אמון (אל) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים (תג) (דיון)
מ @26070714 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:Matanya
שורה 1: שורה 1:
{{אל|תמונה=[[קובץ:Amun.svg|150px]]|תפקיד=האל המקומי של [[תבאי (מצרים)|תבאי]]{{ש}}[[אל השמש]]|תרבות=[[המיתולוגיה המצרית]]|משפחה={{רן| [[אמונט]] [[מות]] [[ח'ונסו]] }}}}{{חרטומים|אמון|<hiero>i-mn:n-C12</hiero>|יישור=שמאל|תקופה=מצרים}}
{{אל|תמונה=[[קובץ:Amun.svg|150px]]
|תפקיד=האל המקומי של [[תבאי (מצרים)|תבאי]]{{ש}}[[אל השמש]]|תרבות=[[המיתולוגיה המצרית]]|משפחה={{רן| [[אמונט]] [[מות]] [[ח'ונסו]] }}}}{{חרטומים|אמון|<hiero>i-mn:n-C12</hiero>|יישור=שמאל|תקופה=מצרים}}
'''אָמוֹן''' היה אל ב[[מיתולוגיה מצרית|מיתולוגיה המצרית]]. תחילה היה ה[[אל]] המקומי של העיר [[תבאי (מצרים)|תבאי]], היא נֹא אָמון על פי ה[[מקרא]]. עם עליית חשיבותה של תבאי והפיכתה ל[[עיר בירה|בירת]] מצרים עלתה גם חשיבותו של האל של העיר. במהלך השושלת ה-18 של שליטי מצרים התמזג עם [[אל השמש]] [[רע (אל)|רע]] והפך לראש האלים '''אמון-רע'''. ה[[פגניות|אליל]] המצרי היחיד שמוזכר בתנ"ך, ב[[ספר ירמיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|מו|כה}}}}.
'''אָמוֹן''' היה אל ב[[מיתולוגיה מצרית|מיתולוגיה המצרית]]. תחילה היה ה[[אל]] המקומי של העיר [[תבאי (מצרים)|תבאי]], היא נֹא אָמון על פי ה[[מקרא]]. עם עליית חשיבותה של תבאי והפיכתה ל[[עיר בירה|בירת]] מצרים עלתה גם חשיבותו של האל של העיר. במהלך השושלת ה-18 של שליטי מצרים התמזג עם [[אל השמש]] [[רע (אל)|רע]] והפך לראש האלים '''אמון-רע'''. ה[[פגניות|אליל]] המצרי היחיד שמוזכר בתנ"ך, ב[[ספר ירמיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|מו|כה}}}}.



גרסה מ־23:07, 26 ביולי 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:אל

פרמטרים [ משפחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אמון
תפקיד האל המקומי של תבאי
אל השמש
תרבות המיתולוגיה המצרית
אלים מקבילים זאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אב נו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מות עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ח'ונסו, Monthu עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אמון בכתב חרטומים
imn
n
C12

אָמוֹן היה אל במיתולוגיה המצרית. תחילה היה האל המקומי של העיר תבאי, היא נֹא אָמון על פי המקרא. עם עליית חשיבותה של תבאי והפיכתה לבירת מצרים עלתה גם חשיבותו של האל של העיר. במהלך השושלת ה-18 של שליטי מצרים התמזג עם אל השמש רע והפך לראש האלים אמון-רע. האליל המצרי היחיד שמוזכר בתנ"ך, בספר ירמיהו[1].

כאשר אחנתון ביצע את המהפכה האתניסטית והעלה את אתון למעמד ראש האלים, היה ניסיון לבטל לחלוטין את פולחנו של האל אמון-רע והייתה פגיעה במקדשיו ובכוהניו. אולם בחלוף תקופת שלטונו של אחנתון שב האל אמון-רע למעמדו ודחק שוב את אתון למעמד משני.

אמון מופיע במגילת ון אמון ובמכתבי אל-עמארנה. בכתבים אלה מייחסים לו את הבעלות והשליטה על העולם.

האל אמון מופיע בצורות שונות: איל, אדם שראשו ראש איל, לעתים הוא עטור נוצות גבוהות שלפניהן גלגל חמה ולעתים מופיע עם ראש נחש הקוברה.

האל נחשב לאביהם של מלכי מצרים החל מהשושלת ה-18 ואילך. מקדשו העיקרי היה בכרנך ונקרא "מושבי שתי הארצות". האל היה חלק משלישיית אלים נערצת, אשר כללה גם את אשתו מות ובנם ח'ונסו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.