שמחה קוגוט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:35, 4 ביולי 2017

שמחה קוֹגוּט (נולד ב-1937 בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון העברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה

קוגוט הוא בוגר בית המדרש למורים ליפשיץ (1956). למד באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון בחוגים ללשון העברית ולספרות עברית, ולתואר שני בחוגים בחוגים ללשון העברית ולמקרא. הגיש את עבודת הדוקטור שלו בנושא "המשפט המורכב ב'ספר חסידים'" בשנת 1975.

כיהן כמרצה בחוגים ללשון העברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה ראש החוג למקרא וראש היחידה להוראת עברית בבית הספר לתלמידים מחו"ל. שימש מרצה אורח באוניברסיטת בן־גוריון, באוניברסיטת בר־אילן, במכון שכטר, במכון לנדר ובמכללת ליפשיץ, והיה פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד.

תחומי מחקרו העיקריים הם אלה: העברית של אשכנז בימי הביניים; תחביר העברית לתקופותיה; עברית מקראית ועברית חדשה – קווי שיתוף ובידול; פרשנות המקרא ותרגומי המקרא הארמיים והיסוד הלשוני שבבסיסם; טעמי המקרא – ההיבט התחבירי והפרשני.

משפחתו

נשוי ללאה, אב לחמישה ילדים וסב לשמונה נכדים.

מפרסומיו

פסוקי התוכן – טיבם ומבניהם, האוניברסיטה העברית בירושלים – המכון למדעי היהדות, סדרת מחקרים א, ירושלים תשמ"ד
המקרא בין טעמים לפרשנות – בחינה לשונית ועניינית של זיקות ומחלוקות בין פרשנות הטעמים לפרשנות המסורתית, מאגנס, ירושלים תשנ"ד; מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת, ירושלים תשנ"ו
המקרא בין תחביר לפרשנות – סוגיות בתחביר המקרא באספקלריה של הפרשנות היהודית הקלאסית, מאגנס, ירושלים תשס"ב
"הכינוי היתר בלשון המקרא", לשוננו מו (תשמ"ב), עמ' 9–26, 97–123
"'מקרא נדרש לפניו ולאחריו' – בחינה לשונית של מדרשי קריאה כפולה, וזיקתם לפיסוק הטעמים", ספר היובל לרב מרדכי ברויאר – אסופת מאמרים במדעי היהדות (בעריכת משה בר־אשר), ירושלים תשנ"ב, עמ' 697–706
"שימושים חליפיים בכינויים פרודים ובכינויים חבורים להבעת קניין בעברית המקראית", עיוני מקרא ופרשנות, ג, ספר זיכרון למשה גושן־גוטשטיין (בעריכת משה בר־אשר ואחרים), רמת־גן תשנ"ג, עמ' 401–411
"למעמדם של שמות־התואר ותוארי־הפועל בלשון המקרא: עיונים מורפולוגיים ותחביריים והשלכות פרשניות", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יג (תשס"ב), עמ' 111–137
"לדרכי ההבעה של ציוויים ושליחויות בלשון המקרא: עיון במבנים התחביריים ובפיסוק הטעמים", עיוני מקרא ופרשנות, ז, מנחות ידידות והוקרה למנחם כהן (בעריכת שמואל ורגון ואחרים), רמת־גן תשס"ה, עמ' 211–230
"מילות יחס שקיומן תלוי בפרשנות: ספקות בזיהוין במקרא על רקע דו־משמעות מורפולוגית", מחקרים בלשון י (בעריכת אהרן ממן ושמואל פסברג), ירושלים תשס"ו, עמ' 159–170.
"פיסוק טעמים המשתבש בקריאה המנוגנת הרווחת: דיסהרמוניה בין הכוונה לבין הביצוע והשלכות פרשניות", ישראל: מחקרים בלשון לזכרו של ישראל ייבין (בעריכת רפאל זר ויוסף עופר), ירושלים תשע"א, עמ' 205–233
"הצירוף המקראי 'מי יתן (ו)': עיונים סמנטיים ותחביריים בהתפתחות שימושו כביטוי משאלה", לשוננו עד (תשע"ב), עמ' 49–68

קישורים חיצוניים

שמחה קוגוט באתר האקדמיה ללשון העברית
ד"ר לאה מזור, פרופסור שמחה קוגוט – בין מקרא ללשון, בתוך: ד"ר לאה מזור – על מקרא הוראה וחינוך, 17 ביולי 2016

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 תחומי מחקרו העיקריים הם אלה: העברית של אשכנז בימי הביניים; [[תחביר עברי|תחביר העברית]] לתקופותיה; [[עברית מקראית]] ו[[עברית חדשה]] – קווי שיתוף ובידול; [[פרשנות המקרא]] ו[[תרגומי המקרא]] הארמיים והיסוד הלשוני שבבסיסם; [[טעמי המקרא]] – ההיבט התחבירי והפרשני.
+== משפחתו ==
-== מבחר מפרסומיו ==
+נשוי ללאה, אב לחמישה ילדים וסב לשמונה נכדים.
+== מפרסומיו ==
 * '''פסוקי התוכן – טיבם ומבניהם''', האוניברסיטה העברית בירושלים – המכון למדעי היהדות, סדרת מחקרים א, ירושלים תשמ"ד
 * '''המקרא בין טעמים לפרשנות – בחינה לשונית ועניינית של זיקות ומחלוקות בין פרשנות הטעמים לפרשנות המסורתית''', מאגנס, ירושלים תשנ"ד; מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת, ירושלים תשנ"ו
 * '''המקרא בין תחביר לפרשנות – סוגיות בתחביר המקרא באספקלריה של הפרשנות היהודית הקלאסית''', מאגנס, ירושלים תשס"ב
 * "הכינוי היתר בלשון המקרא", '''[[לשוננו]]''' מו (תשמ"ב), עמ' 9–26, 97–123
-* "'מקרא נדרש לפניו ולאחריו' – בחינה לשונית של מדרשי קריאה כפולה, וזיקתם לפיסוק הטעמים", '''[[ספר יובל|ספר היובל]] לרב [[מרדכי ברויאר]] – אסופת מאמרים במדעי היהדות''' (בעריכת מ' בר־אשר), ירושלים תשנ"ב, עמ' 697–706
+* "'מקרא נדרש לפניו ולאחריו' – בחינה לשונית של מדרשי קריאה כפולה, וזיקתם לפיסוק הטעמים", '''[[ספר יובל|ספר היובל]] לרב [[מרדכי ברויאר]] – אסופת מאמרים במדעי היהדות''' (בעריכת [[משה בר-אשר|משה בר־אשר]]), ירושלים תשנ"ב, עמ' 697–706
-* "שימושים חליפיים בכינויים פרודים ובכינויים חבורים להבעת קניין בעברית המקראית", '''עיוני מקרא ופרשנות''', ג, ספר זיכרון ל[[משה גושן-גוטשטיין]] (בעריכת [[משה בר-אשר|מ' בר־אשר]] ואחרים), רמת־גן תשנ"ג, עמ' 401–411
+* "שימושים חליפיים בכינויים פרודים ובכינויים חבורים להבעת קניין בעברית המקראית", '''עיוני מקרא ופרשנות''', ג, ספר זיכרון ל[[משה גושן-גוטשטיין|משה גושן־גוטשטיין]] (בעריכת משה בר־אשר ואחרים), רמת־גן תשנ"ג, עמ' 401–411
 * "למעמדם של שמות־התואר ותוארי־הפועל בלשון המקרא: עיונים מורפולוגיים ותחביריים והשלכות פרשניות", '''שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום''' יג (תשס"ב), עמ' 111–137
-* "לדרכי ההבעה של ציוויים ושליחויות בלשון המקרא: עיון במבנים התחביריים ובפיסוק הטעמים", '''עיוני מקרא ופרשנות''', ז, מנחות ידידות והוקרה למנחם כהן (בעריכת ש' ורגון ואחרים), רמת־גן תשס"ה, עמ' 211–230
+* "לדרכי ההבעה של ציוויים ושליחויות בלשון המקרא: עיון במבנים התחביריים ובפיסוק הטעמים", '''עיוני מקרא ופרשנות''', ז, מנחות ידידות והוקרה ל[[מנחם כהן (פרופסור)|מנחם כהן]] (בעריכת [[שמואל ורגון]] ואחרים), רמת־גן תשס"ה, עמ' 211–230
-* "מילות יחס שקיומן תלוי בפרשנות: ספקות בזיהוין במקרא על רקע דו־משמעות מורפולוגית", '''מחקרים בלשון''' י (בעריכת א' ממן וש' פסברג), ירושלים תשס"ו, עמ' 159–170.
+* "מילות יחס שקיומן תלוי בפרשנות: ספקות בזיהוין במקרא על רקע דו־משמעות מורפולוגית", '''מחקרים בלשון''' י (בעריכת [[אהרן ממן]] ו[[שמואל פסברג]]), ירושלים תשס"ו, עמ' 159–170.
-* "פיסוק טעמים המשתבש בקריאה המנוגנת הרווחת: דיסהרמוניה בין הכוונה לבין הביצוע והשלכות פרשניות", '''ישראל: מחקרים בלשון לזכרו של ישראל ייבין''' (בעריכת ר"י זר וי' עופר), ירושלים תשע"א, עמ' 205–233
+* "פיסוק טעמים המשתבש בקריאה המנוגנת הרווחת: דיסהרמוניה בין הכוונה לבין הביצוע והשלכות פרשניות", '''ישראל: מחקרים בלשון לזכרו של [[ישראל ייבין]]''' (בעריכת רפאל זר ו[[יוסף עופר (חוקר תנ"ך)|יוסף עופר]]), ירושלים תשע"א, עמ' 205–233
 * "הצירוף המקראי 'מי יתן (ו)': עיונים סמנטיים ותחביריים בהתפתחות שימושו כביטוי משאלה", '''לשוננו''' עד (תשע"ב), עמ' 49–68
-== משפחתו ==
-נשוי ללאה, אב לחמישה ילדים וסב לשמונה נכדים.
 == קישורים חיצוניים ==