עמוד הקלון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון)
שורה 10: שורה 10:


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://eureka.org.il/item/46493/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%A9-%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%9F למה שימש עמוד הקלון?]
* [http://eureka.org.il/item/46493/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%A9-%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%9F למה שימש עמוד הקלון?]



גרסה מ־07:24, 25 ביולי 2017

עמוד קלון ושני אנשים נענשים בו בלונדון, בצ'רינג קרוס, ב-1808

עמוד הקלון היה אמצעי ענישה מקובל בעולם העתיק ובימי הביניים עבור עבירות פעוטות יחסית. עמוד הקלון היה סד עץ או טבעת מתכת שריתקו אדם לעמוד או מקום מסוים, בדרך כלל מקום ציבורי מרכזי. מטרת הקשירה הייתה לבייש את הנקשר ולאפשר לעוברים ושבים לעשות בו כרצונם מבלי שהוא יוכל להתגונן.

עונש זה הוטל גם על אישים ידועים, למשל: דניאל דפו כתב בשנת 1702 חיבור פוליטי סאטירי בו טען בשבחם של ה"נון קונפורמיסטים" ובעד הסובלנות. מאמרו התפרש כפגיעה בערכיה של הכנסייה האנגליקנית, ודפו הושלך לכלא למשך שנה, וגם נכבל לעמוד הקלון בפומבי במשך שלושה ימים, כל יום במקום אחר[1].

ענישה בקהילות היהודיות

עמוד הקלון היה מקובל גם כאמצעי ענישה בקהילות יהודיות, אמצעי שהופעל על ידי מוסדות הקהילה כנגד בני קהילה סוררים. בבתי כנסת ישנים, כמו בית-הכנסת בפשיסחא (Przysucha), ניתן לעתים לראות את שרידי עמודי הקלון שכונו בשם "קונה", "קונֶע" או "קונא"[2][3].

לא רק אנשים נענשו בקשירה לעמוד הקלון, היו גם ספרים, שנידונו לשריפה והוצגו תחילה בעמוד הקלון, בקונא[4].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמוד הקלון בוויקישיתוף

הערות שוליים