אמון (אל) – הבדלי גרסאות
מ @26070714 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:Matanya |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
⚫ | |||
{{אל|תמונה=[[קובץ:Amun.svg|150px]] |
|||
⚫ | |||
'''אָמוֹן''' היה אל ב[[מיתולוגיה מצרית|מיתולוגיה המצרית]]. תחילה היה ה[[אל]] המקומי של העיר [[תבאי (מצרים)|תבאי]], היא נֹא אָמון על פי ה[[מקרא]]. עם עליית חשיבותה של תבאי והפיכתה ל[[עיר בירה|בירת]] מצרים עלתה גם חשיבותו של האל של העיר. במהלך השושלת ה-18 של שליטי מצרים התמזג עם [[אל השמש]] [[רע (אל)|רע]] והפך לראש האלים '''אמון-רע'''. ה[[פגניות|אליל]] המצרי היחיד שמוזכר בתנ"ך, ב[[ספר ירמיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|מו|כה}}}}. |
'''אָמוֹן''' היה אל ב[[מיתולוגיה מצרית|מיתולוגיה המצרית]]. תחילה היה ה[[אל]] המקומי של העיר [[תבאי (מצרים)|תבאי]], היא נֹא אָמון על פי ה[[מקרא]]. עם עליית חשיבותה של תבאי והפיכתה ל[[עיר בירה|בירת]] מצרים עלתה גם חשיבותו של האל של העיר. במהלך השושלת ה-18 של שליטי מצרים התמזג עם [[אל השמש]] [[רע (אל)|רע]] והפך לראש האלים '''אמון-רע'''. ה[[פגניות|אליל]] המצרי היחיד שמוזכר בתנ"ך, ב[[ספר ירמיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|מו|כה}}}}. |
||
גרסה מ־23:07, 26 ביולי 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:אל
פרמטרים [ משפחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
תפקיד |
האל המקומי של תבאי אל השמש |
---|---|
תרבות | המיתולוגיה המצרית |
אלים מקבילים | זאוס |
אב | נו |
בן או בת זוג | מות |
צאצאים | ח'ונסו, Monthu |
אמון בכתב חרטומים | ||||
|
אָמוֹן היה אל במיתולוגיה המצרית. תחילה היה האל המקומי של העיר תבאי, היא נֹא אָמון על פי המקרא. עם עליית חשיבותה של תבאי והפיכתה לבירת מצרים עלתה גם חשיבותו של האל של העיר. במהלך השושלת ה-18 של שליטי מצרים התמזג עם אל השמש רע והפך לראש האלים אמון-רע. האליל המצרי היחיד שמוזכר בתנ"ך, בספר ירמיהו[1].
כאשר אחנתון ביצע את המהפכה האתניסטית והעלה את אתון למעמד ראש האלים, היה ניסיון לבטל לחלוטין את פולחנו של האל אמון-רע והייתה פגיעה במקדשיו ובכוהניו. אולם בחלוף תקופת שלטונו של אחנתון שב האל אמון-רע למעמדו ודחק שוב את אתון למעמד משני.
אמון מופיע במגילת ון אמון ובמכתבי אל-עמארנה. בכתבים אלה מייחסים לו את הבעלות והשליטה על העולם.
האל אמון מופיע בצורות שונות: איל, אדם שראשו ראש איל, לעתים הוא עטור נוצות גבוהות שלפניהן גלגל חמה ולעתים מופיע עם ראש נחש הקוברה.
האל נחשב לאביהם של מלכי מצרים החל מהשושלת ה-18 ואילך. מקדשו העיקרי היה בכרנך ונקרא "מושבי שתי הארצות". האל היה חלק משלישיית אלים נערצת, אשר כללה גם את אשתו מות ובנם ח'ונסו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
המיתולוגיה המצרית | ||
---|---|---|
הפנתאון המצרי | אוסיריס • איזיס • אכר • אמון • אמונט • אנוביס • אנוקט • אפיס • אפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • באט • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • הקא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרטם • נפתיס • סאטט • סובק • סופדו • סח'מת • סת (וסת־בעל) • פאחט • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת | |
אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
כתבים דתיים | אמדואט • כתבי הפירמידות • כתבי סרקופגים • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים |