הזכות להליך הוגן

הזכות להליך נאות (due process) היא זכות טבעית, המוענקת לכל אדם באשר הוא אדם, מרגע היוולדו ועד יום מותו. הזכות מוענקת לאדם ללא קשר למוצא, לאום, דת, מין או השקפה. זוהי אחת מזכויות האדם הבסיסיות, הקובעת שאדם שנמצא בהליך של העמדה לדין, תישמרנה זכויותיו כאדם. מטרתה של הזכות היא להבטיח שבמסגרת ההליך של העמדה לדין, מהרגע שאדם נחשד בביצוע עבירה ועד תום ההליך המשפטי הפגיעה בזכויותיו תהיה מוצדקת ומידתית. זכות זו היא אחד מהעקרונות היסודיים שמנחים את הרשות השופטת בפעולתה.

עוד במאה ה-13, עסק כתב הזכויות המגנה כרטה בהגינות העונש על הנאשם, בחובה להרשיע אדם על סמך עדויות, ובמשפט צדק. חוקות מאוחרות יותר מכילות מרכיב של הזכות להליך הוגן. לדוגמה: בכתב הזכויות והחירויות הקנדי ניתן למצוא ביטוי לחזקת החפות מפשע, ובתיקון החמישי לחוקת ארצות הברית מוענקת לכל אדם הזכות להליך נאות:

"No person shall ... be deprived of life, liberty, or property, without due process of law ..."

ובתרגום לעברית: "אף אדם ... לא ישוּלל חיים, חירות, או רכוש, ללא הליך נאות של משפט ..."

כמו כן, ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם מגנה על זכות זאת במספר סעיפים, וקובעת:

• סעיף 7: "הכל שווים לפני החוק וזכאים ללא אפליה להגנה שווה של החוק. הכול זכאים להגנה שווה מפני כל אפליה המפירה את מצוות ההכרזה הזאת ומפני כל הסתה לאפליה כזו".
• סעיף 10: "כל אדם זכאי, מתוך שוויון גמור עם זולתו, למשפט הוגן ופומבי של בית דין בלתי תלוי וללא משוא פנים בשעה שבאים לקבוע זכויותיו וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה נגדו".
• סעיף 11:

1. "אדם שנאשם בעבירה פלילית חזקתו שהוא זכאי, עד שלא הוכחה אשמתו כחוק במשפט פומבי שבו ניתנו לו כל הערובות הדרושות להגנתו".
2. "לא יורשע אדם בעבירה פלילית על מעשה או הזנחה שלא נחשבו בשעתם לעבירה פלילית לפי החוק הלאומי או הבינלאומי. לא יוטל עונש חמור מהעונש שהיה נוהג בזמן שעבר את העבירה הפלילית".

בישראל

ביטויים

• אסור לחפש ברשותו של האדם, ללא צו חיפוש מבית משפט.
• אדם שנאשם בביצוע עבירה מסוימת הוא בחזקת חף מפשע, עד שתוכח אשמתו על ידי התביעה.
• הנאשם זכאי לייצוג של עורך דין, ואם ידו אינה משגת, תמנה לו המדינה סניגור ציבורי.
• זכותו של האדם לדעת במה הוא נאשם, מראשית החקירה.
• בכתב האישום יופיע פירוט של כל האישומים וכל הראיות שבידי התביעה, כדי לאפשר לנאשם להתגונן.
• הנאשם זכאי לערער על תוצאות המשפט לערכאה גבוהה יותר, או לבקש משפט חוזר כשיש ראיות חדשות שיכולות לשנות את פסק הדין.
• אסור לשפוט אדם פעמיים על אותה עבירה (סיכון כפול).
• דיוני המשפט פומביים. כדי שהצדק ייראה, וכדי לאפשר ביקורת ציבורית במקרה של עיוות דין.
• אסור לעצור אדם ליותר מ-24 שעות מבלי להביאו אל מול שופט, שיאריך את מעצרו או יורה לשחרר אותו.
• זכות לשופטים בלתי תלויים. שופט שיש לו היכרות או נגיעה כלפי צד במשפט צריך לפסול את עצמו מלדון.
• הענישה היא בהתאם לאשמה, וכפי שנקבע בחוק.

הגבלות

• מעצר ראשוני ל-24 שעות בידי שוטר בלי צו שופט, הכרחי לעתים כדי להשיג ראיות.
• מעצר מנהלי - מעצר של אדם ללא משפט, בטענה שהוא מהווה סכנה ביטחונית ועלול להסב נזק לבני אדם אחרים. החוק במדינת ישראל קובע שאין לעצור אדם במעצר מנהלי ליותר מ-48 שעות, מבלי להביאו אל מול שופט.
• לעתים, משיקולי ביטחון, חלק מהראיות שבידי התביעה חסויות מהנאשם ומעורכי דינו.
• טיפול פסיכיאטרי כפוי על פי הדין הישראלי - יכול להינתן מלכתחילה (בנוסף להוראת אשפוז על ידי שופט) על ידי פסיכיאטר מחוזי או מנהל בית חולים ללא משפט או הליך מבוקר חיצוני; עקב מחלת נפש בעטיה נפגם כושר שיפוטו והוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו באופן מיידי או לא מיידי, למשך עד שבעה ימים. ועדה פסיכיאטרית מחוזית יכולה להאריך לפי בקשת מנהל בית חולים את תקופת האשפוז לתקופה בלתי מוגבלת, מבלי שהיא מחויבת לקבל אישור של בית משפט לכך.
• החוק לפיקוח על עברייני מין - מאפשר עקיפה של ההליך ההוגן באופן פרוצדורלי על ידי איש חוק מוסמך (בדרך כלל עובד סוציאלי מטעם המשטרה או קצין מבחן), שאינו נדרש לקבלת אישור בית משפט בשעת חדירה לפרטיותו של המורשע בעבירת מין (שלא בבית הכלא).

ספרות

הזכות להליך הוגן זכתה לשורה של ביטויים בספרות. היצירה הנודעת ביותר העוסקת בנושא היא הרומן "המשפט" מאת פרנץ קפקא. יצירה משמעותית נוספת היא הנובלה "מיכאל קולהאס" מאת היינריך פון קלייסט. שתי היצירות נלמדות בפקולטות למשפטים ברחבי העולם.

קישורים חיצוניים

• הזכות להליך הוגן, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל.
• אמנון רייכמן, הזכות להליך הוגן, 10 בפברואר 2005