יהודה גדליה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ נושאים בהם עסק ==> תחומי עיסוק בתבנית:רב (דיון)
Drkup(IMJ) (שיחה | תרומות)
384 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 35: שורה 35:
"אמן ראוי, בעל שם, קשיש, בעל אופי חביב ואמין, הוא האיש המכובד והחכם הזה, כבוד הרב יהודה גדליה - ה' יגן עליו ויעניק לו חיים טובים וארוכים. הכרתי אותו בימיו הראשונים בליסבון בביתו של החכם הנכבד והצנוע - כבוד הרב אליעזר טולדנו ז"ל, שהיה כבן ואח לו, גדליה לקח על עצמו את עבודת הקודש שנעשתה בביתו של טולדאנו. כשהגיע לעיר הזאת, הרב גדליה הוציא הרבה כסף ומאמץ גדול כדי להשיג עבודה זו לשלמות. בניו ואחרים בביתו הקדישו את עצמם בלב שלם לעבודה זו" {{הערה|"עין יעקב" של ר' יעקב בן חביב,. הדפסה ראשונה 1516 }}
"אמן ראוי, בעל שם, קשיש, בעל אופי חביב ואמין, הוא האיש המכובד והחכם הזה, כבוד הרב יהודה גדליה - ה' יגן עליו ויעניק לו חיים טובים וארוכים. הכרתי אותו בימיו הראשונים בליסבון בביתו של החכם הנכבד והצנוע - כבוד הרב אליעזר טולדנו ז"ל, שהיה כבן ואח לו, גדליה לקח על עצמו את עבודת הקודש שנעשתה בביתו של טולדאנו. כשהגיע לעיר הזאת, הרב גדליה הוציא הרבה כסף ומאמץ גדול כדי להשיג עבודה זו לשלמות. בניו ואחרים בביתו הקדישו את עצמם בלב שלם לעבודה זו" {{הערה|"עין יעקב" של ר' יעקב בן חביב,. הדפסה ראשונה 1516 }}


ר' יהודה גדליה עסק גם הוא בכתיבה ופירושי ספרי קודש וביניהם פירושו על מסכתות מהתלמוד הירושלמי, אינדוקס לתלמוד הירושלמי (קונסטנטינופול, 1573), פירוש למדרש רבה (סלוניקי, 1595), וכן הערותיו זוהר (סלוניקי, 1596-97). {{הערה|Gotthard Deutsch, M. Seligsohn "Gedaliah (Gadilia), Judah Ben Moses", http://jewishencyclopedia.com}}.
ר' יהודה גדליה עסק גם הוא בכתיבת ספרי הלכה ופירושי ספרי קודש וביניהם פירושו על מסכתות מהתלמוד הירושלמי, אינדוקס לתלמוד הירושלמי (קונסטנטינופול, 1573), פירוש למדרש רבה (סלוניקי, 1595), וכן הערותיו זוהר (סלוניקי, 1596-97). {{הערה|Gotthard Deutsch, M. Seligsohn "Gedaliah (Gadilia), Judah Ben Moses", http://jewishencyclopedia.com}}. <ref>גדליה, יהודה בן משה, [‫דיני שחיטה http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000167091&local_base=NNL01] מאה ט"ז-י"ז. ‬</ref>


ר' יהודה גדליה מת בלערך 1526 בסלוניקי. עבודת בית הדפוס נמשכה על ידי ילדיו, שהוציאו לאור כשלושים ספרים.
ר' יהודה גדליה מת בלערך 1526 בסלוניקי. עבודת בית הדפוס נמשכה על ידי ילדיו, שהוציאו לאור כשלושים ספרים.

גרסה מ־05:54, 4 ביולי 2017
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

תבנית:רב


מכונת דפוס עתיקה

יהודה גדליה (נולד במאה ה-15 ליסבון - נפטר סלוניקי, האימפריה העות'מאנית), היה רב ובעל בית דפוס, אשר פעל במאה ה-16 גם פורטוגל וגם בסלוניקי.

תולדות חייו

ר' יהודה גדליה בן משה גדליה דפס פורטוגזית, יליד ליסבון. עסק כמנהל עבודה בבית הדפוס של אליעזר טולדנו בליסבון. גורש מפורטוגל והתיישב בסלוניקי. [1]. בשנת 1515 הקים את הדפוס העברי הראשון שהוקם בעיר זו, תוך שימוש בגופנים שהביא עמו מליסבון. [2] התחיל בהדפסת התלמוד בין השנים 1519 - 1523. במהדורתו נכלל פירוש רש"י, אך לא התוספות. הגופן שבגמרא ריבוע ובפרשנות בכת"י רש"י בסגנון פורטוגל. [3]. אחת העבודות הראשונות שנדפסו היתה "עין יעקב" של יעקב בן חביב, אשר גדליה העריך מאוד.

רבי יעקב בן חביב מעיד בהקדמתו לעין יעקב על האיכות החשובה והיקרתית של עבודת בית הדפוס גדליה:

"אמן ראוי, בעל שם, קשיש, בעל אופי חביב ואמין, הוא האיש המכובד והחכם הזה, כבוד הרב יהודה גדליה - ה' יגן עליו ויעניק לו חיים טובים וארוכים. הכרתי אותו בימיו הראשונים בליסבון בביתו של החכם הנכבד והצנוע - כבוד הרב אליעזר טולדנו ז"ל, שהיה כבן ואח לו, גדליה לקח על עצמו את עבודת הקודש שנעשתה בביתו של טולדאנו. כשהגיע לעיר הזאת, הרב גדליה הוציא הרבה כסף ומאמץ גדול כדי להשיג עבודה זו לשלמות. בניו ואחרים בביתו הקדישו את עצמם בלב שלם לעבודה זו" [4]

ר' יהודה גדליה עסק גם הוא בכתיבת ספרי הלכה ופירושי ספרי קודש וביניהם פירושו על מסכתות מהתלמוד הירושלמי, אינדוקס לתלמוד הירושלמי (קונסטנטינופול, 1573), פירוש למדרש רבה (סלוניקי, 1595), וכן הערותיו זוהר (סלוניקי, 1596-97). [5]. [6]

ר' יהודה גדליה מת בלערך 1526 בסלוניקי. עבודת בית הדפוס נמשכה על ידי ילדיו, שהוציאו לאור כשלושים ספרים.

רשימה חלקית של ספרים שהודפסו בבית הדפוס בסלוניקי

  • בשנת 1522 הוא הדפיס את עבורתו של יצחק ארמה "עקדת יצחק"
  • התלמוד, הודפס בשנים 1519 - 1523
  • "עין יעקב" של ר' יעקב בן חביב. שני סדרים ראשונות יצאו לאור ב-1516 אך המחבר נפתר לפי השלמת הדפסת כל הסדרים. בנו לוי בן חביב השלים את המלאכה. [7]
  • "מאיר איוב" של ר' מאיר עראמה,. [8]
  • "אות אמת" של רבי מאיר ב"ר שמואל בנבנישתי, הכולל גם את הגהות ר' יהודה גדליה. [9]
  • "ארבעה טורים" לר' יעקב בן אשר, לפני שנת 1540. [10]
  • "משמיע ישועה" של יצחק אברבנאל (מהדורה ראשונה), 1595.[11]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎ (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [1]
  2. ^ Joseph Jacobs Meyer Kayserling, " Gedaliah, Judah, Don", http://jewishencyclopedia.com
  3. ^ מלבד מסכת ראש השנה שבגמרא זו כל הדפוס בכת"י רש"י - מסכת זו לא נדפסה בסלוניקי אלא בפס. גופן הטופס הוא ספרדי, שונה מגופנים האיטלקיים. Chapters in the history of printing in Salonica /פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי ישראל מהלמן and Israel Mehlman Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities in the East /ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח כרך יג‎, The Book of Greek Jewry - III / ספר יוון - כרך ג‎ (תשל"א-תשל"ח), pp. רטו-רעב Published by: Yad Izhak Ben Zvi /יד יצחק בן-צבי [ http://www.jstor.org/stable/23415206]
  4. ^ "עין יעקב" של ר' יעקב בן חביב,. הדפסה ראשונה 1516
  5. ^ Gotthard Deutsch, M. Seligsohn "Gedaliah (Gadilia), Judah Ben Moses", http://jewishencyclopedia.com
  6. ^ גדליה, יהודה בן משה, [‫דיני שחיטה http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000167091&local_base=NNL01] מאה ט"ז-י"ז. ‬
  7. ^ Gotthard Deutsch, Bernhard Friedberg "Ḥabib, Jacob (Ben Solomon) Ibn", http://jewishencyclopedia.com
  8. ^ Rabbi Meir Arama's Letter of Censure against Isaac Abravanel – A Riddle Solved /איגרת ר' מאיר עראמה נגד ר' יצחק אברבנאל והתקבלותה: חידה שבאה על פתרונה יוסף הקר and Joseph R. Hacker Tarbiẕ /תרביץ כרך עו‎, חוברת ג/ד‎ (ניסן-אלול תשס"ז), pp. 501-518 Published by: Mandel Institute for Jewish Studies /המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל [2]
  9. ^ The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎ (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [3]
  10. ^ What Makes Antique Books So Rare? /סיבות לנדירות ספרים עבריים ישראל מהלמן and I. Mehlmann Proceedings of the World Congress of Jewish Studies /דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות Vol. ה‎, Volume V, Division V: Research Projects-Reports and Articles Based on the Projects' Findings; Jewish Demography / כרך ה, חטיבה ה: מפעלי מחקר בתחום מדעי היהדות: דינים-וחשבונות ומאמרים מדעיים, המבוססים על תוצאות מפעלי המחקר; מאמרים בדמוגרפיה יהודית‎ (תשכ"ט / 1969), pp. 57-65 Published by: World Union of Jewish Studies /האיגוד העולמי למדעי היהדות [4]
  11. ^ Winner Auction March 2012
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יהודה_גדליה&oldid=21084171"