באוהאוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:43, 27 ביולי 2017

ערך זה עוסק בבית הספר הגרמני לעיצוב ואדריכלות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו באוהאוס (פירושונים).

באוהאוס (גרמנית: Bauhaus, ‏האזנה^ⓘ‏^?‏) הוא שמו של בית ספר לעיצוב ואדריכלות שפעל בגרמניה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בין השנים 1919–1933. הבאוהאוס נדד בין שלוש ערים: ויימאר (שבה נוסד), דסאו וברלין. בבית ספר זה התחנכו ולימדו אדריכלים מפורסמים רבים, אשר פיתחו את הסגנון הבינלאומי, שהוא אחת האסכולות החשובות ביותר באדריכלות המודרנית. הבאוהאוס ידוע בעיקר כסגנון אדריכלי, אך עסק גם בתחומים של עיצוב פנים ועיצוב רהיטים וכלי בית שונים - תחומים שנלמדו בבית הספר עוד לפני שמקצוע האדריכלות נלמד בו.

מקור השם

מקור השם "באוהאוס" (על פי אחת הסברות) הוא במונח "באוהיטה" (Bauhütte), שפירושו "צריף הבנאים". על פי חוקי הבנייה בגרמניה עד לעת החדשה, היה מוקם צריף בנאים לצד אתר הבנייה אליו היו מגיעים מדי יום צוותי העובדים באתר. אם היה היום מתאים לעבודה - היו הפועלים עוסקים במלאכת הבנייה, אך אם היה זה יום סוער וגשום, היו הפועלים מתכנסים באותו צריף וכל בעל מלאכה היה מלמד את שוליותיו את אומנותו.

בבואו להקים בית ספר לאמנות האדריכלות, מצא מייסד בית הספר "באוהאוס" ולטר גרופיוס לנכון לקרוא למוסד על שמו של אותו צריף בנאים, בו ילמדו התלמידים את רזי אומנות הבנייה מטובי האדריכלים והאמנים בדורם. הפירוש המילולי של השם "באוהאוס" הוא "בית הבנייה".

לידתו של סגנון הבאוהאוס

סגנון הבאוהאוס נקרא כך על שם בית הספר שנשא את אותו השם. אסכולה זו, יחד עם אדריכלים נוספים שלא היו קשורים לבאוהאוס, הובילה לפיתוח הסגנון הבינלאומי, שהיה לסגנון השולט ברחבי העולם משנות ה-30 ועד שנות ה-60 בערך. רבים מבלבלים בין "סגנון הבאוהאוס" שהוא שם כללי לסגנונות שצמחו בבית הספר באוהאוס וכללו גם סגנונות עיצוב של ריהוט וכלי בית, לבין "הסגנון הבינלאומי".

סגנון הבאוהאוס נולד מתוך הצורך לשקם את גרמניה במהירות לאחר מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1919 הטילה ממשלת גרמניה על האדריכל ולטר גרופיוס להקים מכון שיסייע בשיקום המדינה מבחינה תרבותית וחברתית. המכון שנקרא "באוהאוס" הוביל גישה שקראה להתנערות מהסגנון הפרוסי המצועצע, ולהדגשת האדם וצרכיו הפשוטים במרכז האידאולוגיה התרבותית. בהתאם לכך הסגנון האדריכלי והעיצובי של הבאוהאוס הוא נקי ופשוט, ומרבה לעשות שימוש בקווים ישרים ואלמנטים אחרים ההופכים את תוצריו לקלים ופשוטים, הן לייצור והן לשימוש. הבאוהאוס הוא אחת מאבני הדרך החשובות בתולדות המודרניזם, ובו טבע האדריכל מיס ואן דר רוהה את המשפט "פחות זה יותר".

בית הספר

בסך הכול פעל המכון של גרופיוס 14 שנה, עד שנסגר עם עליית הנאצים לשלטון. בתקופה קצרה זו הוא העמיד מספר אדריכלים חשובים שהשפיעו השפעה רבה על הסגנונות העיצוביים המרכזיים של שנות ה-30 וה-40. עם המורים שלימדו בבית הספר נמנים האמנים ואסילי קנדינסקי, פול קלה, לסלו מוהולי-נג'י, מרסל ברויאר ויוזף אלברס.

בין השנים 1919 ל-1924 פעל בית הספר בוויימאר, משכנן של האקדמיה לאמנות ושל בית הספר לאומנות ומלאכה שייסד אנרי ון דה ולדה. למרות שגרופיוס הדגיש שבית הספר אינו פוליטי, היו מורי ותלמידי בית הספר הליברלים לצנינים בעיני הצבא, במיוחד לאחר ניצחון הימין בבחירות 1924 בתורינגיה. ממשלת המחוז ביקשה לסיים את חוזי ההעסקה של כל המורים לקראת ספטמבר 1924 בשל היותו של המוסד חתרני ובלתי רווחי והיותו של גרופיוס "בלתי מוסרי". אולם אז הזמין ראש העיר הסוציאל-דמוקרטי של דסאו, פריץ הסה, את בית הספר לעירו ואף ביקש מגרופיוס לעצב את מבנה בית הספר ואת מגורי המורים^[1].

בית הספר ניסה להתעלות מעל שיטות ההוראה שהיו נהוגות אז (וגם שנים מאוחר יותר) בבתי הספר, בהם ישבו שורות של תלמידים מול מורה אחד, וניסה לשלב יחסי הוראה של מורה מול תלמיד או קבוצת תלמידים קטנה. בשיטת הוראה זו ניסו לשחזר את אווירת ההוראה שהיה נהוגה בגילדות של בעלי המקצוע, בהן אומן לימד את השוליה את מקצועו.

ב-1928 העביר גרופיוס את ניהול בית הספר לאדריכל השווייצרי האנס מאייר. מאייר הגדיל את הכנסות בית הספר מסדנאות הריהוט, האריגה והמתכת על מנת לבצע את עצמאותו הכלכלית. ב-1930 עזבו מאייר וקבוצת תלמידים לרוסיה. כמנהל בית הספר התמנה מיס ון דר רוהה. באביב 1932 זכו הנאצים בראשות עיריית דסאו ומיס ון דר רוהה העביר את בית הספר למבנה בית חרושת נטוש בברלין, שם פעל מספר חודשים עד לעליית הנאצים לשלטון^[2].

באפריל 1933 פרצו לבניין בית הספר פלוגות אס אס בהאשמה שהודפסו בו מנשרים קומוניסטיים. מיס ון דר רוהה נקרא למשרדי הגסטפו ונתבע לפטר מורים יהודים ולמנות תחתם מורים נאצים. ון דר רוהה הודיע על סגירת בית הספר ועד מהרה נמלטו ון דר רוהה, גרופיוס, מוהולי-נג'י, ברויאר ואלברס לארצות הברית^[3].

גרופיוס ומספר אדריכלים אחרים מהמכון הגרו לארצות הברית עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, וייסדו שם את האסכולה הבינלאומית של הבאוהאוס, כאשר הם "מורישים" את הרעיונות העיצוביים המרכזיים שלהם לסגנונות עיצוביים מאוחרים יותר, כמו ה"אר-דקו".

בשנת 1996 הכריז אונסק"ו על הבאוהאוס ואתריו בדסאו וויימאר כאתר מורשת עולמית.

מנהלי בית הספר

הבאוהאוס בישראל

ערך מורחב – הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל

אחד המקומות שבו זכה סגנון הבאוהאוס להצלחה הוא היישוב העברי בארץ ישראל. האידאולוגיה החברתית-תרבותית שמאחורי הבאוהאוס התאימה מאוד לתפישות הסוציאליסטית והרוח החלוצית, כמו גם הרצון לברוא ולעצב את העולם מחדש. תפישות הבאוהאוס באו לידי ביטוי בארץ ישראל דרך הסגנון הבינלאומי. הסגנון היה נקי מקישוטים, פשוט ותכליתי. הוא פיאר את אסתטיקת המכונה ודגל באחידות בצבע, בגמר ובחזיתות הצנועות והפשוטות. הסגנון ביטא נאמנה את רוח המקום והתקופה.

בשנת 2003 הוכרזה "העיר הלבנה" של תל אביב כאתר מורשת עולמית לסגנון הבינלאומי, בזכות בתים רבים בסגנון זה המרוכזים בה.

בשנת 2010 נפתח בתל אביב "מוזיאון הבאוהאוס" בעזרתו של האדריכל הישראלי רון ארד.

ארץ-ישראלים בבאוהאוס

עם תלמידי הבאוהאוס הרבים נמנו ארבעה תלמידים ארץ-ישראלים: אריה שרון, שמואל מסטצ'קין, מוניו גיתאי-ויינראוב ושלמה ברנשטין. רות סידור שניקראה אז סיטרואן, ממשפחת אמנים יהודים ברלינאים, הייתה מהנשים הבודדות שלמדו בבאוהאוז, במגמת אריגה. היא התחתנה עם חנן סיטרואן (סידור) גם הוא בוגר הבאוהאוז (יחד עם אחיו הצייר ההולנדי פאול סוטרואן) ושניהם עלו לארץ בעקבות ביתם- תמר סיטרואן שושן.

התאמות הבאוהאוס לאקלים הישראלי

בתי הבאוהאוס הראשונים בישראל נבנו בסגנון הבינלאומי, כלומר בתים מרובעים אשר לעתים משולבים בהם חלקים עגולים או זוויתיים. לאחר תקופת מה הגיעו המתכננים הישראלים למסקנה כי החלונות הצרים או דמויי צוהר אוניה שהובאו מאירופה לא מתאימים לתנאי האקלים בישראל והרחיבו אותם.

במהלך השנים פיתחו אדריכלים ישראלים שהושפעו מהבאוהאוס, אם כי לא היו תלמידי בית הספר, כמו דב כרמי וזאב רכטר, סגנון ייחודי, שמומש בעיקר בתל אביב ובחיפה. סגנון זה כלל בעיקר מרפסות גדולות ומאווררות, שבהן יכלו בני הבית לשבת וליהנות מהבריזה, פרגולות על הגגות, גגונים ואדני חלונות.

ראו גם

לקריאה נוספת

פרנק ויטפורד, באוהאוס, מאנגלית: תמי אילון-אורטל, רסלינג, 2012.
בער בוריס קוטלרמן, שמואל יבין, בהשתתפות יוסף ברנר ומיכה גרוס, באוהאוס בבירוביג'אן ובארץ ישראל - 80 שנה להתיישבות היהודית במזרח הרחוק של ברית המועצות 2008-1928, בהוצאת מרכז הבאוהאוס תל אביב, 2008.
התחדשות הבאוהאוס בתל אביב: שימור בנייני הסגנון הבינלאומי בעיר הלבנה, מרכז באוהאוס תל אביב, אוגוסט 2007.

קישורים חיצוניים

האתר הלא רשמי לאדריכלות הבאוהאוס
נחום כהן, תל אביב ותכנון מודרני, Architecture.org.il
עוז אלמוג, ‏סגנון הבאוהאוס בבתי המגורים בישראל, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 6 בפברואר 2008
אסתר זנדברג, 90 שנה לבאוהאוס: סדקים בטיח הלבן, באתר עכבר העיר, 10 במרץ 2009
נועם דביר, באוהאוס בחצאית, באתר עכבר העיר, 12 בנובמבר 2009
ניקולס פוקס ובר, ניו יורק טיימס, קשר השתיקה בין באוהאוס ונאציזם, באתר עכבר העיר, 10 בינואר 2010
נועם דביר, גילויים נוספים על הקשר בין הבאוהאוס לנאציזם, באתר עכבר העיר, 12 בינואר 2010
נועם דביר, הוצאתו מחדש של מגזין הבאוהאוס מעוררת תקווה לבשורה אדריכלית, באתר הארץ, 4 במאי 2011
אסתר זנדברג, הסיפור האמיתי מאחורי הבאוהאוס, באתר הארץ, 24 במאי 2012
מיכאל יעקובסון, כל מה שרצית לדעת על באוהאוס*, באתר Xnet‏, 23 ביולי 2012
על אדריכלות ב"סגנון הבינלאומי" (באוהאוס) בארץ ישראל באתר הספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ אוטו פרידריך, לפני המבול, ברלין 1933-1918, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010 עמ' 152-155
^ אוטו פרידריך, לפני המבול, ברלין 1933-1918, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010 עמ' 336-337
^ אוטו פרידריך, לפני המבול, ברלין 1933-1918, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010 עמ' 349

[1] אוטו פרידריך, לפני המבול, ברלין 1933-1918, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010 עמ' 152-155

[2] אוטו פרידריך, לפני המבול, ברלין 1933-1918, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010 עמ' 336-337

[3] אוטו פרידריך, לפני המבול, ברלין 1933-1918, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010 עמ' 349

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''באוהאוס''' ([[גרמנית]]: '''Bauhaus''', {{שמע|קובץ=De-Bauhaus.ogg}}) הוא שמו של בית ספר ל[[עיצוב]] ו[[אדריכלות]] שפעל ב[[גרמניה]] בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בין השנים [[1919]]–[[1933]]. הבאוהאוס נדד בין שלוש ערים: [[ויימאר]] (שבה נוסד), [[דסאו]] ו[[ברלין]]. בבית ספר זה התחנכו ולימדו [[אדריכל]]ים מפורסמים רבים, אשר פיתחו את [[הסגנון הבינלאומי]], שהוא אחת האסכולות החשובות ביותר ב[[אדריכלות מודרנית|אדריכלות המודרנית]]. הבאוהאוס ידוע בעיקר כסגנון אדריכלי, אך עסק גם בתחומים של [[עיצוב פנים]] ועיצוב [[רהיט]]ים וכלי בית שונים - תחומים שנלמדו בבית הספר עוד לפני שמקצוע האדריכלות נלמד בו.
 [[קובץ:Bauhaus.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית הספר בדסאו]]
+[[קובץ:מוזיאון הבאוהאוס1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוזיאון הבאוהאוס]] - תל אביב]]
+[[קובץ:PikiWiki Israel 2779 Great Britain בריטניה הגדולה.JPG|ממוזער|250px|שמאל|ביתן [[בריטניה]] (נהרס) ב[[יריד המזרח]] 1934]]
-[[קובץ:מוזיאון הבאוהאוס1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוזיאון הבאוהאוס]]
- - תל אביב]]
-[[קובץ:PikiWiki Israel 2779 Great Britain בריטניה הגדולה.JPG|ממוזער|250px|שמאל|ביתן [[בריטניה]]
- (נהרס) ב[[יריד המזרח]] 1934]]
 __TOC__
 ==מקור השם==
@@ שורה 19: / שורה 16: @@
 ==בית הספר==
-[[קובץ:Bauhaus logo.png|שמאל|ממוזער|150px|[[סמליל]]
+[[קובץ:Bauhaus logo.png|שמאל|ממוזער|150px|[[סמליל]] הבאוהאוס.]]
- הבאוהאוס.]]
 בסך הכול פעל המכון של גרופיוס 14 שנה, עד שנסגר עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון. בתקופה קצרה זו הוא העמיד מספר אדריכלים חשובים שהשפיעו השפעה רבה על הסגנונות העיצוביים המרכזיים של שנות ה-30 וה-40. עם המורים שלימדו בבית הספר נמנים האמנים [[ואסילי קנדינסקי]], [[פול קלה]], [[לסלו מוהולי-נג'י]], [[מרסל ברויאר]] ו[[יוזף אלברס]].
@@ שורה 43: / שורה 39: @@
 ==הבאוהאוס בישראל==
 {{ערך מורחב|הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל}}
-[[קובץ:rechter.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדריכלות לבנה, [[יצחק רפפורט]]
+[[קובץ:rechter.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדריכלות לבנה, [[יצחק רפפורט]]]]
+[[קובץ:DanGarage in TelAviv 1935.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוסך דן]] בתל אביב - 1935]]
-]]
-[[קובץ:DanGarage in TelAviv 1935.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוסך דן]]
- בתל אביב - 1935]]
 אחד המקומות שבו זכה סגנון הבאוהאוס להצלחה הוא [[היישוב העברי]] ב[[ארץ ישראל]]. האידאולוגיה החברתית-תרבותית שמאחורי הבאוהאוס התאימה מאוד לתפישות הסוציאליסטית והרוח החלוצית, כמו גם הרצון לברוא ולעצב את העולם מחדש. תפישות הבאוהאוס באו לידי ביטוי בארץ ישראל דרך [[הסגנון הבינלאומי]]. הסגנון היה נקי מקישוטים, פשוט ותכליתי. הוא פיאר את אסתטיקת המכונה ודגל באחידות ב[[צבע]], בגמר ובחזיתות הצנועות והפשוטות. הסגנון ביטא נאמנה את רוח המקום והתקופה.
 בשנת [[2003]] הוכרזה "[[העיר הלבנה]]" של תל אביב כ[[אתר מורשת עולמית]] לסגנון הבינלאומי, בזכות בתים רבים בסגנון זה המרוכזים בה.
-[[קובץ:Dining hall at Kfar Masaryk.jpg|ממוזער|תמונה עדכנית של חדר האוכל בקיבוץ [[כפר מסריק]]
+[[קובץ:Dining hall at Kfar Masaryk.jpg|ממוזער|תמונה עדכנית של חדר האוכל בקיבוץ [[כפר מסריק]], בסגנון הבאוהאוס. תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] [[מוניו גיתאי-ויינרויב]] בשנת [[1963]]]]
-, בסגנון הבאוהאוס. תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] [[מוניו גיתאי-ויינרויב]] בשנת [[1963]]]]
 בשנת [[2010]] נפתח ב[[תל אביב]] "[[מוזיאון הבאוהאוס]]" בעזרתו של האדריכל הישראלי [[רון ארד (מעצב)|רון ארד]].