ספינקס – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ שוחזר מעריכות של גל פרץ (שיחה) לעריכה האחרונה של AutoIKhitron |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==ספינקס יווני== |
==ספינקס יווני== |
||
על פי ה[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] הייתה רק [[מפלצות וחיות אגדיות|מפלצת]] אחת מסוג ספינקס. היא הייתה שדה של [[מזל רע]] והרס. על פי [[הסיודוס]] היא נולדה כבתם של ה[[כימרה]] ו[[אורתוס]], ולפי גרסה אחרת היא הייתה בתם של [[טיפון]] ו[[אכידנה]]. |
|||
הספינקס תוארה ביוון כאישה עם גוף אריה וכנפיים, או כאישה עם רגלי אריה וכנפיים. |
|||
[[הרה]] ו[[ארס (מיתולוגיה)|ארס]] שלחו אותה מביתה שב[[אתיופיה]] (היוונים זכרו שמוצא הספינקס מדרומה של מצרים ולכן מיקמו את ביתה באתיופיה) לשבת בשערי העיר [[תבאי]] ולשאול כל עובר אורח את השאלה המפורסמת: |
|||
'''"מה הולך בבוקר על ארבע, בצהריים על שתיים ובערב על שלוש?"''' אם טעה עובר האורח - הייתה חונקת אותו למוות. |
|||
היחיד שהצליח לפתור את החידה היה [[אדיפוס]] שידע שהתשובה היא "אדם" (שבשחר ימיו זוחל על ארבע, בשיא חייו הוא מתנהל על שתיים ובערוב ימיו - נשען על מקל). כאשר גילה לה את התשובה, התאבדה הספינקס בקפיצה מצוק גבוה. |
|||
הספינקס הינה יצור כילאים מפלצתי אשר גופה העליון בדמות אישה (פנים וחזה), בעלת רגלי אריה, כנפיי עיט, ולעתים זנב נחש. ישנם מחלוקות לגבי הוריה של הספינקס, אורטוס וכימרה, כימרה וטייפון או טיפון ואכידנה, אך כלל יצורים אלו מתוארים כיצורי כלאיים מפלצתיים (Thoei greek mythology, n.d). |
|||
ניתן לפגוש בספינקס בשלל תרבויות, התרבות המצרית העתיקה המיתולוגיה הרומית והיוונית. משמעות שמה של הספינקס ( Σφίγξ) במיתולוגיה היוונית נגזרת מהפועל "ספינגו" ( Σφίγγω )שמשמעו לחנוק, כשם שהייתה חונקת למוות את אלה שלא ענו נכון על חידתה, בזכות חידתה הספינקס מתוארת במקורות רבים כיצור מסתורי וחכם ולעתים רבות ניתן לשמוע את הביטוי "חכמת הספינקס" . כמו כן,שמה של הספינקס מעלה קונוטציות של רוע, אשר הייתה טורפת באכזריות את כל מי שלא ענה נכון על חידתה. (ביברמן, אין תאריך; עמיר, 2011). |
|||
סיפורה הידוע של הספינקס מהמיתולגיה היוונית מספר על חידתה ואדיפוס המלך. |
|||
הספינקס, אשר נשלחה כעונש על חטאיו של לאיוס המלך ושל תושבי העיר תבאי, התמקמה על חומה בכניסה לעיר. כל העוברים ושבים מן העיר נאלצו לענות על חידתה וכשטעו, נטרפו או נחנקו על ידה. העיר נכנסה למצור, מכיוון שאיש לא יכל להיכנס או לצאת ממנה ולכן לאיוס היה בדרכו לדלפי לנסות לקבל עזרה או חנינה מהאלים, בדרכו נרצח על ידי אדיפוס, עקב כך נוצר מצב שבו העיר הייתה שרועה במהומה רבה, משום שלא ידעו מי יצילם מן הספינקס. אחיה של המלכה, הצהיר כי האיש אשר יענה נכונה על חידת הספינקס ויציל את העיר, יינשא למלכה ויהיה המלך. אדיפוס הגיע לעיר תבאי ובהגיעו נתקל בספינקס, הספינקס חדה לו את החידה אשר מתנה את כניסתו לעיר במידה ויענה נכונה, אך אם יטעה יטרף על ידה וימצא את מותו. החידה הייתה: " מי הוא אשר אף שיש לו קול אחד, הוא ארבע רגלי, דו רגלי ותלת רגלי?" . על חידה זו, אדיפוס ענה נכונה, תשובתו הייתה כי זהו אדם. אדם הולך על ארבע כתינוק, על שתיים כבן אדם בוגר ולעת זקנה מתווסף לו המקל כרגל שלישית. לאחר שאדיפוס עונה נכונה על החידה, הוא למעשה מביס את הספינקס, היא מרגישה מושפלת ומבוישת ומשליכה עצמה למוות מן החומה. אדיפוס הוכתר למלך על ידי תושבי תבאי אסירי התודה על שהצילם מידי הספינקס. (דיקמן, 1967; וולטר, 1977). |
|||
הסברים מאוחרים לסיפור זה הם שמדובר בתקופת מעבר תאולוגית בין האלים הישנים לאלים האולימפיים החדשים. |
|||
== ספינקס צרפתי == |
== ספינקס צרפתי == |
||
גרסה מ־11:06, 23 ביולי 2017
ספינקס הוא יצור מיתולוגי המתואר כשילוב של אריה עם ראש אדם, לפעמים מתואר כבעל כנפיים. הספינקס מתואר לראשונה בממלכה הקדומה במצרים העתיקה, אך הייתה לו השפעה על תרבות יוון העתיקה. מקור שמה של החיה: "ספינקס" - Σφιγξ ביוונית מקורו במילה σφιγγω, "ספינגו" שמשמעו "לחנוק".
ספינקס מצרי
במיתולוגיה המצרית משלב הספינקס גוף של אריה עם ראשו של פרעה. המפורסם מבין הספינקסים הוא הספינקס הגדול של גיזה, הנמצא בגיזה שבגדה המערבית של הנילוס. ספינקס זה פונה מזרחה, ובין כפות רגליו נמצא מקדש. כיום סבורים שראשו של ספינקס זה הוא ראשו של פרעה חפרע, ובנייתו מתוארכת למאה ה-28 לפני הספירה כנראה בין 2723 ל-2563 לפני הספירה. אולם יש סברות המתארכות את הספינקס לתקופה קדומה הרבה יותר (המאה ה-40 לפני הספירה).
ספינקסים מצריים נמצאים גם במוף שבמצרים - ספינקסים עם ראש ראם המייצגים את האל אמון.
לא ידוע כיום כיצד המצרים הקדמונים קראו לספינקס. בערבית נקרא הספינקס "אבו אל-הול" - "אבי הטרור" או "אבי האימה".
ספינקס יווני
על פי המיתולוגיה היוונית הייתה רק מפלצת אחת מסוג ספינקס. היא הייתה שדה של מזל רע והרס. על פי הסיודוס היא נולדה כבתם של הכימרה ואורתוס, ולפי גרסה אחרת היא הייתה בתם של טיפון ואכידנה. הספינקס תוארה ביוון כאישה עם גוף אריה וכנפיים, או כאישה עם רגלי אריה וכנפיים. הרה וארס שלחו אותה מביתה שבאתיופיה (היוונים זכרו שמוצא הספינקס מדרומה של מצרים ולכן מיקמו את ביתה באתיופיה) לשבת בשערי העיר תבאי ולשאול כל עובר אורח את השאלה המפורסמת: "מה הולך בבוקר על ארבע, בצהריים על שתיים ובערב על שלוש?" אם טעה עובר האורח - הייתה חונקת אותו למוות.
היחיד שהצליח לפתור את החידה היה אדיפוס שידע שהתשובה היא "אדם" (שבשחר ימיו זוחל על ארבע, בשיא חייו הוא מתנהל על שתיים ובערוב ימיו - נשען על מקל). כאשר גילה לה את התשובה, התאבדה הספינקס בקפיצה מצוק גבוה.
הסברים מאוחרים לסיפור זה הם שמדובר בתקופת מעבר תאולוגית בין האלים הישנים לאלים האולימפיים החדשים.
ספינקס צרפתי
במאה ה-16 החלו לפסל בצרפת פסלים בצורת ספינקס - בעלת ראש של אישה צעירה וגוף של אריה חושב. פסלים אלה היו נפוצים כחלק מהאומנות ה"גרוטסקית".
השימוש בתואר "ספינקס"
כיום, נהוג לכנות מנהיגים ותיקים בכינוי "ספינקס". כך, לדוגמה, זכה חסני מבארכ, נשיא מצרים לשעבר, בכינוי "הספינקס", ואילו נשיא סוריה לשעבר, חאפט' אל-אסד, כונה "הספינקס מדמשק".
הבעת הפנים הקפואה של הפסל יצרה את הביטוי: "פני ספינקס" לאדם שאינו מסגיר בהבעות הפנים את רגשותיו.
