למסו – הבדלי גרסאות
תיקון קישור לפירושונים |
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) clean up באמצעות AWB |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''לַמָסוּ''' במיתולוגיות [[מסופוטמיה|המסופוטמיות]] (ב[[המיתולוגיה השומרית|מיתולוגיה השומרית]], [[המיתולוגיה האכדית]], [[המיתולוגיה האשורית]] וב[[המיתולוגיה הבבלית|מיתולוגיה הבבלית]]) היא ישות מגינה. יש לה גוף [[בקר הבית|שור]] או [[אריה]], כנפי [[נשר]] וראש אדם, בחלק מהמקרים עם אוזני וקרני שור. לעתים נעשה שימוש בשם "'''שדו'''" או "'''אלד'''" לתאר את הלמסו הזכר, ו"'''אפססו'''" לתיאור הנקבה. |
'''לַמָסוּ''' במיתולוגיות [[מסופוטמיה|המסופוטמיות]] (ב[[המיתולוגיה השומרית|מיתולוגיה השומרית]], [[המיתולוגיה האכדית]], [[המיתולוגיה האשורית]] וב[[המיתולוגיה הבבלית|מיתולוגיה הבבלית]]) היא ישות מגינה. יש לה גוף [[בקר הבית|שור]] או [[אריה]], כנפי [[נשר]] וראש אדם, בחלק מהמקרים עם אוזני וקרני שור. לעתים נעשה שימוש בשם "'''שדו'''" או "'''אלד'''" לתאר את הלמסו הזכר, ו"'''אפססו'''" לתיאור הנקבה. |
||
פסלי הלמסו הוצבו בכניסה לארמונות ומקדשים על מנת להגן עליהם, למשל בשערי הכניסה לארמון [[סרגון השני|סרגון]] ב[[דור שרוכין]]. בבתים פרטיים נחרטו דמויות של למסו על לוחות חמר, שנקברו מתחת למשקוף הדלת. בשערי הערים הגיעו פסלי הלמסו לממדים גדולים במיוחד. |
פסלי הלמסו הוצבו בכניסה לארמונות ומקדשים על מנת להגן עליהם, למשל בשערי הכניסה לארמון [[סרגון השני|סרגון]] ב[[דור שרוכין]]. בבתים פרטיים נחרטו דמויות של למסו על לוחות חמר, שנקברו מתחת למשקוף הדלת. בשערי הערים הגיעו פסלי הלמסו לממדים גדולים במיוחד. |
||
שרידים של פסלים אלה, לרוב מהתקופה ה[[ממלכת אשור|אשורית]] מוצגים כיום ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] ב[[לונדון]], במוזיאון [[הלובר]] ב[[פריז]], ב[[המוזיאון הלאומי של עיראק|מוזיאון הלאומי של עיראק]] ב[[בגדד]], ב[[מוזיאון פרגמון]] ב[[ברלין]] וב[[מוזיאון המטרופוליטן לאמנות]] ב[[ניו יורק]], |
שרידים של פסלים אלה, לרוב מהתקופה ה[[ממלכת אשור|אשורית]] מוצגים כיום ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] ב[[לונדון]], במוזיאון [[הלובר]] ב[[פריז]], ב[[המוזיאון הלאומי של עיראק|מוזיאון הלאומי של עיראק]] ב[[בגדד]], ב[[מוזיאון פרגמון]] ב[[ברלין]] וב[[מוזיאון המטרופוליטן לאמנות]] ב[[ניו יורק]], |
||
האיזכור הראשון של ישות מיתולוגית שהיא חיה מכונפת עם ראש אדם מקורה מ[[אבלה]] משנת 3,000 לפנה"ס לערך, אולם מוטיב הלמסו (גוף שור עם ראש אדם) מופיע ב[[אשור]] בתקופת שלטונו של [[ |
האיזכור הראשון של ישות מיתולוגית שהיא חיה מכונפת עם ראש אדם מקורה מ[[אבלה]] משנת 3,000 לפנה"ס לערך, אולם מוטיב הלמסו (גוף שור עם ראש אדם) מופיע ב[[אשור]] בתקופת שלטונו של [[תגלת פלאסר השני]]. |
||
בתקופות מאוחרות יותר מופיע המוטיב על דגל [[רפובליקת ונציה]] ולימים כסמלו של [[מרקוס הקדוש]] (ה[[קדוש נוצרי|קדוש]] המגן על העיר [[ונציה]]). |
בתקופות מאוחרות יותר מופיע המוטיב על דגל [[רפובליקת ונציה]] ולימים כסמלו של [[מרקוס הקדוש]] (ה[[קדוש נוצרי|קדוש]] המגן על העיר [[ונציה]]). |
||
גרסה מ־20:40, 14 ביוני 2017
לַמָסוּ במיתולוגיות המסופוטמיות (במיתולוגיה השומרית, המיתולוגיה האכדית, המיתולוגיה האשורית ובמיתולוגיה הבבלית) היא ישות מגינה. יש לה גוף שור או אריה, כנפי נשר וראש אדם, בחלק מהמקרים עם אוזני וקרני שור. לעתים נעשה שימוש בשם "שדו" או "אלד" לתאר את הלמסו הזכר, ו"אפססו" לתיאור הנקבה.
פסלי הלמסו הוצבו בכניסה לארמונות ומקדשים על מנת להגן עליהם, למשל בשערי הכניסה לארמון סרגון בדור שרוכין. בבתים פרטיים נחרטו דמויות של למסו על לוחות חמר, שנקברו מתחת למשקוף הדלת. בשערי הערים הגיעו פסלי הלמסו לממדים גדולים במיוחד.
שרידים של פסלים אלה, לרוב מהתקופה האשורית מוצגים כיום במוזיאון הבריטי בלונדון, במוזיאון הלובר בפריז, במוזיאון הלאומי של עיראק בבגדד, במוזיאון פרגמון בברלין ובמוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק,
האיזכור הראשון של ישות מיתולוגית שהיא חיה מכונפת עם ראש אדם מקורה מאבלה משנת 3,000 לפנה"ס לערך, אולם מוטיב הלמסו (גוף שור עם ראש אדם) מופיע באשור בתקופת שלטונו של תגלת פלאסר השני.
בתקופות מאוחרות יותר מופיע המוטיב על דגל רפובליקת ונציה ולימים כסמלו של מרקוס הקדוש (הקדוש המגן על העיר ונציה).
