אברהם שאנן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 5: שורה 5:
נולד בשנת 1919 בוולדיש, [[גליציה המזרחית]], בן ליוסף ושרה פרידפרטיג. בשנת [[1935]] עלה לארץ ישראל.
נולד בשנת 1919 בוולדיש, [[גליציה המזרחית]], בן ליוסף ושרה פרידפרטיג. בשנת [[1935]] עלה לארץ ישראל.


למד ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}, בין השאר אצל פרופ' [[יוסף קלויזנר]] ופרופ' [[פישל לחובר]]. למד [[ספרות צרפתית]] ב[[אוניברסיטת סורבון]] ב[[פריז]]. הדוקטורט שלו נשא את הכותרת "הספרות הצרפתית במאות הי"ז והי"ח והשפעתה על הספרות העברית החדשה".
למד ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], בין השאר אצל פרופ' [[יוסף קלויזנר]] ופרופ' [[פישל לחובר]]. למד [[ספרות צרפתית]] ב[[אוניברסיטת סורבון]] ב[[פריז]]. הדוקטורט שלו נשא את הכותרת "הספרות הצרפתית במאות הי"ז והי"ח והשפעתה על הספרות העברית החדשה".


עסק בהוראה ב[[חיפה]]. בשנים 1953–1957 היה שליח העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" ב[[לונדון]] וב-1957 מונה לעורך המוסף הספרותי של העיתון. בשנים 1961-1957 היה מרצה ל[[ספרות השוואתית]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
עסק בהוראה ב[[חיפה]]. בשנים 1953–1957 היה שליח העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" ב[[לונדון]] וב-1957 מונה לעורך המוסף הספרותי של העיתון. בשנים 1961-1957 היה מרצה ל[[ספרות השוואתית]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]].

גרסה מ־13:16, 6 ביוני 2017

קובץ:Avraham Shahanan.jpg
אברהם שאנן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אברהם שאנן (3 בנובמבר 1919 - 10 במאי 1998) היה פרופסור לספרות באוניברסיטת בר-אילן, שליח "דבר" בלונדון ועורך "משא", המוסף לספרות "דבר".

ביוגרפיה

נולד בשנת 1919 בוולדיש, גליציה המזרחית, בן ליוסף ושרה פרידפרטיג. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל.

למד באוניברסיטה העברית בירושלים, בין השאר אצל פרופ' יוסף קלויזנר ופרופ' פישל לחובר. למד ספרות צרפתית באוניברסיטת סורבון בפריז. הדוקטורט שלו נשא את הכותרת "הספרות הצרפתית במאות הי"ז והי"ח והשפעתה על הספרות העברית החדשה".

עסק בהוראה בחיפה. בשנים 1953–1957 היה שליח העיתון "דבר" בלונדון וב-1957 מונה לעורך המוסף הספרותי של העיתון. בשנים 1961-1957 היה מרצה לספרות השוואתית באוניברסיטת תל אביב.

בשנים 1966-1963 שימש נספח תרבות בשגרירות ישראל בצרפת, וקשר קשרי ידידות עם הסופר אנדרה מלרו.

באותן שנים השלים את ספרו מילון הספרות העברית החדשה (מסדה 1952) העוסק הן בלקסיקוגרפיה של הספרות העברית והכללית וכן של מונחי היסוד בפואטיקה תיאורית.

היה מבכירי המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, והקים את המחלקה לספרות משווה. היה מעורכי כתב העת "בקורת ופרשנות".

נישא למינה. בנם תבנית:נזכור את כולם נפטר במהלך שירותו בצה"ל.

מספריו

עיון:

א. עיקריה של ספרות ההשכלה.
ב. הריאקציה נגד ההשכלה וגבוש העקרונות האסתטיים.‬
ג. הספר והחיים.‬
ד. ערעור הנוסח וגילוי האדמה. ‬
ה. הנוסח ומיתוס החיפוש בניגודיהם.‬
  • ספרות המאבק – גורל ומרד: מן העולם האסתטי אל העולם האנושי (ספרית דבר, 1976) על השפעותיהם של האקזיסטנציאליזם הצרפתי וספרות האבסורד על הספרות העברית.
  • שאול טשרניחובסקי – מונוגרפיה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984)

סיפורת:

קישורים חיצוניים

מכּתביו: