גרסה מ־07:52, 11 ביוני 2017

כבידה עצמית- באנגלית: Self gravitation

בכל גוף בטבע הנמצא בשיווי משקל יציב קיים איזון בין הכוחות שפועלים עליו, כלומר קיים כוח שקול.

סוג אחד של הכוחות הוא כוחות המשיכה בין החלקיקים שמרכיבים את הגוף, כוחות אלו נקראים כוחות משיכה עצמית.

הסכום של כוחות המשיכה העצמית יוצר לחץ פנימה (לתוך הגוף), שמנסה לגרום לגוף לקרוס לתוך עצמו.

בגופים קטנים כוחות המשיכה העצמית אינם משפיעים על צורת הגוף מכיוון שהם זניחים יחסית לכוחות האחרים הפועלים בין האטומים והמולקולות בחומר.

השפעות

לכבידה העצמית יש השפעות רבות על אובייקטים כגון: כדור הארץ והטבעות של שבתאי.

כבידה עצמית יכולה להפוך גוף לספירה בתלות בסוג החומר ממנו עשוי הגוף,

האפשרויות לשינוי מתקיימות בגופים העשויים מחומרים שכוח כבידה חלש נדרש בכדי לדחוף אותם לצורה כדורית,

ובגופים העשויים מחומרים צפופים שהופכים לבעלי צורה כדורית ברדיוס קטן יותר,

בדרך כלל השינוי בצורת הגוף לספירה נוצר בגופים העשויים מחומרים צפופים.

קריסה כבידתית

קריסה כבידתית היא תהליך בו גרם שמיים בעל מסה גדולה מתכווץ, תחת השפעת הכבידה של עצמו.

בכל גוף יציב, כוחות הכבידה מאוזנים על ידי הלחץ הפנימי של הגוף.

הלחץ הפועל בכיוון המנוגד לכבידה, שפועלת לכיוון מרכז המסה של הגוף.

כך נוצר מצב של שיווי משקל, שבו הכוחות השואפים לכווץ את הגוף שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונים לכוחות הפנימיים.

כאשר כוחות הכבידה הפועלים אל תוך מרכז הגוף גדולים מסך הכוחות הפנימיים הפועלים החוצה מהגוף, הגוף אינו בשיווי משקל והוא ילך ויתכווץ עד להשגת שיווי משקל.

מכיוון שכוח הכבידה הוא הכוח החלש מבין כוחות היסוד, קריסה כבידתית יכולה להתרחש אך ורק בגופים מאוד מסיבים.

חור שחור

בשלביו האחרונים של כוכב מסיבי, קריסה כבידדית יכולה להפוך את הכוכב לחור שחור.

ראו גם

מקורות מידע