כיכר ביאליק – הבדלי גרסאות
מ ←בנינים נוספים: קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
הכיכר נקראת על-שמו של [[חיים נחמן ביאליק]] - [[משורר]], [[סופר]], חוקר ספרות, [[מתרגם]], עורך ו[[מו"ל]]. שבוע לאחר שהגיע ביאליק לארץ בשנת [[1924]], נערך לכבודו הטקס אשר בו נקרא הרחוב על שמו, וזהו מקרה יוצא מן הכלל בו נקרא רחוב על-שם אדם חי (מקרה דומה רלוונטי גם ל[[רחוב אלנבי]], [[רחוב אחד העם]] ו[[רחוב בוגרשוב]]). בשל המבנים ההיסטוריים השוכנים בה, מהווה כיכר ביאליק את אחד מאתרי המורשת החשובים בתל אביב. הכיכר אמנם קטנה יחסית, אך בימי [[המנדט]] שימשה כמקום המרכזי בו נערכו טקסים ואירועים עירוניים, וכן הפגנות נגד שלטונות המנדט. |
הכיכר נקראת על-שמו של [[חיים נחמן ביאליק]] - [[משורר]], [[סופר]], חוקר ספרות, [[מתרגם]], עורך ו[[מו"ל]]. שבוע לאחר שהגיע ביאליק לארץ בשנת [[1924]], נערך לכבודו הטקס אשר בו נקרא הרחוב על שמו, וזהו מקרה יוצא מן הכלל בו נקרא רחוב על-שם אדם חי (מקרה דומה רלוונטי גם ל[[רחוב אלנבי]], [[רחוב אחד העם]] ו[[רחוב בוגרשוב]]). בשל המבנים ההיסטוריים השוכנים בה, מהווה כיכר ביאליק את אחד מאתרי המורשת החשובים בתל אביב. הכיכר אמנם קטנה יחסית, אך בימי [[המנדט]] שימשה כמקום המרכזי בו נערכו טקסים ואירועים עירוניים, וכן הפגנות נגד שלטונות המנדט. |
||
==בתים ומוקדי עניין בכיכר== |
|||
==בית ביאליק== |
===בית ביאליק=== |
||
{{ערך מורחב|בית ביאליק}} |
{{ערך מורחב|בית ביאליק}} |
||
בשנת [[1926]] ביאליק ורעייתו מניה נכנסו לגור ב[[בית ביאליק|בית]] הנושק לכיכר, אשר נבנה בעבורם. הבית בנוי ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון האקלקטי]] ובשעתו היה הבית לאחד המפוארים בתל אביב. מעט לפני מותו של ביאליק בשנת [[1934]], עזב את ביתו שבתל אביב ועבר לגור ב[[רמת גן]] (שאחד מרחובותיה הראשיים אכן נקרא על-שם המשורר). לאחר מותו של המשורר תרמה מניה, אלמנתו של ביאליק, את הבית לידי [[עיריית תל אביב]] אשר בתמורה מסרה למניה בית ברחוב מלצ'ט. |
בשנת [[1926]] ביאליק ורעייתו מניה נכנסו לגור ב[[בית ביאליק|בית]] הנושק לכיכר, אשר נבנה בעבורם. הבית בנוי ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון האקלקטי]] ובשעתו היה הבית לאחד המפוארים בתל אביב. מעט לפני מותו של ביאליק בשנת [[1934]], עזב את ביתו שבתל אביב ועבר לגור ב[[רמת גן]] (שאחד מרחובותיה הראשיים אכן נקרא על-שם המשורר). לאחר מותו של המשורר תרמה מניה, אלמנתו של ביאליק, את הבית לידי [[עיריית תל אביב]] אשר בתמורה מסרה למניה בית ברחוב מלצ'ט. |
||
==בית העיר== |
===בית העיר=== |
||
{{ערך מורחב|בית העיר תל אביב-יפו}} |
{{ערך מורחב|בית העיר תל אביב-יפו}} |
||
בית א. סקורה, הנושק לכיכר מצפונה, שימש כמקום משכנה השני של עיריית תל אביב, בין השנים [[1925]]-[[1965]]. בנין זה נבנה על ידי ה[[אדריכל]] משה צרנר בשנת [[1925]] כבית מלון אך הושכר לעירייה, ובשנת [[1928]] נרכש על ידה. בשנת [[1971]] נפתח בבניין העירייה הישן המוזיאון לתולדות תל אביב, אשר נסגר סופית ב-[[2002]], בשנת [[2009]] שופץ המבנה וקם בו מרכז תרבות תל אביבי בשם [[בית העיר תל אביב-יפו]] |
בית א. סקורה, הנושק לכיכר מצפונה, שימש כמקום משכנה השני של עיריית תל אביב, בין השנים [[1925]]-[[1965]]. בנין זה נבנה על ידי ה[[אדריכל]] משה צרנר בשנת [[1925]] כבית מלון אך הושכר לעירייה, ובשנת [[1928]] נרכש על ידה. בשנת [[1971]] נפתח בבניין העירייה הישן המוזיאון לתולדות תל אביב, אשר נסגר סופית ב-[[2002]], בשנת [[2009]] שופץ המבנה וקם בו מרכז תרבות תל אביבי בשם [[בית העיר תל אביב-יפו]] |
||
==פסיפס תולדות תל אביב== |
===פסיפס תולדות תל אביב=== |
||
{{ערך מורחב|פסיפס תולדות תל אביב}} |
{{ערך מורחב|פסיפס תולדות תל אביב}} |
||
בלב הכיכר מוצב היה עד לינואר [[2008]] [[פסיפס]] מעשה ידי האמן [[נחום גוטמן]], הכולל שלושה עמודים צבעוניים, וכן פסיפס שטוח בצורת מעגל הבנוי לאורך היקף הכיכר. הפסיפסים מתארים באמצעות 15 תמונות את 4000 שנות ההיסטוריה של תל אביב יפו, החל מסיפורי [[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]] על [[אנדרומדה]] ב[[יפו]] ועד ל[[הכרזת העצמאות]]. שלושת עמודי הפסיפס שבמרכז היצירה מתארים את הבאת [[ארז הלבנון|ארזי הלבנון]] ל[[נמל יפו]] לצורך בניית [[בית המקדש]], את [[יונה הנביא]] היורד לים מיפו, ואילו העמוד המרכזי מתאר את [[תל אביב הקטנה]]. היצירה נחנכה באמצע שנות השבעים, והחליפה את המזרקה והמדשאה ששכנו בכיכר. בשנת 2008, במסגרת שיפוץ הכיכר, הוסרה היצירה והוחלפה בבריכת דגים וצמחי מים. היצירה הועברה לקצה הדרום-מערבי של [[שדרות רוטשילד]].{{הערה|{{nrg|יונתן קנטי|עותק נאמן למקור: על המזרקה של נחום גוטמן|314/864|12 בדצמבר 2011||55|2}}}} |
בלב הכיכר מוצב היה עד לינואר [[2008]] [[פסיפס]] מעשה ידי האמן [[נחום גוטמן]], הכולל שלושה עמודים צבעוניים, וכן פסיפס שטוח בצורת מעגל הבנוי לאורך היקף הכיכר. הפסיפסים מתארים באמצעות 15 תמונות את 4000 שנות ההיסטוריה של תל אביב יפו, החל מסיפורי [[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]] על [[אנדרומדה]] ב[[יפו]] ועד ל[[הכרזת העצמאות]]. שלושת עמודי הפסיפס שבמרכז היצירה מתארים את הבאת [[ארז הלבנון|ארזי הלבנון]] ל[[נמל יפו]] לצורך בניית [[בית המקדש]], את [[יונה הנביא]] היורד לים מיפו, ואילו העמוד המרכזי מתאר את [[תל אביב הקטנה]]. היצירה נחנכה באמצע שנות השבעים, והחליפה את המזרקה והמדשאה ששכנו בכיכר. בשנת 2008, במסגרת שיפוץ הכיכר, הוסרה היצירה והוחלפה בבריכת דגים וצמחי מים. היצירה הועברה לקצה הדרום-מערבי של [[שדרות רוטשילד]].{{הערה|{{nrg|יונתן קנטי|עותק נאמן למקור: על המזרקה של נחום גוטמן|314/864|12 בדצמבר 2011||55|2}}}} |
||
==בנינים נוספים== |
===בנינים נוספים=== |
||
בניין נוסף הנושק לכיכר הוא [[מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה|מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל]]. בניין נוסף, הבנוי ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]], צפוי להפוך למוזאון ה[[באוהאוס]]. |
בניין נוסף הנושק לכיכר הוא [[מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה|מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל]]. בניין נוסף, הבנוי ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]], צפוי להפוך למוזאון ה[[באוהאוס]]. |
||
רחוב ביאליק עצמו מכיל בניינים נוספים בעלי היסטוריה, הבנויים בסגנונות הבינלאומי והאקלקטי, ובשל סיבה זו ישנם אנשים הרואים בכל רחוב ביאליק מעין "מוזיאון אורבני". |
רחוב ביאליק עצמו מכיל בניינים נוספים בעלי היסטוריה, הבנויים בסגנונות הבינלאומי והאקלקטי, ובשל סיבה זו ישנם אנשים הרואים בכל רחוב ביאליק מעין "מוזיאון אורבני". |
||
גרסה מ־18:16, 20 ביוני 2017
כיכר ביאליק היא כיכר בלב תל אביב, הנמצאת במפגש הרחובות ביאליק ואידלסון (צומת בצורת ר'). מבחינה אורבנית, היסטורית ותרבותית הכיכר היא חלק בלתי-נפרד מהרחוב הקטן הנושא את אותו השם. הכיכר והרחוב נמצאים בסמוך לרחוב אלנבי מדרום ורחוב פינסקר במערב.
הכיכר נקראת על-שמו של חיים נחמן ביאליק - משורר, סופר, חוקר ספרות, מתרגם, עורך ומו"ל. שבוע לאחר שהגיע ביאליק לארץ בשנת 1924, נערך לכבודו הטקס אשר בו נקרא הרחוב על שמו, וזהו מקרה יוצא מן הכלל בו נקרא רחוב על-שם אדם חי (מקרה דומה רלוונטי גם לרחוב אלנבי, רחוב אחד העם ורחוב בוגרשוב). בשל המבנים ההיסטוריים השוכנים בה, מהווה כיכר ביאליק את אחד מאתרי המורשת החשובים בתל אביב. הכיכר אמנם קטנה יחסית, אך בימי המנדט שימשה כמקום המרכזי בו נערכו טקסים ואירועים עירוניים, וכן הפגנות נגד שלטונות המנדט.
בתים ומוקדי עניין בכיכר
בית ביאליק
ערך מורחב – בית ביאליק
בשנת 1926 ביאליק ורעייתו מניה נכנסו לגור בבית הנושק לכיכר, אשר נבנה בעבורם. הבית בנוי בסגנון האקלקטי ובשעתו היה הבית לאחד המפוארים בתל אביב. מעט לפני מותו של ביאליק בשנת 1934, עזב את ביתו שבתל אביב ועבר לגור ברמת גן (שאחד מרחובותיה הראשיים אכן נקרא על-שם המשורר). לאחר מותו של המשורר תרמה מניה, אלמנתו של ביאליק, את הבית לידי עיריית תל אביב אשר בתמורה מסרה למניה בית ברחוב מלצ'ט.
בית העיר
- ערך מורחב – בית העיר תל אביב-יפו
בית א. סקורה, הנושק לכיכר מצפונה, שימש כמקום משכנה השני של עיריית תל אביב, בין השנים 1925-1965. בנין זה נבנה על ידי האדריכל משה צרנר בשנת 1925 כבית מלון אך הושכר לעירייה, ובשנת 1928 נרכש על ידה. בשנת 1971 נפתח בבניין העירייה הישן המוזיאון לתולדות תל אביב, אשר נסגר סופית ב-2002, בשנת 2009 שופץ המבנה וקם בו מרכז תרבות תל אביבי בשם בית העיר תל אביב-יפו
פסיפס תולדות תל אביב
- ערך מורחב – פסיפס תולדות תל אביב
בלב הכיכר מוצב היה עד לינואר 2008 פסיפס מעשה ידי האמן נחום גוטמן, הכולל שלושה עמודים צבעוניים, וכן פסיפס שטוח בצורת מעגל הבנוי לאורך היקף הכיכר. הפסיפסים מתארים באמצעות 15 תמונות את 4000 שנות ההיסטוריה של תל אביב יפו, החל מסיפורי המיתולוגיה היוונית על אנדרומדה ביפו ועד להכרזת העצמאות. שלושת עמודי הפסיפס שבמרכז היצירה מתארים את הבאת ארזי הלבנון לנמל יפו לצורך בניית בית המקדש, את יונה הנביא היורד לים מיפו, ואילו העמוד המרכזי מתאר את תל אביב הקטנה. היצירה נחנכה באמצע שנות השבעים, והחליפה את המזרקה והמדשאה ששכנו בכיכר. בשנת 2008, במסגרת שיפוץ הכיכר, הוסרה היצירה והוחלפה בבריכת דגים וצמחי מים. היצירה הועברה לקצה הדרום-מערבי של שדרות רוטשילד.[1]
בנינים נוספים
בניין נוסף הנושק לכיכר הוא מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל. בניין נוסף, הבנוי בסגנון הבינלאומי, צפוי להפוך למוזאון הבאוהאוס. רחוב ביאליק עצמו מכיל בניינים נוספים בעלי היסטוריה, הבנויים בסגנונות הבינלאומי והאקלקטי, ובשל סיבה זו ישנם אנשים הרואים בכל רחוב ביאליק מעין "מוזיאון אורבני".
גלריית תמונות
-
הכיכר בצילום מסוף שנות ה-30. -
"באוהאוס תל אביב" - בניין בכיכר המשמש כגלריה. -
הכיכר במהלך עבודות פיתוח בשנת 2008. -
מבט על הכיכר ממרפסת בניין העירייה הישן, 12/09. -
יצירה מעץ בכיכר (יולי 2015)
קישורים חיצוניים
עיינו גם:
|
- ynet, תל-אביב: מנסרים את הפסיפס של גוטמן, באתר ynet, 28 בפברואר 2008
- על הכיכר באתר מגלים
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יונתן קנטי, עותק נאמן למקור: על המזרקה של נחום גוטמן, באתר nrg, 12 בדצמבר 2011