מונרכיה

מונרכיות העולם - מקומות, בהם נהוגה כיום מונרכיה, צבועים בכחול

מונרכיה (ביוונית: μοναρχειν - "שלטון-יחיד", μονος (מונוס) - יחיד, αρχειν (ארכיה) - לשלוט) היא שיטת ממשל בה בראש המדינה עומד שליט יחיד המכהן, מרגע מינויו, לכל ימי חייו וטוען ללגיטמיות שלטונו, לרב מכח הורשה אך לעיתים גם מסיבות אחרות כגון מכח המסורת והנוהג או מתוקף החוק. טענה זו ללגיטימיות היא המפרידה בין המונרכיה לדיקטטורה. ראש המדינה מכונה מונרך ולו מעמד טקסי מיוחד המלווה בתואר כבוד כגון: מלך, נסיך, קיסר, ברון, דוכס, רוזן, או אפיפיור.

ביוון העתיקה, משמעותה של מונרכיה הייתה ריכוזו של כל הכח הפוליטי בידיו של אדם אחד, שליט כל יכול. כיום, משמעות זו מיוחסת לשלטון אוטוקרטי או דיקטטורי, והמונח "מונרכיה" קיבל משמעות שונה במקצת. המונח יכול להתייחס לשיטת הממשל הנהוגה במדינות שהעומד בראשן טוען ללגיטימיות שאינה מנדט העם, טענה הנעשית לרב, או לפחות מגובה, על-ידי הכרזתו של השליט על עצמו כעל מלך, קיסר או כל אחד מתארי הכבוד הניתנים למונרכים. לחילופין, המונח יכול להתייחס גם לשיטת הממשל במדינות בהן תפקיד השליט או ראש המדינה מועבר בירושה, דבר המגובה לרב בטענות השלטון ללגיטימיות אך לא תמיד. עמידה באחד משני תנאים אלו "מזכה", לעיתים, מדינה במעמד של מונרכיה על אף שאינה עומדת בכל התנאים המוזכרים בתחילת הערך.

המונח "מונרכיה" יכול לשמש גם לתיאור מדינה הדוגלת בשיטת השלטון המונרכית. בדרך-כלל, לעומת זאת, מדינות כאלו מזהות עצמן באופן צר יותר לפי התואר בשימוש על-ידי המונרך, לדוגמה: ממלכה, נסיכות, קיסרות או דוכסות. גם הדרך בה מגדירה המדינה את שיטת הממשל בה עלולה להשתנות כתלות בתואר המונרך ולהיקרא מלוכה, למשל.

סמכויותיו של המונרך

נהוג לסווג את מונרכיות עצמה לפי סמכויותיו של המונרך, כמות הכח בה הוא אוחז לעומת רמת כפיפותו לעם או למוסדות אחרים. ניתן להבחין בשלושה סוגים של מונרכיות, לפי סיווג זה:

• מונרכיה מסורתית
• מונרכיה אבסולוטית
• מונרכיה חוקתית

מונרכיה מסורתית הינה מונרכיה בה למונרך כח בלתי-מוגבל יחסית, אך הוא מחוייב למסורת, חוקה חלשה כלשהי ואו מעמד אצולה נמוך, כמו ברונים ודוכסים.

רעיון המונרכיה האבסולוטית התפתח בימי הביניים מהפיאודליזם, אז המונרך היה ראשון בין שווים בקרב האצולה. מעמדו של המונרך בקרב האצילים עלה בהדרגה עם יצירת הניהול המרוכז והמעבר ללחימה בעזרת צבאות עומדים המגובים בארטילריה יקרה. המונרכים המוקדמים הצדיקו את העלייה במעמדם כזכות אלוהית, אלוהים נתן להם את הזכות לשלוט על האדמה והאנשים בה. בנוסף, הם הכריזו על יכולתם לקבוע את דת הנתונים להם ופעלו לביטול מוסדות וחוקים שהגבילו מונרכים שקדמו להם. אחד המונרכים המפורסמים שטענו לזכות אלוהית היה לואי ה-14, מלך צרפת. מאוחר יותר, בעידן האורות, הצדיקו מונרכים את שלטונם כאבסולוטיזם נאור. רעיון זה הפסיק להתקיים עם נפילתו של נפוליאון.

במונרכיה אבסולוטית למונרך שליטה מוחלטת על כל התחומים במדינה, ואולי אף על כל תחומי החיים של האזרחים בה. המונרך האבסולוטי אינו מוגבל על-ידי חוק או חוקה כלשהם, הוא הסמכות העליונה במדינה, הוא מעל לחוק והחוקה, במידה וקיימת, ולכן רשאי לשנותם כראות עיניו וכרצונו. תיאורטית, למונרך האבסולוטי שליטה מלאה על האדמה וכל האנשים בה, כולל האריסטוקרטיה והכמורה. למרות זאת, מונרכים אבסולוטים רבים גילו שכוחם מוגבל. רשויות דתיות מסוימות יכולות, לעיתים, להניע את המונרך מלבצע מעשים מסוימים וכן מצופה מהמונרך לעקוב אחר המסורת ומנהגי התרבות.

המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית הביעו לדעיכה משמעותית בפופולריות של המונרכיה האבסולוטית ולאימוצן של שיטות הדוגלות בכך שהמדינה נוצרה בשביל ולמען העם ולא להפך. למרות זאת, גם בימינו קיימות מספר מונרכיות אבסולוטיות, הללו נוטות לשרוד רק בחברות בעלות טכנולוגיה המספיקה בכדי לאפשר ריכוז וארגון של כח, אך לא בשביל לאפשר חינוך ותקשורת מהירה. מונרכיות אלו מאופיינות לרב בכך שמרבית העושר מרוכז אצל שכבה קטנה ולו רב האנשים צמיתים עובדי אדמה, או, כפי שקורה במונרכיות המפרץ, דוגמת ערב הסעודית, מודל פטרנליסטי הממתיר תגמולים על האזרחים (בעוד שבפועל הם נשארים נתינים) ומייבא עבודה זרה זולה.

מונרכיה חוקתית שונה מזו האבסולוטית בכך שבשיטת שלטון זו קיימת חוקה המכירה במונרך, בין אם נבחר או המקבל תפקידו מתוקף ירושה, המשמש כראש המדינה. כלומר, החוקה היא מעל למונרך, הוא כפוף לה ופועל מתוקף סמכותה ולא להפך. המונרך מחוייב לחוקה ככל אזרח, אך ייתכן והיא תיתן לו זכויות יתר כגון חסינות תחת תנאים מסוימים. מונרכיות חוקתיות מודרניות מאמצות, לרב, את עקרון הפרדת הרשויות, אז המונרך הוא ראש הרשות המבצעת ולעיתים הוא אף דמות סמלית טקסית בלבד נטולת כל סמכות, כמעט. כך המצב במונרכיות חוקתיות שהן גם דמוקרטיות ייצוגיות, כמו הממלכה המאוחדת, הללו נקראות מונרכיות דמוקרטיות חוקתיות והמונרך אולי נחשב בהן לראש המדינה, אך ראש הממשלה, לו ניתן המנדט בצורה ישירה עו עקיפה בבחירות, הוא ראש הרשות המבצעת. במונרכיות אלו, החוקה היא המגבילה את המונרך. יש לציין שלא כל מונרכיה חוקתית היא דמוקרטיה ייצוגית, ההיסטוריה מלמדת על מונרכיות חוקתיות שחוקתן היית פשיסטית או קווזי-פשיסטית, כך קרה באיטליה, יפן וספרד.

סוגי מונרכיות

הדגם הידוע והמקובל כיום של מונרכיה הוא זה של שליט או ראש מדינה, יהיו סמכויותיו אשר יהיו, המקבל תפקידו בירושה וממשיך לכהן בו למשך כל שארית חייו. עם מותו עובר התפקיד הלאה לבנו וכן הלאה. כך למשל שלט דוד על ממלכת ישראל המאוחדת, עם מותו ירש אותו בנו שלמה. עם מות שלמה ירש אותו בנו, רחבעם, למרות שרק ממלכת יהודה נשארה תחת שלטונו לאחר פילוג הממלכה, וכך המשיך השלטון לעבור מאב לבן. בפועל, מבחינה היסטורית, התקיימו סוגים שונים של מונרכיות שלאו דווקא עמדו בדגם המוצג לעיל.

בעת העתיקה, היו מסורות שונות של מונרכים נבחרים, בעיקר בחברות נודדות, כמו השבטים הגרמאנים לפני שהקימו ממלכת קבע על הריסותיה של האימפריה הרומית. לעיתים קרובות התגלו ניגודי עניינים כאשר הבית השולט רצה שבניו ימשיכו לשלוט אך אצולה נרחבת יותר התחרתה בו. במקרים כאלה, ירושת השלטון בפועל הייתה תלויה, לרב, בפופולריות המועמד ואו תמיכה בו מצד הכוחות החמושים. האחרונים הבינו את מידת השפעתם בבחירת השליט ולעיתים אף העריכו עצמם יותר מדי עד כדי העלאתם של חסרי יכולת ופושעים לשלטון. היו מקרים בהם הכוחות החמושים אף החלו במרד של ממש לשם תפיסת השלטון. המלכים ההלניסטים של מוקדון ושל אפירוס נבחרו על-ידי הצבא מתוך כלל הגברים החברים בבית המלוכה. שיטה זו הייתה קרובה לשיטת הבחירה בדמוקרטיה היוונית, בה זכות הבחירה ניתנה רק לאזרחים, משום שלרב שירות צבאי נקשר עם קבלת אזרחות. במקדון מסורת זו המשיכה עד פירוק הממלכה בידי הרומאים לאחר מלחמת מוקדון השלישית. בחירת המונרך הייתה נהוגה גם באימפריה הרומית הקדושה, שם מוסד ה"נסיכים הבוחרים" בחר את קיסרי רומא.

היו מונרכיות שהתקיימה בהן מערכת של מעבר השלטון בירושה, מאב לבן, אך הסמכויות הפוליטיות של המונרך לא באמת היו ברשותו. היו מונרכיות בהן הכח האמיתי שכן אצל הצבא, כך היה ביפן, שם ראש הצבא, השוגון, הפך למונרך בפועל תחת הקיסר, וכך היה גם בתאילנד. במונרכיות אלו ראש הצבא קיבל לרב תפקיד דומה לראש הממשלה של ימינו, ראש ההרשות המבצעת ולעיתים תפקיד זה אף הוא התחיל לעבור בירושה. באיטליה הפשיסטית, התקיימה המונרכיה לצד המפלגה הפשיסטית זמן רב, דו-קיום דומה, אך קצר יותר, התרחש גם ברומניה, הונגריה ויוון. ספרד תחת שלטונו של פרנסיסקו פרנקו הייתה מונרכיה באופן רשמי, אך לא היה מונרך על כס המלכות. לאחר מותו של פרנקו, ירש את מקומו כראש המדינה יורש העצר הבורבוני, חואן קרלוס הראשון. יש להפריד בין המתואר לעיל לבין המונרכיות החוקתיות המוכרות לנו היום, כאן דובר על מצב בו נראה שלמונרך סמכויות מסוימות אך בפועל אין לו יכולת להפעילן, זה שונה מהמונרכיה החוקתית בה גם אם סמכויות המונרך אפסיות והכח נמצא בידי אחרים, הדבר הינו רשמי וברור וידוע לכל.

היו מצבים בהן דיקטטור הכריז על עצמו כמונרך של רפובליקה לשעבר, ובכך החל במונרכיה שהוכרזה על-ידו וללא כל קשר לשושלת קודמת כלשהיא. המפורסם מאלה, היה נפוליון בונפרטה שהמליך עצמו לקיסר הראשון של צרפת (שהייתה ממלכה בימי קדם), לאחר שהצליח, בצורה חוקית, להשיג שליטה על הרפובליקה הצרפתית בתור קונסול ראשון לשארית חייו. חיקוי בוטה של אימפריית נפוליאון בוצע על-ידי הדיקטטור בוקסה הראשון באימפריה המרכז האפריקאית הענייה עד מאוד (כיום, לאחר שזכתה בעצמאותה היא מכונה הרפובליקה המרכז אפריקאית). בנוסף, גם יואן שיקאי הכתיר עצמו כקיסרה של האימפריה הסינית, שלא זכתה לראות ימים רבים, מספר שנים אחרי שנוסדה הרפובליקה הסינית.

ישנן מדינות להן ניתן לקרוא "מונרכיות וירטואליות" או "מונרכיות דה-פקטו", אלו הן מדינות המכריזות על עצמן כרפובליקות אך נראה שבפועל מתקיים מעבר בירושה, מאב לבן, של תפקיד ראש המדינה. במדינות אלו בנו של ראש המדינה הופך ליורש העצר המיועד, דבר היוצר מן שושלת, אך צורת מעבר שלטון זו אינה מעוגנת בחוקה. מדינות אלה הן אולי רפובליקות מהבחינה התיאורטית, אך בפועל הן מונרכיות, גם אם לא הכריזו על כך רשמית בחוקתן. במאה העשרים התקיימו מונרכיות מסוג זה בניקרגואה והאיטי, ובתחילת המאה העשרים ואחת התקיימו מונרכיות כאלה גם בצפון קוריאה ובסוריה. אולם, יש להזהר בהגדרתן של מדינות כמונרכיות וירטואליות או מונרכיות דה-פקטו, מעבר בודד של השלטון מאב לבן, ללא מנגנון חוקתי המחייב מעברים מסוג זה, אינו בהכרח מעיד על היותה של המדינה מונרכיה. מעבר השלטון הבא עלול להיקבע בדרך אחרת על-ידי האחראים האמיתיים על קביעת השלטון (שכן דיקטטור מת מאבד את כוחו). קיימים מקרים בהם רפובליקות דמוקרטיות אמיתיות יצרו מצב בפועל של מעבר השלטון בירושה, לעיתים עד כדי מצב של "שושלת שלטון" בת שלוש דורות (כך קרה עם משפחת גנדי בהודו), אך שליטים אלה שולטים רק בעת כשמפלגתם בשלטון.

אפילו היותו של המונרך שליטה הריבוני של המדינה, לא תמיד הייתה עובדה בשטח. קרו מקרים בהם הפסידה מדינה את ריבונותה לטובת מדינה אחרת, אך המוסד המונרכי בה נשמר. במצבים שכאלו, הפכה לרב המונרכיה, כמו המדינה עצמה, לתלויה בכח הריבוני החדש. כתוצאה מכך אמנם המונרך נשאר במעמדו אך בפועל הפך לוסאל פיאודלי, אם קרה הדבר בימי הביניים, או היה לחלק מצורת השליטה העקיפה של המדינה הריבונית, אם למשל מדובר בשיטה בה נקטו הבריטים בכיבושיהם בתקופה הקולוניאלית.

המשכיות במונרכיה

מונרכים מכהנים בתפקידם, ברב מכריע של המונרכיות, כל ימי חייהם. מונרכיות נבחרות, כפי שהיו נהוגות בעת העתיקה, כמעט וחלפו מן העולם. בעת פטירתו של המונרך, או במקרים נדירים ביותר פרישתו, עולה הצורך להעלות מונרך חדש. במונרכיות חוקתיות, דרך בחירתו של המונרך הבא ודרך המלכתו קבועה בחוקה או החוק, כפי שהועברו על-ידי המחוקק. מונרכיות אחרות פועלות לפי מנהגים ומסורות או חוקים כפי שנקבעו על-ידי המונרך הקודם. בשנים המקרים, ברב מכריע של המונרכיות, מימי הביניים ועד ימינו אנו, מדובר בחוק הירושה.

חוקי הירושה מסתמכים על כך שהשלטון מצוי בידי שושלת מסוימת ועובר בה מדור לדור. משפחת השלטון יכולה לטעון, במקרים מסוימים, שהשלטון נתון לה מתוקף זכות או בחירה אלוהית ולכן זוהי זכותה ואף מחוייבותה להמשיך ולשלוט בכתר. בהכרזות רבות שבוצעו על-ידי מונרכים מופיע הביטוי "בחסד האל" (by the Grace of God) כהראייה לתוקף האלוהי של השלטון. לעיתים, מוצדקים חוקי הירושה בטענה שאנשי המשפחה טובים יותר מלידתם, רק בשל הדם הזורם בעורקיהם, היותם בעלי "דם כחול", אם מפאת אותה בחירה אלוהית או מסיבות אחרות. טענה זו באו רעיונות ההשכה להפריך בהכריזם ש"כל בני האדם נולדו שווים".

לפי שיטת הירושה, המונרך הבא צריך להיות שייך לשושלת המלוכה, בעל ייחוס וקשר דם למונרך הקודם או לאחד המונרכים הקודמים בשושלת. לרב נהוג לבחור באדם בעל קשר הדם הקרוב ביותר למונרך הקודם עם עדיפות לזכרים. כלומר, היורש יהיה בנו הבכור של המונרך, במידה ואינו יכול לרשת ירשו את המונרך אחיו הזכרים (האח הבוגר מביניהם שיכול לרשת) ובמידה ואף אחד מהם אינו יכול, או שלמונרך כלל אין אחרים זכרים, בתו הגדולה ביותר של המונרך היכולה לרשת אותו, תירש אותו. דוגמה למונרכיה מסוג זה היא הממלכה המאוחדות, אילו היה לאליזבת השנייה, מלכת הממלכה, אח צעיר, הוא זה שהיה יורש את הכתר עם מותר אביה, המלך ג'ורג' השישי.

אולם, לא תמיד זהו המצב. במונרכיות מסוימות, מאפשרים חוקי הירושה רק לזכרים לרשת את הכתר, כך למשל ביפן, שם אסור לנשים לרשת את כס הקיסרות. חוק זה העמיד את שושלת הקיסרות בסכנה כאשר לקיסר, אקיהיטו, נולדו בנות בלבד עד לשנת 2006, אז נולד לו בן. מסיבה זו, עלתה ההצעה לאפשר גם לבנות לרשת את הקיסר, אך הדיונים בה הוקפאו, כאמור, עם הולדת הבן המיוחל. במונרכיות אחרות כלל אין חשיבות למינו של הצאצא הבכור ובכל מקרה הוא ירש את המונרך בעת מות., זהו המקרה בשבדיה, שם הנסיכה ויקטוריה היא יורשת העצר אף על פי שיש לה אחים זכרים צעירים ממנה.

בזמנים קדומים, לעיתים לא היה ברור מי יירש את המונרך והדבר הוביל למספר מלחמות עקובות מדם. כיום, ישנה מחלוקת בנוגע לחוקי הירושה הנהוגים במספר מונרכיות החברות באיחוד האירופי, כמו הממלכה המאוחדות וסקנדינביה. מונרכיות אלו דורשות מהמונרך בראשן לאחוז באמונה דתית מסוימת (בממלכה המאוחדת הדבר נקבע בחוקה לפי בשנת 1701 במה שנקרא ה-Act of Settlement). דרישה זו סותרת את חוקי האיחוד האירופי האוסרים מניעת בחירתו של אדם לתפקיד ציבורי בשל דתו.

המשכיות השלטון במדינות הנמצאות תחת שליטתו של כח זר הייתה תלויה, לעיתים תכופות, בהסכמתו של כח זה. הכוחות השולטים שמרו לעצמם את הזכות להדיח ולהחליף את מונרכים לא נאמנים. כך נבוכדאנצר, מלך בבל, לאחר שהחריב את בית המקדש הראשון, הדיח והגלה את צדקיהו, מלך יהודה, שמרד בו והחליפו בגדליהו בן אחיקם.

שקיעתה של מונרכיה

מדינה יכולה לחדול מלהיות מונרכיה על-ידי שינוי חוקתי, לרב באמצעות משאל עם בו ישאלו האזרחים האם ברצונם להמשיך בצורת השלטון הנוכחית או להחליפה, כך קרה באיטליה. במידה ואין הדבר אפשרי, ישנה אפשרות של ביצוע מהפכה שבמהלכה יודח המונרך, תופל המונרכיה ויכונן משטר חדש, כפי שקרה במהפכה הצרפתית. לרב, מוחלפת המונרכיה ברפובליקה, שיטת משטר הנחשבת להפוכה ממונרכיה, משום שהשלטון בה אינו עובר בירושה, אלא נבחר על-ידי האזרחים.

במקרה של מונרכיות הנשלטות בידי כח זר, יכול אותו הכח לשנות את שיטת הממשל, בין אם על-ידי ביטול כליל של המונרכיה, או לחילופין חלוקתה או מיזוגה עם מונרכיות אחרות. באוגנדה, למשל, מונרכיות שבטיות מקומיות בוטלו עם איחודה של המדינה.

המונרכיה האחרונה שבוטלה הייתה במאוריציוס בשנת 1992. בשנת 1999, לעומת זאת, הצביעו האוסטרלים לשמר את מעמד מדינתם כמונרכיה תחת שלטונה של המלכה אליזבת השנייה.

אי קיומו של מונרך אינו בהכרח מעיד על נפילת המונרכיה ואכן היו מדינות שהחשיבו עצמן כמונרכיות על אף שכלל לא היה מונרך לעמוד בראשן. כך היה המקרה עם ספרד בין השנים 1947-1975 וגם עם הונגריה בין השנים 1920-1944.

במקרים מסוימים, מונרכיה הופלה אך שוחזרה לאחר-מכן, כך היה באנגליה ובספרד, למשל.

מונרכיות יחודיות

בהיסטוריה, וגם בתקופה המודרנית, יש מספר דוגמות למונרכיות החורגות מהדגמים המקובלים או בעלות מאפיינים חדשים ובלתי צפויים.

בעוד שניתן לצפות שמונרך אחד יהיה ראשה של מדינה אחת, בכמה מקרים לאורך ההיסטוריה, אדם אחד שימש כמונרך של מספר מדינות עצמאיות שונות. מצב זה מכונה באנגלית Personal union, איחוד על-ידי אדם. איחוד מסוג זה אינו מחייב דווקא מונרך ויכול להתרחש בכל מצב בו אדם אחד משמש כראש מדינה של שתיים, או יותר, מדינות עצמאיות. במקרה של מונרך, עלול המונרך לקבל תואר שונה בכל אחת מהממלכות המכירות בו. דוגמה טובה לכך מהוות מספר מושבות (קולוניות) של האימפריה הבריטית, ביניהן אוסטרליה, קנדה, ג'מייקה וניו זילנד. כולן כעת ממלכות עצמאיות אך הן ממשיכות להכיר במונרך הבריטי כראש המדינה שלהן, אך עם תואר שונה בכל מדינה (למשל מלך/מלכת ג'מייקה). מדינות אלו, כולל הממלכה המאוחדת, ידועות כ-Commonwealth Realms (שלא לבלבל עם ה-Commonwealth of Nations, הידוע בעברית כ"חבר העמים הבריטי", שלא כל חבריו מכירים במלך בריטניה כראש המדינה). במקרים אחרים, כמו של אנגליה וסקוטלנד, איחוד על-ידי אדם היווה שלב מקדים למיזוג בין המדינות.

מדינת אנדורה היא דוגמה למצב הפוך. מדינה זו היא הנסיכות היחידה בעולם לה שני נסיכים-שותפים, שניהם משמשים כראשי המדינה. אם לא די בכך, שני נסיכים אלו הם הבישוף של אורגל ונשיא צרפת. זהו מצב ייחודי ביותר בו מונרך של מדינה עצמאית נבחר באופן דמוקרטי על-ידי אזרחיה של מדינה אחרת, אשר אפילו אינה באיחוד על-ידי אדם (Personal union) איתה.

מצב ייחודי נוסף הוא כאשר מדינות החברות בפדרציה הן מונרכיות, אך המדינה הפדרלית המורכבת מהן, היא עצמה אינה מונרכיה. דוגמה לכך מהוות האמירויות היוצרות את איחוד האמירויות הערביות, כל אחת מהן הינה מונרכיה שבראשה עומד אמיר (בערבית: أمير - נסיך), אך בראש האיחוד עומד נשיא הנבחר על-ידי מנהיגי האמירויות לתקופה של חמש שנים.

הוותיקן מהווה דוגמה מודרנית נדירה למונרכיה נבחרת, שאינה עוברת בירושה. שם, בנוסף לתפקידו כראש הכנסייה הקתולית, משמש האפיפיור כמונרך אבסולוטי. האפיפיור נבחר על-ידי, ולרב גם מתוך, מועצת הקרדינלים, כאשר זו מתכנסת בוועידה מיוחדת הנקראת בלטינית "קונקלווה" (Conclave). אי קיומה של מערכת מעבר של השלטון בירושה הינה תוצאת טבעית וברורה של התנזרות הבישופות ממין ולכן אי אפשרות לקיומו של יורש לכתר. למרות זאת, האפיפיורות, בתקופות שונות, הייתה תחת שליטתן של משפחת איטלקיות רבות עוצמה. מספר אפיפיורים נורשו על-ידי בני משפחה קרובים, לעיתים אף על-ידי בניהם ממש (רשמית תוארו כ Nepotes, מילולית nephews, אחיין). בדומה למונרכיות אחרות, מקבל האפיפיור את תפקידו לכל ימי חייו.

פדרציית מלזיה מהווה דוגמה נדירה נוספת למונרכיה נבחרת, בה לא רק שהמונרכיה אינה עוברת בירושה אלא גם לא ניתנת למונרך לכל ימי חייו. מלכהּ הפדרלי של מלזיה, המכונה יאנג די-פרטואן אגונג (Yang di-Pertuan Agong), נבחר מתוך, ועל-ידי, השליטים מתוקף ירושה (רובם סולטנים) של המדינות החברות בפדרציה, לתקופת כהונה של חמש שנים.

סמואה מתוארת לעיתים כמונרכיה, למרות שהדבר מעורר מחלוקת שהיא הסיבה לייחודיותה של סמואה כמונרכיה. בראשה של סמואה עומד הנשיא-לכל-החיים (בשפתם: ""o le Ao o le Malo") מלייטו טנומפילי השני, השייך לאחת משלושת המשפחות הנסיכותיות. החוקה מצהירה עליו ראש המדינה מבחינה מלכותית לכל חייו, אך יירש אותו נשיא שייבחר לתקופה של חמש שנים על-ידי המחוקק.

מונרכיות בנות זמננו

בזמננו ישנן 45 מדינות בעולם שראש מדינתן הינו מונרך והן מוכרות כמונרכיות, 16 מתוכן הן Commonwealth Realms המכירות במונרך הבריטי כראש מדינתן.

מדינה	תואר המונרך	היקף המונרכיה	הערות
אוסטרליה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
אנדורה	נסיכים-שותפים	נסיכות חוקתית	הדי-ארכיה היחידה בעולם - תחת שלטונם המשותף של הבישוף מאורגל וראש המדינה הצרפתי בתור היורש של הרוזן מפויקס
איחוד האמירויות הערביות	נשיא	מונרכיה פדרלית חוקתית	רשמית המונרך נבחר מבין ועל-ידי שבעת האמירים של המדינות המרכיבות את האיחוד. בפועל, המונרך הנבחר הינו שליטה של המדינה הראשית באיחוד, אבו דאבי
איי שלמה	מלך/מלכה	מלוכה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
אנטיגואה וברבודה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
בהאמה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
בהוטן	מלך הדרקון, בשפתם: Druk Gyalpo	מונרכיה אבסולוטית	מונרכיה בודהיסטית
בחריין	מלך, בשפת המקום מאליק (בערבית: مَلِيك)	מונרכיה חוקתית למחצה	המונרך היה ידוע כ"אמיר" (בערבית: أَمِير) עד לשנת 2002
בלגיה	מלך/מלכת הבלגים	מונרכיה חוקתית, החל מהעצמאות בשנת 1830, מודל של ליברליזם וריסון הכוח המלכותי	בשליטת המלך ההולנדי עד לשנת 1830
בליז	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
ברבדוס	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
ברוניי	סולטן	סולטנות אבסולוטית
ג'מייקה	King/Queen	מונרכיה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
גרנדה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
דנמרק	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	מלכת דנמרק היא גם מלכת גרינלנד ואיי פארו. חוקי הירושה שונו בשנת 1953 בכדי לאפשר עלייתן של מונרכים ממין נקבה.
הממלכה המאוחדת	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	Commonwealth Realm. המונרך של הממלכה המאוחדת הינו גם המונרך של גרנסי, ג'רזי, האי מאן, ושל המדינות נטולות הריבונות אנגווילה, ברמודה, איי הבתולה הבריטיים, הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי, איי קיימן, איי פוקלנד, גיברלטר, מונטסראט, פיטקרן, סנט הלנה, איי ההתרוממות (Ascension Island), טריסטן דה קונה, איי דרום ג'ורג'יה ואיי דרום סנדוויץ' ואיי טורקס וקאיקוס
טובאלו	מלך/מלכה	מלוכה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
טונגה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	הכינוי הפולינזי המסורתי טוי (Tu'i), שפירושו צ'יף שבטי, דוכא על-ידי כינויי המלוכה המערביים בשנת 1865
יפן	קיסר יפן, מבוטא: Tennō	מונרכיה חוקתית	הקיסר היחיד בעולם. מבחינה פוליטית, אולי המונרך החלש בעולם. הוכרז כבובה פוליטית לאחר הפסדה של יפן במלחמת העולם השנייה
ירדן	המלך ההאשמי, בשפת המקום "מאליק" (בערבית: مَلِيك)	מונרכיה האשמית חוקתית למחצה	המונרכיה הוקמה על-ידי הממלכה המאוחדת בשנת 1921.
כווית	אמיר (בערבית: أَمِير) ובפירוט "אמיר אדאוולת אל-כווית" שמשמעו בערבית אמיר (נסיך) מדינת כווית.	אמירות חוקתית למחצה	עד לשנת 1961 כונה המונך "חכים אל-כווית", שפירושו שלי כווית. כמו בכל שושלות המפרץ למונרך תואר של שייח'
לוקסמבורג	דוכס/דוכסית	דוכסות	הדוכסות היחידה שנותרה כיום. עד לשנת 1890 נשלטה לוקסמבורג בידי מלך הולנד
ליכטנשטיין	נסיך, בשפת המקום מבוטא: Fürst	נסיכות חוקתית למחצה
לסוטו	מלך	מונרכיה חוקתית	עד לשנת 1965 היה ידוע כ-Paramount Chief, השליט העליון
מונאקו	נסיך/נסיכה ריבון/ית	נסיכות חוקתית למחצה	המונרכיה הריבונית האחרונה תחת הגנה (במקרה של מונאקו, הגנה צרפתית)
מלזיה	השליט העליון (במלאית: Yang di-Pertuan Agong)	מונרכיה פדרלית חוקתית	מונרך נבחר מבין ועל-ידי תשעת סולטני המדינות המרכיבות את הפרדציה לתקופת כהונה של חמש שנים
ממלכת ארצות השפלה	מלך/מלכה, בשפת המקום: Koning/Koningin	מונרכיה פדרלית חוקתית	המלך משמש כמלך בהולנד והקולוניות שלה: האנטילים ההולנדיים וארובה
מרוקו	מלך, בשפת המקום "מאליק" ((בערבית: مَلِيك))	מונרכיה חוקתית למחצה	סהרה המעברית נמצאת כרגע תחת כיבוש צבאי מצד מרוקו
ניו זילנד כולל איי קוק וניווה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
נפאל	מלך, בשפת המקום: Maharajadhiraja	מורנכיה חוקתית	המונרך פיזר את הפרלמנט בשנת 2002 עקב מלחמת אזרחים, כאשר הוא נשבע להחזיר את השלטון הדמוקרטי תוך שלוש שנים. הפרלמנט חזר לתפקוד באפריל 2006
נורבגיה	מלך, בשפת המקום: Norges Konge	מונרכיה חוקתית
סווזילנד	מלך (גם Indovuzaki (ספרותית She-Elephant) או המלכה האם)	מונרכיה אבסולוטית	כרגע בהליכי דמוקרטיזציה
סנט וינסנט והגרנדינים	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
סנט לוסיה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
סנט קיטס ונוויס	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
ספרד	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	מלך ספרד הוא גם מלך האיים הקנריים, סאוטה ומלייה, וכן מחזיק בתואר מלך ממלכת ירושלים. המונרכיה הספרדית שוחזרה בשנת 1975
עומן	סולטן	סולטנות אבסולוטית
ערב הסעודית	מלך, בשפת המקום "מאליק" (בערבית: مَلِيك). מכונה גם: שומר שני המסגדים הקדושים(בערבית: خادم الحرمين الشريفين), הכוונה לשתי הערים הקדושות לאיסלאם מכה ואל-מדינה	מונרכיה אבסולוטית	ערב הסעודית אוחדה בשנת 1932.
פפואה גינאה החדשה	מלך/מלכה	מלוכה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
קטאר	אמיר	אמירות אבסולוטית	בעבר, "חכים קטאר", משמעו בערבית שליט קטאר. החל מ-3 בספטמבר 1971 מכונה השליט "אמיר דאוולת קטאר", משמעו בערבית אמיר מדינת קטאר
קמבודיה	מלך; התארים נבחרים בצורה אישית אך מרבית המלכים מכלילים את התארים: Brhat Pada, Samdach Brhat, Varman, Rajadhiraja, Parama ו-Adipati	מונרכיה חוקתית	הונהגה מחדש בשנת 1993.
קנדה	מלך/מלכה	מונרכיה חוקתית	Commonwealth Realm, המונרך מיוצג על-ידי מושל כללי
קריית הוותיקן	אפיפיור	תאוקרטיה אבסולוטית	נבחר על-ידי הקרדינלים בקונקלווה, האפיפיור הוא שליטה הריבוני של הכנסייה הקתולית
שבדיה	מלך/מלכה, בשפת המקום: Konung/Drottning	מונרכיה חוקתית	חוקי הירושה שונו בשנת 1979 בכדי לאפשר עלייתן של מונרכים ממין נקבה
תאילנד	מלך	מונרכיה חוקתית	כל מלכי השושלת הצ'קרית מכונים "ראמה" עם מספר סידורי תואם (ראמה הראשון, ראמה השני וכן הלאה). המונרכיה הינה מונרכיה בודהיסטית

מונרכיות ה-Commonwealth Realm (באדום)

ראו גם

• מונרכיה חוקתית
• פיאודליזם
• תאוקרטיה

מונרכיות היסטוריות

• ממלכת ישראל המאוחדת
• ממלכת יהודה
• ממלכת ישראל
• האימפריה הרומית הקדושה
• האימפריה הבריטית

שושלות מונרכים

• מלכי יהודה וישראל
• מלכי אנגליה
• אפיפיורים
• קיסרי יפן

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של מוסד המלוכה הבריטי
• Monarchy.net - אתר העוסק במונרכיה החוקתית האנגלית ומספק נימוקים בעדה.
• The Monarchist - בלוג הטוען להגנת הכתר הבריטי, מונרכיות ה-Commonwealth ודוברי האנגלית.
• Theodore's Royalty and Monarchy Site
• RoyalArk - אתר העוסק בבתי המלוכה של אפריקה, אסיה, אוקיאניה והאמריקות.