יחסים בילטרליים – הבדלי גרסאות
מ ←קישורים חיצוניים: עיצוב |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[דיפלומטיה]], '''יחסים |
ב[[דיפלומטיה]], '''יחסים בילטרליים''' הם ניהול יחסים פוליטיים, כלכליים, או תרבותיים בין שתי [[מדינה ריבונית|מדינות ריבוניות]]. זאת, בשונה מפעילות אונילטראלית (פעילות חד-צדדית הנעשית על ידי מדינה אחת) או מולטילאטרלית (פעילות רב-צדדית הנעשית על ידי מספר מדינות יחד). |
||
יחסים |
יחסים בילטרליים מתקיימים כאשר מדינות מכירות אחת בשנייה כמדינות ריבוניות ומסכימות על כינון [[יחסים דיפלומטיים]] ביניהן. בפועל, הן מחליפות ביניהן [[דיפלומט|נציגים דיפלומטיים]], כגון [[שגריר]]ים, או מקיימות הסכמים בילטרליים שנוגעים או מחייבים את שני הצדדים באופן הדדי. הסכמים כלכליים כמו הסכמי [[סחר חופשי]] או הסכמים להגנה על משקיעים נחתמים על ידי שתי מדינות, הם דוגמה שכיחה לבילטרליות. כיוון שרוב ההסכמים הכלכליים נבנים בהתאם למאפייניהם הייחודיים של שתי המדינות המתקשרות בהסכם, במטרה לאפשר למדינות אלו להעניק יחס מועדף אחת לשנייה בכניסה לשווקים הכלכליים של שתי המדינות, נדרשים כללים ספציפיים ולא כללי אצבע. |
||
המסלול הבילטרלי מאפשר למדינות לגבש הסכמים ההולמים באופן מדויק יותר את צורכיהן. בתחום הכלכלי, התקשרות עם מדינות בהסכמים בילאטרליים עשויה להגדיל את עלויות העסקה, שכן כל מדינה תצטרך לנהל [[משא ומתן]] מיוחד על הסכמי סחר במקום להצטרף להסכם שכבר גובש. למצב זה יתרון מובהק כאשר מדובר במדינה גדולה החותמת על הסכמים עם מדינות קטנות ובהתחשב בפערי המיקוח ביניהן במשא ומתן על ההסכמים הבילטרליים באפשרותה לקנות השפעה רבה במדינות אלו, לעומת משא ומתן מוליטלטרלי המתאפיין בריבוי שחקנים ואינטרסים. |
המסלול הבילטרלי מאפשר למדינות לגבש הסכמים ההולמים באופן מדויק יותר את צורכיהן. בתחום הכלכלי, התקשרות עם מדינות בהסכמים בילאטרליים עשויה להגדיל את עלויות העסקה, שכן כל מדינה תצטרך לנהל [[משא ומתן]] מיוחד על הסכמי סחר במקום להצטרף להסכם שכבר גובש. למצב זה יתרון מובהק כאשר מדובר במדינה גדולה החותמת על הסכמים עם מדינות קטנות ובהתחשב בפערי המיקוח ביניהן במשא ומתן על ההסכמים הבילטרליים באפשרותה לקנות השפעה רבה במדינות אלו, לעומת משא ומתן מוליטלטרלי המתאפיין בריבוי שחקנים ואינטרסים. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ltr| |
|||
<div class="mw-content-ltr"> |
|||
*{{cite web|last=Thompson|first=Alexander|title=Multilateralism, Bilateralism and Regime Design|url=http://politicalscience.osu.edu/faculty/athompson/Lateralisms.pdf|publisher=Department of Political Science Ohio State University}} |
*{{cite web|last=Thompson|first=Alexander|title=Multilateralism, Bilateralism and Regime Design|url=http://politicalscience.osu.edu/faculty/athompson/Lateralisms.pdf|publisher=Department of Political Science Ohio State University}} |
||
}} |
|||
</div> |
|||
{{קצרמר|יחסי חוץ}} |
{{קצרמר|יחסי חוץ}} |
||
[[קטגוריה:יחסים בינלאומיים]] |
[[קטגוריה:יחסים בינלאומיים]] |
||
גרסה מ־12:43, 3 ביולי 2017
בדיפלומטיה, יחסים בילטרליים הם ניהול יחסים פוליטיים, כלכליים, או תרבותיים בין שתי מדינות ריבוניות. זאת, בשונה מפעילות אונילטראלית (פעילות חד-צדדית הנעשית על ידי מדינה אחת) או מולטילאטרלית (פעילות רב-צדדית הנעשית על ידי מספר מדינות יחד).
יחסים בילטרליים מתקיימים כאשר מדינות מכירות אחת בשנייה כמדינות ריבוניות ומסכימות על כינון יחסים דיפלומטיים ביניהן. בפועל, הן מחליפות ביניהן נציגים דיפלומטיים, כגון שגרירים, או מקיימות הסכמים בילטרליים שנוגעים או מחייבים את שני הצדדים באופן הדדי. הסכמים כלכליים כמו הסכמי סחר חופשי או הסכמים להגנה על משקיעים נחתמים על ידי שתי מדינות, הם דוגמה שכיחה לבילטרליות. כיוון שרוב ההסכמים הכלכליים נבנים בהתאם למאפייניהם הייחודיים של שתי המדינות המתקשרות בהסכם, במטרה לאפשר למדינות אלו להעניק יחס מועדף אחת לשנייה בכניסה לשווקים הכלכליים של שתי המדינות, נדרשים כללים ספציפיים ולא כללי אצבע.
המסלול הבילטרלי מאפשר למדינות לגבש הסכמים ההולמים באופן מדויק יותר את צורכיהן. בתחום הכלכלי, התקשרות עם מדינות בהסכמים בילאטרליים עשויה להגדיל את עלויות העסקה, שכן כל מדינה תצטרך לנהל משא ומתן מיוחד על הסכמי סחר במקום להצטרף להסכם שכבר גובש. למצב זה יתרון מובהק כאשר מדובר במדינה גדולה החותמת על הסכמים עם מדינות קטנות ובהתחשב בפערי המיקוח ביניהן במשא ומתן על ההסכמים הבילטרליים באפשרותה לקנות השפעה רבה במדינות אלו, לעומת משא ומתן מוליטלטרלי המתאפיין בריבוי שחקנים ואינטרסים.
קישורים חיצוניים
- Thompson, Alexander. "Multilateralism, Bilateralism and Regime Design" (PDF). Department of Political Science Ohio State University.
