ר"י הזקן – הבדלי גרסאות
מ בקרת זהויות |
עריכה, ראה: משתמש:מבב/על הראשונים ועל האחרונים. |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
|תפקידים נוספים= |
|תפקידים נוספים= |
||
|רבותיו=[[רבנו תם]], ה[[רשב"ם]] |
|רבותיו=[[רבנו תם]], ה[[רשב"ם]] |
||
|תלמידיו=בנו, רבי [[אלחנן בן יצחק|אלחנן]], נכדו, רבי שמואל בן אלחנן, רבי [[יצחק בן אברהם משאנץ]] - הריצב"א, אחיו של הר"ש משאנץ, רבי [[שמשון בן אברהם משאנץ]] (ר"ש משנץ), רבי [[ברוך בן יצחק]] מוורמייזא, רבי [[שמשון מקוצי]] - השר מקוצי, רבי [[יהודה בן יצחק מסר לאון|יהודה שירליאון]] מפריז |
|תלמידיו=בנו, רבי [[אלחנן בן יצחק|אלחנן]], נכדו, רבי שמואל בן אלחנן, רבי [[יצחק בן אברהם משאנץ]] - הריצב"א, אחיו של הר"ש משאנץ, רבי [[שמשון בן אברהם משאנץ]] (ר"ש משנץ), רבי [[ברוך בן יצחק]] מוורמייזא, רבי [[שמשון מקוצי]] - השר מקוצי, רבי [[יהודה בן יצחק מסר לאון|יהודה שירליאון]] מפריז. |
||
|בני דורו=ר' [[אליעזר בן נתן]], ר' יצחק בן יעקב ([[ר"י הלבן]]). |
|בני דורו=ר' [[אליעזר בן נתן]], ר' יצחק בן יעקב ([[ר"י הלבן]]). |
||
|חיבוריו= |
|חיבוריו= |
||
שורה 42: | שורה 42: | ||
* רבי [[יהודה בן יצחק מסר לאון|יהודה שירליאון]] מפריז. |
* רבי [[יהודה בן יצחק מסר לאון|יהודה שירליאון]] מפריז. |
||
* רבי משה מקוצי, גיסו של רבי שמשון מקוצי. היה גם תלמידו של ר"י שירליאון, מחבר ספר מצוות גדול - [[סמ"ג]]. |
* רבי משה מקוצי, גיסו של רבי שמשון מקוצי. היה גם תלמידו של ר"י שירליאון, מחבר ספר מצוות גדול - [[סמ"ג]]. |
||
* רבי [[יצחק בן משה]] מבוהמיה ווינה, מחבר ספר [[אור זרוע]]. היה גם תלמיד הראבי"ה, ר"י שירליאון, והשר מקוצי. |
|||
== תגלית חדשה == |
== תגלית חדשה == |
גרסה מ־18:22, 14 ביוני 2017
תבנית:רב רבי יצחק בן שמואל הזקן מדמפייר (Dampierre-Sur-Aube (צר')), ידוע גם כר"י הזקן או כרבי יצחק בעל התוספות, היה אחד מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12 ופרשן מקרא. כינויו "ר"י הזקן" ניתן לו ככל הנראה כדי להבחין בינו לבין חכם אחר מבעלי התוספות, ר' יצחק בן אברהם - שכונה לפיכך "ר"י הבחור".
תאריכי לידתו ופטירתו של ר"י הזקן אינם ידועים בוודאות. שנת לידתו מתוארכת סביב שנת ד'תתע"ה (1115).[1] תאריך פטירתו בלוח העברי הוא כ"ז בתשרי. לגבי שנת הפטירה, היו שרצו לומר כי היה זה ב-ד'תתקל"ה (1175)[2], אך הוכח שהיא בין השנים ד'תתקמ"ה (1185) – ד'תתקנ"ט (1199), כשההשערה הקרובה יותר היא לכיוון ד'תתקמ"ח (1188) – ד'תתק"נ (1190).[3]
משפחתו
מצד אביו, היה נכדו של רבי שמחה בן שמואל מוויטרי (עורכו של מחזור ויטרי) ומצד אמו היה נינו של רש"י (נכד חתנו, מאיר בן שמואל), ואחיינם של רבי יעקב בן מאיר המכונה "רבנו תם", רבי שמואל בן מאיר "הרשב"ם" ור' יצחק בן מאיר ("ריב"ם").
היה נשוי לבִּתו של רבי יהודה בן יום טוב, מבעלי התוספות.
עוד ּבחייו של רבנו תם הקים רבי יצחק ישיבה בדמפייר, שלאחר מכן הפכה להיות בית יוצר לתוספות. כך הפך להיות מחשובי בעלי התוספות (הוא ורבנו תם נחשבים לגדולי בעלי התוספות).
השיג במקומות רבים על אבי זקנו רש"י. התוספות שחיבר שימשו נר לרגלי תלמידיו, ובהם רבי שמשון משאנץ. הזכיר בתשובותיו את סבתו מרים בתו של רש"י, ואת אלווינא בתו של רבי יהודה בן נתן (ריב"ן). בשנת ד'תתקמ"ד (1184) נהרג בנו רבי אלחנן על קידוש השם. היה מורם של רבים מחכמי אשכנז וצרפת, ובהם רבי אברהם בן עזריאל מחבר הספר "ערוגת הבשם".
תלמידיו
- בנו, רבי אלחנן.
- נכדו, רבי שמואל בן אלחנן.
- רבי יצחק בן אברהם משאנץ - אחיו של הר"ש משאנץ.
- רבי שמשון בן אברהם משאנץ (ר"ש משאנץ) - מחבר תוספות שאנץ. פעל במאה השלוש עשרה. חיבר גם פירוש למשנה לסדרים זרעים ומועד. עלה לארץ ישראל בשנת 1211.
- רבי ברוך בן יצחק, מחבר ספר התרומה, והתוספות למסכת זבחים.
- רבי שמשון מקוצי - השר מקוצי (ש"ר ראשי תיבות רבי שמשון).
- רבי יהודה שירליאון מפריז.
- רבי משה מקוצי, גיסו של רבי שמשון מקוצי. היה גם תלמידו של ר"י שירליאון, מחבר ספר מצוות גדול - סמ"ג.
תגלית חדשה
בשנת 2001 נתגלה כתב יד המכיל מדברי בעלי התוספות ובעיקר ר"י הזקן. עיקרו של הקובץ על מסכת שבת (החל בדף יג.), וההשערה הנבדקת היא שהכותב היה מתלמידיו של ר"י הזקן, משום שעל חלק מהדברים נחתם מ"ר = מפי רבי. חלקם של הדברים בקובץ מצויים בתוספות הנדפסים למסכת שבת. כמו כן, מכיל הקובץ מתוספות שחוברו על ידי רבינו תם, ריב"א, רשב"ם, ראב"ן, רבי אליעזר ממיץ, ר"י פורת, ואחרים. כתב היד פורסם בצירוף מבוא והערות על ידי הרב אברהם שושנה בשנת תשס"ז.
משפחת רש"י
יצחק הצרפתי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שמואל | רש"י | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבי מאיר | יוכבד | רחל | שמחה | מרים | ריב"ן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רשב"ם | ר"ת | מרים | שמשון מפלייזא | רבי יצחק בן רבי מאיר | שלמה | מרים | רבינו שמואל מוויטרי | רבינו יום טוב מפלייזא | אליעזר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יצחק | יוסף | שלמה | אברהם משאנץ | רבי יהודה בן יום טוב | יוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ר"י הזקן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ריצב"א (ריב"א הבחור) | רבינו שמשון משאנץ | יצחק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבנו אלחנן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבי יעקב | יהודה שירליאון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שמואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רבי שמואל מעכו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מקרא
- גיס
לקריאה נוספת
- אברהם שושנה, תוספות ר"י הזקן ותלמידו (יוצא לאור לראשונה על פי כתב יד גינצבורג בצירוף מראי מקומות וציונים הערות וביאורים, מבוא ומפתחות, פרקים א-ו), ירושלים תשס"ז.
קישורים חיצוניים
- סולומון שכטר ומ' זליגסון, יצחק בן שמואל הזקן, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- תוספות לתלמידי ר"י הזקן (בבא קמא) באתר כתבים עבריים
- תשובות ופסקים לר"י הזקן על הלכות אסור והתר - באתר כתבים עבריים.
הערות שוליים
- ^ ראה מבוא לראבי"ה (אביגדור אפטוביצר, בית המדרש לרבנים בווינה, ווינה תרצז), פרק ח – תולדות החכמים, עמ' 380
- ^ דעה זו הובאה גם בספר יוחסין השלם (לרבי אברהם זכות, לונדון תריז), עמ' 218 טור ב. ובעל ספר היוחסין הטיל בה ספק על אתר.
- ^ ראה מבוא לראבי"ה (אביגדור אפטוביצר, בית המדרש לרבנים בווינה, ווינה תרצז), פרק ח – תולדות החכמים, עמ' 380; אוצר הגדולים (לרבי נפתלי יעקב הכהן, חיפה תשכט), כרך ה, סוף אות תתתרסט, עמ' רפז; שמות חכמים (וייס, בני ברק תשס"ט), אות מט, ובהערה 8, עמ' קסח