ישראל ליפשיץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:11, 17 ביולי 2017

הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782 - דנציג ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860) היה מגדולי חכמי אשכנז. רב בגרמניה ומחבר הפירוש "תפארת ישראל" על המשנה. נכדו של הרב ישראל ליפשיץ מסדר הגט מקליווא ואבי משפחת ליפשיץ. כיהן כאב"ד בוורונקי, חזדייש ודנציג.

פירושו למשנה "תפארת ישראל"

פירושו למשנה נצמד לפשט ולהלכה, אך יש בו גם חידושים מקוריים. הוא גם תרגם מילים שונות לגרמנית.

בפירושו נהג כדרכו של הרמב"ם בפירושו, והוסיף הקדמות וסיכומי עניינים מסודרים לכמה סדרים ומסכתות:

בסדר זרעים הוסיף מאמר על הלכות כלאים ושעטנז בשם "בתי כלאים".
בסדר מועד הקדים הקדמה על מלאכות השבת בשם "כלכלת שבת", והוסיף חיבור על ענייני קידוש החודש ועיבור השנה בשם "שבילי רקיע".
בסדר נשים הוסיף חיבור של אביו, הרב גדליה ליפשיץ, של הלכות אישות בשם "אבי עזר", קיצור של חיבורו על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
בסדר נזיקין הוסיף הקדמה לפרק חלק ממסכת סנהדרין, העוסקת בהשארות הנפש ותחיית המתים בשם "דרוש אור החיים".
בסדר קדשים הקדים מאמר על עבודת הקרבנות בשם "חומר בקודש", ולמסכת מידות הקדים מאמר על מבנה בית המקדש בשם "צורת בית המקדש".
בסדר טהרות הקדים מאמר על דיני טומאה וטהרה בשם "יבקש דעת", ו"מראה כהן" על הלכות נגעים.

הפירוש יצא במהדורה שנייה על ידי בנו הרב ברוך יצחק ליפשיץ בשנת 1862 ונחלק לשני חלקים שנקראו "יכין" ו"בועז" על שם יכין ובועז, שני העמודים שהיו בבית המקדש, ונקראו בשמות אלה:

חלק הפשט - נקרא "יכין".
חלק החידושים - נקרא "בועז".

הרב ישראל ליפשיץ הכניס לפרושו נתונים מדעיים רבים מחידושי המדע של זמנו. בתוך פרושיו ישנם מאמרים בנושאים שונים. הידועים בהם הם דרשת "אור החיים" המודפסת במהדורות של היום בסוף סדר נזיקין א'. במסה זו הרב ליפשיץ מתאר את הדינוזאורים, ומיישב את הממצאים הארכיאולוגיים כמתאימים ליהדות. מסה שנייה משמעותית שלו היא המסה "אתם קרויים אדם" המצויה בפרושו לאבות ג, יד. במסה זו הוא טוען שיש צדדים שבהם לגויים יש מעלה על מדרגת היהודים (אם כי יש צדדים שבהם ליהודים יש עדיפות).

בקרב חוגים מסויימים קיימת התנגדות לספריו בפרט בעניני מחשבה^[1], לדעתם יש בהשקפתו דעות הזרות ליהדות הרב חיים אלעזר שפירא^[2] העלה השערה לפיה "דרשת אור החיים" חוברה על ידי בנו ברוך יצחק שייחס דרשה זו לאביו. בשנת תרנ"ח יצא לאור קונטרס "כליל תפארת"^[3] בו הוא תוקף את דברי הרב ליפשיץ על דבריו בפירוש המשנה^[4] בקשר לאופיו המולד של משה רבינו, לעומתו כתב הרב יוסף זכריה שטרן "שאין בזה שום מקום להתלונן על בעל תפארת ישראל, שאדרבא דבריו נאמרו בהשכל להגדיל מעלת בחיר היצורים".

ראו גם

מי, מה, למי, מתי, איה, איך ולמה

לקריאה נוספת

מרדכי מאיר, הרב ישראל ליפשיץ - תולדותיו, כתביו ודיון ראשוני בשיטתו הפרשנית בחיבורו "תפארת ישראל", עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשס"ה (2004).
משה וינשטוק, אמונה והלכה בעולם המודרני: מפעליהם והגותם של ר' ישראל ובנו ר' ברוך יצחק ליפשיץ, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תמוז תשס"ח.
שלום רוזנברג, משה וינשטוק, "כתבים של ר' ישראל ור' ברוך יצחק ליפשיץ שנעלמו מן העין", דעת 61 (תשס"ז), עמ' 97–112.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ש"י פין, הר"ר ישראל בהר"ר גדליה ליפשיץ, בספרו כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 397, באתר היברובוקס
"לִיפְּשִׁיץ, ישראל בר' גדליה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 48, באתר היברובוקס

מכתביו

הרב ישראל ליפשיץ, תפארת ישראל על סדר זרעים, 1862, באתר היברובוקס

תקופת חייו של הרב ישראל ליפשיץ על ציר הזמן
ציר הזמן

^ קובץ אור ישראל יב,קצט. קריינא דאיגרתא א,מו
^ שו"ת מנחת אלעזר חלק א' סימן ס"ד
^ כליל תפארת באתר היברובוקס
^ סוף מסכת קידושין דבריו באתר היברובוקס

[1] קובץ אור ישראל יב,קצט. קריינא דאיגרתא א,מו

[2] שו"ת מנחת אלעזר חלק א' סימן ס"ד

[3] כליל תפארת באתר היברובוקס

[4] סוף מסכת קידושין דבריו באתר היברובוקס

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 הרב ישראל ליפשיץ הכניס לפרושו נתונים מדעיים רבים מחידושי המדע של זמנו. בתוך פרושיו ישנם מאמרים בנושאים שונים. הידועים בהם הם דרשת "אור החיים" המודפסת במהדורות של היום בסוף סדר נזיקין א'. במסה זו הרב ליפשיץ מתאר את הדינוזאורים, ומיישב את הממצאים הארכיאולוגיים כמתאימים ליהדות. מסה שנייה משמעותית שלו היא המסה "אתם קרויים אדם" המצויה בפרושו לאבות ג, יד. במסה זו הוא טוען שיש צדדים שבהם לגויים יש מעלה על מדרגת היהודים (אם כי יש צדדים שבהם ליהודים יש עדיפות).
-בקרב חוגים מסויימים קיימת התנגדות לספריו בפרט בעניני מחשבה{{הערה|קובץ אור ישראל יב,קצט. קריינא דאיגרתא א,מו}}, לדעתם יש בהשקפתו דעות הזרות ליהדות הרב [[חיים אלעזר שפירא]]{{הערה|שו"ת מנחת אלעזר חלק א' סימן ס"ד}} העלה השערה לפיה "דרשת אור החיים" חוברה על ידי בנו ברוך יצחק שייחס דרשה זו לאביו. בשנת תרנ"ח יצא לאור קונטרס "כליל תפארת"{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/32780 כליל תפארת] באתר היברובוקס}} בו הוא תוקף את דברי הרב ליפשיץ על דבריו בפירוש המשנה{{הערה|סדר נשים}} בקשר [[אישיות|לאופיו המולד]] של [[משה רבינו]], לעומתו כתב הרב [[יוסף זכריה שטרן]] "שאין בזה שום מקום להתלונן על בעל תפארת ישראל, שאדרבא דבריו נאמרו בהשכל להגדיל מעלת בחיר היצורים".
+בקרב חוגים מסויימים קיימת התנגדות לספריו בפרט בעניני מחשבה{{הערה|קובץ אור ישראל יב,קצט. קריינא דאיגרתא א,מו}}, לדעתם יש בהשקפתו דעות הזרות ליהדות הרב [[חיים אלעזר שפירא]]{{הערה|שו"ת מנחת אלעזר חלק א' סימן ס"ד}} העלה השערה לפיה "דרשת אור החיים" חוברה על ידי בנו ברוך יצחק שייחס דרשה זו לאביו. בשנת תרנ"ח יצא לאור קונטרס "כליל תפארת"{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/32780 כליל תפארת] באתר היברובוקס}} בו הוא תוקף את דברי הרב ליפשיץ על דבריו בפירוש המשנה{{הערה|סוף מסכת קידושין [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14281&st=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95&pgnum=176 דבריו] באתר היברובוקס}} בקשר [[אישיות|לאופיו המולד]] של [[משה רבינו]], לעומתו כתב הרב [[יוסף זכריה שטרן]] "שאין בזה שום מקום להתלונן על בעל תפארת ישראל, שאדרבא דבריו נאמרו בהשכל להגדיל מעלת בחיר היצורים".
 == ראו גם ==