אתנן זונה ומחיר כלב – הבדלי גרסאות
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ תקלדה |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) שייך לכאן |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==אתנן זונה== |
==אתנן זונה== |
||
[[אתנן]] הוא השכר הניתן לזונה. תשלום שכר לקדשה נחשב לחילול מצוות ה', והבאתם אל [[בית המקדש]] נאסרה משום שיש בכך עבודת אלילים וחילול הקודש. מקדשים אשר הגיעו אליהם עולי רגל היוו מקום מפגש לזנות בשכר. אווירה זאת נתפסה כלא מוסרית היות והרווח הגיע ממקום לא מוסרי, כפי שבא לידי ביטוי בדברי [[הושע בן בארי|הושע]] הנביא המוכיח את העם בדבריו: "לֹא-אֶפְקוֹד עַל-בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה, וְעַל-כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה--כִּי-הֵם עִם-הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ, וְעִם-הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ; וְעָם לֹא-יָבִין, יִלָּבֵט"{{הערה|הושע, ד, י"ד}} לדעת [[יעקב חיים טיגאי]], הזנות לא הייתה מנוהלת על ידי המקדש והן לא חויבו בטקס דתי כפי הנהוג ב[[יוון העתיקה]]. |
[[אתנן]] הוא השכר הניתן לזונה. תשלום שכר לקדשה נחשב לחילול מצוות ה', והבאתם אל [[בית המקדש]] נאסרה משום שיש בכך עבודת אלילים וחילול הקודש. מקדשים אשר הגיעו אליהם עולי רגל היוו מקום מפגש לזנות בשכר. אווירה זאת נתפסה כלא מוסרית היות והרווח הגיע ממקום לא מוסרי, כפי שבא לידי ביטוי בדברי [[הושע בן בארי|הושע]] הנביא המוכיח את העם בדבריו: "לֹא-אֶפְקוֹד עַל-בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה, וְעַל-כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה--כִּי-הֵם עִם-הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ, וְעִם-הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ; וְעָם לֹא-יָבִין, יִלָּבֵט"{{הערה|הושע, ד, י"ד}} לדעת [[יעקב חיים טיגאי]], הזנות לא הייתה מנוהלת על ידי המקדש והן לא חויבו בטקס דתי כפי הנהוג ב[[יוון העתיקה]]. |
||
==מחיר כלב== |
==מחיר כלב== |
||
[[חז"ל]] מפרשים את הביטוי "מְחִיר כֶּלֶב" בהחלפת [[כבש הבית|שה]] בכלב. בפרשנות המודרנית פורש ביטוי זה כשכרה של הקדשה, מתוך הסברה כי המילה כלב היא כינוי שרווח במזרח הקדום לקדש. הסבר זה מבוסס על התקבולת המופיעה בפסוק: המילה אתנן מקבילה למילה מחיר ואילו המילה זונה מקבילה למילה כלב.{{הערה|דוד כהן-צמח, '''עולם התנ"ך: דברים''', תל אביב, דודזון עתי, 1997, ע"מ 180}} |
[[חז"ל]] מפרשים את הביטוי "מְחִיר כֶּלֶב" בהחלפת [[כבש הבית|שה]] בכלב. בפרשנות המודרנית פורש ביטוי זה כשכרה של הקדשה, מתוך הסברה כי המילה כלב היא כינוי שרווח במזרח הקדום לקדש. הסבר זה מבוסס על התקבולת המופיעה בפסוק: המילה אתנן מקבילה למילה מחיר ואילו המילה זונה מקבילה למילה כלב.{{הערה|דוד כהן-צמח, '''עולם התנ"ך: דברים''', תל אביב, דודזון עתי, 1997, ע"מ 180}} למילה "כלב" בציווי החוק מספר פירושים: יש הסוברים כי המונח 'כלב' מתייחס לזונה ממין זכר.{{הערה|יעקב חיים טיגאי, '''מקרא לישראל: דברים ט"ז, י"ח - ל"ד, י"ב''', ירושלים, מאגנס, 2016, ע"מ 582-581}} |
||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
||
גרסה מ־02:56, 3 ביולי 2017
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב, היא מצוות לא תעשה המופיעה בפרשת כי תצא.[1]
אתנן זונה
אתנן הוא השכר הניתן לזונה. תשלום שכר לקדשה נחשב לחילול מצוות ה', והבאתם אל בית המקדש נאסרה משום שיש בכך עבודת אלילים וחילול הקודש. מקדשים אשר הגיעו אליהם עולי רגל היוו מקום מפגש לזנות בשכר. אווירה זאת נתפסה כלא מוסרית היות והרווח הגיע ממקום לא מוסרי, כפי שבא לידי ביטוי בדברי הושע הנביא המוכיח את העם בדבריו: "לֹא-אֶפְקוֹד עַל-בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה, וְעַל-כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה--כִּי-הֵם עִם-הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ, וְעִם-הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ; וְעָם לֹא-יָבִין, יִלָּבֵט"[2] לדעת יעקב חיים טיגאי, הזנות לא הייתה מנוהלת על ידי המקדש והן לא חויבו בטקס דתי כפי הנהוג ביוון העתיקה.
מחיר כלב
חז"ל מפרשים את הביטוי "מְחִיר כֶּלֶב" בהחלפת שה בכלב. בפרשנות המודרנית פורש ביטוי זה כשכרה של הקדשה, מתוך הסברה כי המילה כלב היא כינוי שרווח במזרח הקדום לקדש. הסבר זה מבוסס על התקבולת המופיעה בפסוק: המילה אתנן מקבילה למילה מחיר ואילו המילה זונה מקבילה למילה כלב.[3] למילה "כלב" בציווי החוק מספר פירושים: יש הסוברים כי המונח 'כלב' מתייחס לזונה ממין זכר.[4]
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה תלמודית, ערך אתנן זונה, כרך ב', עמ' ש"ה-ש"ט