ספקא דרבנן לקולא – הבדלי גרסאות
←קישורים חיצוניים: הרחבה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ישנם הגורסים כי הטעם לכך הוא שמלכתחילה תקנו '''רבנן''' את הלכותיהם רק במקרה של '''וודאי'''. אך במקרה של '''ספק''' אין תקנה. |
ישנם הגורסים כי הטעם לכך הוא שמלכתחילה תקנו '''רבנן''' את הלכותיהם רק במקרה של '''וודאי'''. אך במקרה של '''ספק''' אין תקנה. |
||
==הגדרת הדין== |
==הגדרת הדין== |
||
דנו האחרונים מה יהיה הדין באדם שהסתפק באמצע [[תפילת שמונה עשרה]] באיזו ברכה הוא אוחז. דעת |
דנו האחרונים מה יהיה הדין באדם שהסתפק באמצע [[תפילת שמונה עשרה]] באיזו ברכה הוא אוחז. דעת מחבר "[[חיי אדם]]"{{הערה|כלל כד}} היא שיעבור לברכה אותה ודאי '''לא''' אמר ומשם ימשיך הלאה, שהרי - [[תפילה]] היא מדרבנן וספק דרבנן הוא לקולא. לעומתו בספר "[[קהילות יעקב]]"{{הערה|סימן טז}} חולק ואומר שכיוון שישנו כלל בתפילת שמונה עשרה ש[[ברכות מעכבות זו את זו]] ממילא אם יסתמך כאן על הכלל שספק דרבנן לקולא, שמא לא אמר כמה ברכות ודילג עליהן וממילא תהא כל תפלתו לבטלה. [[הרב אלישיב]] מסביר את מחלוקתם בצורה זו: אם ספק דרבנן לקולא פירושו שנפסק הדין שאין צורך לקיים את אותו הדין, אמנם יצדק הקהילות יעקב. אך אם פירוש הדין הוא שכיוון שיש ספק זה נחשב כאילו '''קיים''' את הדין ואין צורך לקיימו שנית, יצדק החיי אדם. |
||
לפי שיטת ה[[מגן אברהם]], הכלל האומר כי בספק ברכות יש להקל ולא לברך מספק, מבוסס על כלל זה ש"ספק מדרבנן לקולא", אך רבים מהאחרונים חלוקים עליו. |
לפי שיטת ה[[מגן אברהם]], הכלל האומר כי בספק ברכות יש להקל ולא לברך מספק, מבוסס על כלל זה ש"ספק מדרבנן לקולא", אך רבים מהאחרונים חלוקים עליו. |
||
גרסה מ־19:38, 5 ביוני 2017
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
ספק דרבנן - הוא מושג הלכתי הדן במצבים בהם יש ספק מציאותי בחיוב הלכתי מדרבנן. הכלל במקרים כאלו הוא לפסוק לקולא. להבדיל מספק דאורייתא, שהכלל בו הוא לפסוק לחומרא. ישנם מצבים הנקראים ספק ספיקא, שבהם אפילו בספק דאורייתא הולכים לקולא.
ישנם הגורסים כי הטעם לכך הוא שמלכתחילה תקנו רבנן את הלכותיהם רק במקרה של וודאי. אך במקרה של ספק אין תקנה.
הגדרת הדין
דנו האחרונים מה יהיה הדין באדם שהסתפק באמצע תפילת שמונה עשרה באיזו ברכה הוא אוחז. דעת מחבר "חיי אדם"[1] היא שיעבור לברכה אותה ודאי לא אמר ומשם ימשיך הלאה, שהרי - תפילה היא מדרבנן וספק דרבנן הוא לקולא. לעומתו בספר "קהילות יעקב"[2] חולק ואומר שכיוון שישנו כלל בתפילת שמונה עשרה שברכות מעכבות זו את זו ממילא אם יסתמך כאן על הכלל שספק דרבנן לקולא, שמא לא אמר כמה ברכות ודילג עליהן וממילא תהא כל תפלתו לבטלה. הרב אלישיב מסביר את מחלוקתם בצורה זו: אם ספק דרבנן לקולא פירושו שנפסק הדין שאין צורך לקיים את אותו הדין, אמנם יצדק הקהילות יעקב. אך אם פירוש הדין הוא שכיוון שיש ספק זה נחשב כאילו קיים את הדין ואין צורך לקיימו שנית, יצדק החיי אדם. לפי שיטת המגן אברהם, הכלל האומר כי בספק ברכות יש להקל ולא לברך מספק, מבוסס על כלל זה ש"ספק מדרבנן לקולא", אך רבים מהאחרונים חלוקים עליו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הערך "ספיקא דרבנן", באתר ויקישיבה מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם
- אסופת מאמרים בנושא ספקא דרבנן לקולא, באתר אסיף
הערות שוליים
.jpg){kind=small}