו===
 {{הפניה לערך מורחב|מלחמת העולם הראשונה}}
-עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב[[אוגוסט]] [[1914]], נכללה הדיוויזיה של רגוזה במסגרת הקורפוס ה-15 אשר היה חלק מ[[הארמייה השמינית (האימפריה הרוסית)|הארמייה השמינית]]. הוא לחם עם הדיוויזיה ב[[קרב גליציה]]. ב-[[27 בספטמבר]] של אותה שנה הוא הועבר לפקד על הקורפוס ה-25, וב-[[6 בדצמבר]] הועלה לדרגת [[גנרל]] חיל הרגלים. הוא השתתף עם הקורפוס ב{{ה|נסיגה הגדולה}} משטחי [[גליציה]] ו[[פולין]], וב-[[20 באוגוסט]] [[1915]] מונה למפקד [[הארמייה הרביעית (האימפריה הרוסית)|הארמייה הרביעית]] במקום [[אלכסיי אברט]] שהועבר לפקד על [[החזית המערבית (האימפריה הרוסית)|החזית המערבית]]. הארמייה שלו התגוננה בהצלחה כנגד הגרמנים, וב[[נובמבר]] [[1916]], הועברה הארמייה ל[[החזית הרומנית במלחמת העולם הראשונה|חזית הרומנית]]. לאחר [[מהפת פברואר]] [[1917]], היה רגוזה אחד הגנרלים ששמרו אמונים למשטר החדש, ובתמורה המשיך לכהן כמפקד הארמייה הרביעית.
+עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב[[אוגוסט]] [[1914]], נכללה הדיוויזיה של רגוזה במסגרת הקורפוס ה-15 אשר היה חלק מ[[הארמייה השמינית (האימפריה הרוסית)|הארמייה השמינית]]. הוא לחם עם הדיוויזיה ב[[קרב גליציה]]. ב-[[27 בספטמבר]] של אותה שנה הוא הועבר לפקד על הקורפוס ה-25, וב-[[6 בדצמבר]] הועלה לדרגת [[גנרל]] חיל הרגלים. הוא השתתף עם הקורפוס ב{{ה|נסיגה הגדולה}} משטחי [[גליציה]] ו[[פולין]], וב-[[20 באוגוסט]] [[1915]] מונה למפקד [[הארמייה הרביעית (האימפריה הרוסית)|הארמייה הרביעית]] במקום [[אלכסיי אברט]] שהועבר לפקד על [[החזית המערבית (האימפריה הרוסית)|החזית המערבית]]. הארמייה שלו התגוננה בהצלחה כנגד הגרמנים, וב[[נובמבר]] [[1916]], הועברה הארמייה ל[[החזית הרומנית במלחמת העולם הראשונה|חזית הרומנית]]. לאחר [[מהפכת פברואר]] [[1917]], היה רגוזה אחד הגנרלים ששמרו אמונים למשטר החדש, ובתמורה המשיך לכהן כמפקד הארמייה הרביעית.
 ב-[[21 בנובמבר]] 1917 הוא סולק מהצבא. רגוזה התגייס לעזרת [[פבלו סקורופדסקי]] אשר רצה להקים מדינה [[אוקראינה|אוקראינית]] עצמאית מרוסיה. ב-[[30 באפריל]] [[1918]], בתמיכת [[הקיסרות הגרמנית|הגרמנים]], סקורופדסקי פירק את "[[הרפובליקה העממית של אוקראינה]]", והקים את "[[המדינה האוקראינית]]". הוא נטל לעצמו את התואר "[[האטמאן]]". המדינה הייתה בפועל [[ממשלת בובות]] גרמנית וזכתה לתמיכה מועטת מצד הלאומנים האוקראינים, אולם היא השכילה ליצור מערכת אדמיניסטרטיבית יעילה. רגוזה מונה לשר ההגנה של המדינה וקיבל דרגה שוות ערך ל[[פילדמרשל]]. עם זאת, מתוך 3 דיוויזיות שהוא הקים, שתיים פורקו על ידי הגרמנים. הכוח הצבאי ברשותו הסתכם בדיוויזיה אחת בת כ-6,000 חיילים. ב[[נובמבר]] של אותה שנה הסתיימה מלחמת העולם הראשונה בכישלונה של גרמניה, וזו האחרונה החלה להסיג את כוחותיה מאוקראינה. ב-[[14 בנובמבר]] הכריזו הסוציאליסטים האוקראינים על ממשלה מהפכנית חדשה, ה"דירקטורט". ממשלה זו זכתה לתמיכה עצומה, וצבא המרד צר על [[קייב]]. הגרמנים התפנו, יחד עם סקורופדסקי. רגוזה תכנן להתפנות גם כן ולהתגייס ל{{ה|צבא הלבן}}, אולם לא הספיק ונפל בשבי המורדים. הוא הוצא להורג ב-[[29 ביוני]] [[1919]] מאחר שסירב לשתף פעולה עמם.