יונה גירונדי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בקרת זהויות
שורה 14: שורה 14:
|תפקידים נוספים=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי [[שלמה מן ההר]] ([[מונפלייה|מונטיפלייר]]), רבי שמואל בר שניאור ו[[משה בן נחמן|הרמב"ן]]
|רבותיו=רבי [[שלמה מן ההר]] ([[מונפלייה|מונטיפלייר]]), רבי שמואל בר שניאור ו[[משה בן נחמן|הרמב"ן]]
|תלמידיו=רבי [[שלמה בן אדרת]] (רשב"א), וה[[רא"ה]]
|תלמידיו=רבי [[שלמה בן אדרת]] (רשב"א).
|בני דורו=
|בני דורו=
|חיבוריו="עליות דרבנו יונה" על מסכת [[בבא בתרא]], פירוש על ה[[רי"ף]] על מספר מסכתות (בידינו נשאר רק החיבור על [[מסכת ברכות]], פירוש על ספר [[משלי]], פירוש על [[מסכת אבות]], ספר מוסר כללי בשם "שערי צדק" (בידינו נשאר רק חלק בשם "שערי תשובה", וכן{{הערה|ככול הנראה - התגלה בשנים האחרונות מכת"י ויש המפקפקים על יחוס הספר לרבנו יונה}}החלק [[שערי עבודה]]), ספר היראה - מוסר
|חיבוריו="עליות דרבנו יונה" על מסכת [[בבא בתרא]], פירוש על ה[[רי"ף]] על מספר מסכתות (בידינו נשאר רק החיבור על [[מסכת ברכות]], פירוש על ספר [[משלי]], פירוש על [[מסכת אבות]], ספר מוסר כללי בשם "שערי צדק" (בידינו נשאר רק חלק בשם "שערי תשובה", וכן{{הערה|ככול הנראה - התגלה בשנים האחרונות מכת"י ויש המפקפקים על יחוס הספר לרבנו יונה}}החלק [[שערי עבודה]]), ספר היראה - מוסר

גרסה מ־18:52, 14 ביוני 2017

תבנית:רב רבי יונה גירונדי (מכונה רבנו יונה, ~ - כ"ח בחשוון ה'כ"ד; 12101263), ידוע גם בשם "החסיד", בן ר' אברהם היה רב מתקופת הראשונים, מחבר הספר "שערי תשובה".

בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן.[1] בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

התנגדותו לספרי הרמב"ם

היה ממתנגדי הרמב"ם ויחד עם רבו החרימו את ספרי הרמב"ם דבר שגרם לפולמוס קשה בעם היהודי באותה תקופה בו השתתפו בין היתר הרד"ק, הרמב"ן ועוד מגדולי הדור. אחת מההשלכות הקשות של הפולמוס היא שרפת ספרי הרמב"ם על ידי הנוצרים. דבר זה אף הוביל מאוחר יותר לשרפת התלמוד. מקובל כי לאחר שראה רבנו יונה את תוצאות המחלוקת התחרט על מעשיו ו"חזר בתשובה", וכחלק מתשובתו כתב את ספר שערי תשובה. אולם יש המפקפקים באמינות מסורת זו[2].

יצירתו התורנית

רבנו יונה נודע כבעל חריפות ועוצמה למדנית גדולה מאוד בעולם התלמודי, וכתב חידושים לכמה מסכתות. אך כיום נשאר רק חידושיו למסכת בבא בתרא הנקרא בשם "עליות דרבנו יונה". בחיבור עצמו מעלה רבנו יונה דיונים מעמיקים על סדר המסכת, סוגיה אחר סוגיה. בסוף כל דיון מביא רבנו יונה את מה ש"עלה בידנו", הכוונה היא לפרטים אותם פוסק רבנו יונה להלכה, ומכאן גם שמו של החיבור.

כמה מתלמידיו כתבו חידושים על מסכתות שונות שרובו או כולו ממנו, וקרויים בשם חידושי תלמידי רבינו יונה ובקצרה תר"י. הרשב"א והרא"ש מרבים לצטט מחידושיו גם למסכתות נוספות.

חיבר ספר מוסר כללי הנקרא "שערי צדק" אשר רובו אבד ונשאר ממנו הספר "שערי תשובה", (ישנם עוד חיבורים שנטען שהם מהווים חלק מ"שערי צדק", ראה שערי תשובה). חיבר פירוש על ספר משלי, וכן חיבר פירוש על מסכת אבות שהינו פירוש ארוך יחסית לפירושי רש"י ורמב"ם.

בספר "חידושי גיטין המיוחסים לריטב"א" מצוטטים דברי תורה מרבנו יונה על מסכת גיטין (זהו המקור היחיד לחידושיו על גיטין).

נפטר בטולדו בכ"ח בחשוון בשנת ה'כ"ד (1263). רבי יוסף הכהן הרופא כותב בספרו עמק הבכא[3] כי בעקבות ציוויו של רבי יצחק די ליאון בחלום לאשתו, חרשו את קברו יחד עם קברי הרא"ש, רבנו יונה ועוד, ושוב לא נודע מקום קבורתם (ככל הנראה למנוע התעללויות בעצמותיהם).


תקופת חייו של הרב יונה גירונדי על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


ספריו

  • סדר פסח
  • שערי העבודה (מיוחס)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שו"ת רשב"ש, סימן רצ"א.
  2. ^ יונה גירונדי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  3. ^ קרקוב תרנה, עמ' 99.
  4. ^ נוסח הספר
    הרב בועז שלום, סדרת שיעורים ב'ספר היראה' לרבינו יונה, באתר 'טעמו וראו'