דב גיל-הר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 45: שורה 45:
[[קטגוריה:ערוץ 10: שדרנים, שחקנים ומנחים]]
[[קטגוריה:ערוץ 10: שדרנים, שחקנים ומנחים]]
[[קטגוריה:סגל וואלה!]]
[[קטגוריה:סגל וואלה!]]
[[קטגוריה:סגל תאגיד השידור הישראלי]]
[[קטגוריה:סגל תאגיד השידור הישראלי - שידורי הטלוויזיה]]

גרסה מ־19:13, 24 ביוני 2017

דב גיל-הר, 2013

דב גיל-הר (נולד ב-15 בנובמבר 1967) הוא עיתונאי, מגיש טלוויזיה ושדרן רדיו ישראלי.

ביוגרפיה

את הקריירה העיתונאית שלו החל גיל-הר בשנת 1985 בגלי צה"ל. היה שם כתב לענייני משטרה במשך שלוש שנים וכתב פרלמנטרי במשך חמש שנים[1]. בשנת 1988 החל בקריירה טלוויזיונית, כמגיש מבזקים בתוכנית ערב חדש[2], הנחה את התוכנית אכפת לי, מגזין חינוך אקטואלי, ששודרה בטלוויזיה החינוכית, והגיש את החדשות המקומיות בטלוויזיה בכבלים בערוצי זהב. בנובמבר 1993 היה ממקימי חברת החדשות של ערוץ 2, ואף שידר כתבה במהדורה המרכזית של חדשות 2, הראשונה ששודרה ב-4 בנובמבר 1993[3]. שימש הכתב הפרלמנטרי הראשון של החברה במשך ארבע שנים. התאפיין בסיקור צבעוני של הבית המחוקקים שעד אז סוקר באופן שמרני מעט. בנובמבר 1995 סיקר את העצרת בכיכר מלכי ישראל[4], והביא תמונות בלעדיות מאחורי הקלעים של האירוע, ואת הראיון הטלוויזיוני האחרון עם יצחק רבין. היה מטרים ספורים ממקום רצח רבין בזמן הרצח, צילם ושידר את התמונות הראשונות של מעצר יגאל עמיר, ומיד שלח הודעה למכשירי הזימוניות של רוני דניאל ואהרן ברנע שהיו בקרבת מקום[5]. היה העורך הראשון של אולפן שישי בהנחיית עמנואל רוזן וגדי סוקניק. שימש גם ככתב בתוכנית, וזכור כמי ששידר סדרת כתבות ממיקרונזיה, שגילתה לצופה הישראלי את ידידתה הטובה של ישראל באוקיינוס השקט[6].

גיל-הר החל לעבוד כמנחה בערוץ 2 בשנת 1998, כשהחליף את מיכה פרידמן, והשתתף לצד ירדנה ארזי בהנחיית קפה טלעד, שהייתה אז תוכנית הבוקר של זכיינית ערוץ 2. הנחה את התוכנית עד להפסקת שידוריה ב-30 באוקטובר 2005, עם הפסדה של טלעד במכרז של הערוץ השני. ביים כתבות וסרטים דוקומנטריים לתוכניות טלעד עובדה ומסע עולמי, ובהם הסרט "לישון עם האויב", שמתעד מסע פלסטיני-ישראלי ביפן, שהוקרן בפסטיבל היהודי בטורונטו[7], הסרט "עשרה ימים בעזה" על ההתנתקות[8]. סרטו "מאחורי קווי האויב" אודות שני חברים לשעבר, ישראלי ופלסטיני, שהאינתיפאדה הפרידה ביניהם, זכה בשנת 2004 בפרס בפסטיבל סנט לואיס[9]. תוך כדי עבודתו בטלוויזיה הגיש את תוכנית הרדיו "הבוקר עם" בגלי צה"ל בשנת 2001. בשנת 2004 הפיק עבור ערוץ 10 את הסרט התיעודי "מפגשים", העוסק בקשר מיוחד בין בני הדור השלישי לשואה, גרמנים וישראלים[10].

לאחר ימיו ב"טלעד"

לאחר שנפסקו שידורי טלעד, השתתף גיל-הר בתוכנית "משעל חם" בהנחיית ניסים משעל, ששודרה בערוץ 2 ב-2006[11]. לאחר מכן הצטרף לערוץ 10 בשנת 2007, והגיש את התוכנית כל בוקר לצד אפרת רייטן. במקביל, החל להגיש באותה שנה את פינת "בירוקרטיה" במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10. הפינה עברה לאחר מכן להיות משודרת במסגרת התוכנית "המגזין" בהנחיית אושרת קוטלר ושודרה במשבצת זאת עד לסוף פברואר 2015. במהלך צילומי הפינה, נהג גיל-הר מדי פעם להתעמת עם הרשויות שאחראיות לבירוקרטיה, ולא אחת עוכב לחקירה. הוא נעצר על ידי משטרת ירושלים בינואר 2011, לאחר שיזם ואירגן ציוד להקמת רעש בסמוך לביתו של ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת[12]. על הכנת פינת ה"בירוקרטיה", זכה גיל-הר בשנת 2012 ב"פרס פרימור" מטעם הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו על תחקיר או כתבה עיתונאיים בנושאים חברתיים בשידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים-ציבוריים". בנימוקי הפרס ציינה הוועדה כי הפינה, אשר מהווה פרויקט מתמשך ורציף מזה למעלה משנה, מבוססת על עבודת מערכת ייעודית, מגשימה הלכה למעשה את תפקידה של התקשורת כלוחמת נגד עוולות ממסדיות. הוועדה ציינה את הפניית הזרקור אל שולי החברה בלב הפריים טיים הטלוויזיוני[13].

בעקבות הפסקת שידורי "שישי" בהגשתם של רביב דרוקר ועפר שלח בשנת 2009, החל גיל-הר להגיש את מהדורת חדשות שישי בערוץ 10. תחילה נמשכה תוכניתו שלושים דקות ובהמשך הוארכה התוכנית לשעה. במקביל הגיש יחד עם מיקי רוזנטל תוכנית חדשה לביקורת התקשורת, "המגרסה", ששודרה באתר האינטרנט "נענע10" ב-2008[14].

גיל-הר הגיש בימי שישי את התוכנית "שישי בבוקר" לצד רומי נוימרק וסיון כהן. באותן שנים, 2012-2013, החליף מדי פעם את שרון גל בהגשת התוכנית לילה כלכלי, ולאחר שגל פרש מהגשתה במאי 2013, מונה כמחליפו הזמני.

הגיש יחד עם ירדנה ארזי בגלי צה"ל את התוכנית "מצעד להקת הנח"ל", שזכתה בציון לשבח במסגרת הענקת "פרס מפקד גל"צ" ביולי 2011[15].

במרץ 2015, לאחר שעזב את "חדשות 10", הצטרף גיל-הר למחלקת החדשות של אתר האינטרנט "וואלה!" כמגיש שידורי האולפן[16]. הוא החל את השידורים בהנחייתו בהגשת משדר החדשות של האתר בבחירות 2015. במרץ 2017 עזב גיל-הר את וואלה! לטובת תאגיד השידור הישראלי[17], והוא מגיש את שש כלכלי בערוץ כאן 11.

כתבות מרכזיות ותחקירים שפרסם

  • כתבת תחקיר לפיה ארבל אלוני, שהיה שותף לרצח דרק רוט, ניסה להתאבד בכלא.
  • סדרת הכתבות "בריונים במדי משטרה" על אלימות משטרת ישראל[18].
  • סדרת כתבות תחקיר, "ילדות בסכנה"[19] (גרסה ישראלית לתוכנית "To Catch a Predator" האמריקאית) אשר שודרה במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10. מטרתן של הכתבות הייתה לחשוף ולעצור פדופילים מסוכנים לפני שיפגעו בילדים. החשיפה נעשתה באמצעות התחזות של תחקירני התוכנית לילדים ברשת האינטרנט, והזמנה של פדופילים למפגש איתם למטרות מיניות. הכתבות זכו לתהודה תקשורתית רחבה ולביקורת רבה[20][21].
  • תחקירים על יחסי הגומלין בין צלמי פפראצי ליחצ"נים[22], והתנהגות לא אתית של הפפראצי[23].
  • תחקיר המשתמטים, שחשף את מנגנון ההשתמטות מגיוס לצה"ל של בחורי ישיבות[24].
  • "סיפור מסגרת", ההיסטוריה של מדינת ישראל בתמונות[25].

חיים אישיים

דב גיל-הר הוא בן זוגה של דנה שטרן, מנהלת הרכש של yes. לזוג שלושה ילדים[26].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יניב זך, המגזין, גילהר רץ לכנסת, באתר nrg‏, 5 באפריל 2006
  2. ^ ארי ליבסקר וטל זלמנוביץ', ‏ערב חדש-ישן; 20 שנה ל"ערב חדש" ולמלחמת לבנון, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2002
  3. ^ חדשות 2, ‏צפו: כך נראתה המהדורה המרכזית הראשונה של חדשות 2, באתר ‏מאקו‏, 4 בנובמבר 2013
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יורם דורי, זוכר את הכעס, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2007
  5. ^ אהרן ברנע, ‏אהרן ברנע: "רצח רבין היה הרגע הקשה בחיי", באתר ‏מאקו‏, 3 בנובמבר 2011
  6. ^ יעקב בר-און, צולל לעומק, באתר ynet, 24 בספטמבר 2003
  7. ^ TheMarker, "לישון עם האויב" של טלעד יוקרן בפסטיבל הקולנוע היהודי בטורונטו, באתר TheMarker‏, 26 במרץ 2001
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יניב זך, עשרה ימים בעזה, באתר nrg‏, 16 באוקטובר 2005
  9. ^ מרב יודילוביץ', "מאחורי קווי האויב" זכה בפרס בפסטיבל סנט לואיס, באתר ynet, 24 בנובמבר 2004
  10. ^ אתר איגוד עורכי תמונה וקול בישראל
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יניב זך, דב גילהר יעשה נסים, באתר nrg‏, 1 בינואר 2006
  12. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יוסי אלי, דב גילהר נעצר מחוץ לבית ראש עיריית ירושלים, באתר nrg‏, 14 בינואר 2011
  13. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!

    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    דוד ורטהיים‏, פרס פרימור לתחקיר חברתי יוענק לדב גילהר וצופית גרנט, באתר וואלה!‏, 29 באוקטובר 2012
  14. ^ דב גילהר ומיקי רוזנטל, המגרסה 13.5.08, באתר nana10‏, 13 במאי 2008
  15. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!

    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ירדנה ארזי ודב גילהר זכו בפרס מפקד גל"צ, באתר וואלה!‏, 31 ביולי 2011
  16. ^ רועי גולדנברג, ‏וואלה מקימה אולפן שקוף על פינת רחוב אבן גבירול בת"א, באתר גלובס, 5 בפברואר 2015
  17. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!

    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    נועה פרייס‏, דב גיל-הר עוזב את וואלה! NEWS ועובר לתאגיד, באתר וואלה!‏, 29 במרץ 2017
  18. ^ דב גיל-הר, על פנים מרוסקים, איומים וסיפורי זוועה, באתר nana10‏, 4 בנובמבר 2010
  19. ^ נעצרו 11 חשודים בהטרדת קטינים ברשת האינטרנט, 30 ביולי 2008, nana10
  20. ^ רותי אברהם, פרשת ילדות בסכנה: עונש קל בגלל ערוץ 10, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 בינואר 2009
  21. ^ ערב גבינות יין ופדופילים הבלוג של אורי ברקוביץ'
  22. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ערן סויסה, תחקיר הפפראצי - לאושרת קוטלר, באתר nrg‏, 2 בדצמבר 2009
  23. ^ יוני פרת, ‏צלמי פפראצי נגד ערוץ 10: "ניסו להפליל אותנו", באתר ‏מאקו‏, 23 בנובמבר 2009
  24. ^ ynet, החרדים שעובדים על המדינה: "אני כאילו בישיבה", באתר ynet, 25 ביולי 2012
  25. ^ דב גילהר, סיפור מסגרת: ההיסטוריה של מדינת ישראל בתמונות, באתר nana10‏, 27 באפריל 2008
  26. ^ לי-אור אברבך, ‏מנהלת הרכש של yes: "זו היתה טעות לא לרכוש את 'אבודים'", באתר גלובס, 7 ביולי 2010