סולטאן

סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.

מקור המושג

המילה סולטאן נגזרת מהשורש הערבי סל"ט (מקביל לשורש העברי של"ט – שליט, שלטון).

בתקופת השפל של הח'ליפות העבאסית, בעיקר מימי הח'ליפה אל-מעתצם באללה (833–842) ואילך, החלו הטורקים להשתלב באימפריה המוסלמית, בתחילה כעבדים (ממלוכּים) ומאוחר יותר בחדירת שבטים שלמים (הסלג'וקים). הטורקים תפסו עמדות בכירות בצבא עד שהח'ליפה כבר היה תלוי בהם, וכך נעשו הח'ליפים למושלים נומינליים, כאשר למעשה שלטו ראשי הצבא הטורקיים.

הח'ליפה אלקאים (1031–1075), נשלט בבגדאד על ידי הבויהים, וכאשר הגיעו הסלג'וקים בשנת 1055 לבגדאד, הם שחררו את הח'ליפה ובתמורה הוא העניק להם תוארי אצולה שונים. השליט הסלג'וקי טוגריל, שעמד בראש הצבא שכבש את בגדד, נטל לעצמו את התואר סולטאן, ובכך נעשה שליט חילוני בעל סמכויות צבאיות ומנהלתיות, לצד הח'ליפה שמעתה הפך לשליט בעל סמכויות דתיות בלבד.

סולטאנים בני ימינו

• עומאן (סולטנות עומאן) - בראש המדינה עומד סולטאן.
• ברוניי (סולטנות ברוניי) - בראש המדינה עומד סולטאן.
• אינדונזיה - בראש פרובינציית יוגיקרטה עומד סולטאן.
• מלזיה - בראש תשע מדינות המרכיבות את מלזיה עומד סולטאן.

סולטאנים בעבר

• שליטי האימפריה העות'מאנית נשאו תואר זה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.