יגאל רביד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
{{מיון רגיל:רביד, יגאל}} |
{{מיון רגיל:רביד, יגאל}} |
||
[[קטגוריה:מנחי טלוויזיה להט"בים ישראלים]] |
[[קטגוריה:מנחי טלוויזיה להט"בים ישראלים]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:עיתונאים להט"בים ישראלים]] |
||
[[קטגוריה:שדרני רדיו ישראלים]] |
[[קטגוריה:שדרני רדיו ישראלים]] |
||
[[קטגוריה:הערוץ הראשון: שדרנים, שחקנים ומנחים]] |
[[קטגוריה:הערוץ הראשון: שדרנים, שחקנים ומנחים]] |
||
גרסה מ־10:53, 14 ביוני 2017
יגאל רביד (צימט) (נולד ב-13 באוגוסט 1957) הוא שדרן רדיו, מגיש טלוויזיה ועיתונאי ישראלי.
ביוגרפיה
יגאל רביד נולד וגדל בבני ברק למשפחת צימט, מראשוני המתיישבים בבני ברק. הוא בוגר גימנסיה הרצליה. בשנת 1976 התגייס לצה"ל ושירת במשך שנה וחצי בגלי צה"ל ואת שאר השירות בחיל החינוך.
למד מדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ועבד בעסק שהקים אביו, צבי צימט, מחלוצי ענף הרכב בישראל, שסיפק חלקים למכוניות שיוצרו בישראל.
ב-1983 התקבל לקורס שדרנים בקול ישראל, ובשנות השמונים הגיש ברשת ג' את התוכניות "המצעד הלועזי", "הצעקה האחרונה", "הצגה יומית" ושידורים מיוחדים מחוץ לאולפן.
ב-1988 התקבל לתוכנית מיוחדת לחילופי עיתונאים צעירים בארצות הברית, ובין השנים 1989–1992 חי בלוס אנג'לס ושידר לקול ישראל ולערוץ הראשון. היה אחראי לדיווחים מטקסי האוסקר, המהומות בעקבות תקיפת רודני קינג וכן הפעיל שעה יומית ברדיו מקומי לקהילה הישראלית שנקראה "גלי אל. איי."
לאחר מלחמת המפרץ והשינויים בעולם התקשורת בישראל (הרחבת רשתות הרדיו ושידורי הערוץ השני) חזר לישראל, ובשנים 1993–1996 ערך והגיש חדשות ויומנים ברשת ב'.
בשנת 1996 החל לשמש כעורך ומגיש בערוץ הראשון, בו הוביל משדרים מיוחדים כגון אירוויזיון 1999, והנחה טקסים ואירועים בינלאומיים בישראל ובחו"ל. בשנת 1999 עזב לערוץ 2, שם עבד בחברת החדשות והגיש תוכניות במסגרת זכייניות ערוץ 2. ב-2003 שב רביד לערוץ הראשון ובשנים 2006–2012 הגיש את התוכנית "כך היה", המבוססת על ארכיון הטלוויזיה הישראלית. רביד הוא משתתף קבוע בתוכניות אקטואליה ותרבות המשודרות במדינות איגוד השידור האירופי.
בעקבות טענתו של רביד להתנכלות מצד מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון, משה נסטלבאום, הוציא מבקר המדינה, יוסף שפירא, ביולי 2013, צו זמני להגנת חושף שחיתות, האוסר על רשות השידור לפגוע ברביד.[1] בתביעות הדדיות שהגישו רביד ונסטלבאום לבית הדין האזורי לעבודה נפסק שעל נסטלבאום לשלם לרביד פיצוי בסך 150,000 ש"ח בגין הטרדה מינית, התנכלות ולשון הרע, ועל רביד לשלם לנסטלבאום פיצוי בסך 85,000 ש"ח בגין לשון הרע.[2]
קישורים חיצוניים
- אסף כרמל, חדשות מן העבר בערוץ 1, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2006
-
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רונית מזרחי, עמית בוניאל, בגובה העיניים עם יגאל רביד, באתר nrg, 8 בינואר 2010 - רן בוקר, "הטילו על אבא של קנדי פולסה דנורא", באתר ynet, 19 בנובמבר 2013
הערות שוליים
- ^ איציק וולף, צו הגנת חושף שחיתויות ליגאל רביד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 ביולי 2013
- ^ מור שמעוני, בגין הטרדה מינית: העיתונאי יגאל רביד יפוצה ב-150,000 שקלים, באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2017